סיפור ישן...?

דרדי6

New member
סיפור ישן...?

אני רק רוצה אותה בחזרה.... הם תמיד סיפרו לי (בבית), שפעם לקחו אותי לביקור אצל קרובי משפחה. זה היה מעט אחרי המוות, הייתי אז בסביבות גיל 5. והכל היה רגיל עד שהגיעה לשם עוד משפחה, עם אמא והילדים שלה. ואני תפסתי קריזה. ונכנסתי מתחת לשולחן ולא יצאתי. והם נתנו לי להשאר שם כל הביקור, כי סירבתי לצאת, עד שהגיע הזמן ללכת. ואני לא זזתי... וזה התחיל בשכנועים ודיבורים רכים, המשיך בהבטחות למתנות ופיתויים, מתתקים וכו'.. אבל תמיד היה לי חתכת כח רצון, וזה לא עזר. בסופו של דבר אחרי זמן ארוך שכבר הגיע הזמן ללכת ויש גבול לאירוח, בא דוד שלי (אח אמי) שהוא בחור ענק בגודלו, לאורך ולרוחב. והוא פשוט הוציא אותי משם בכח, כי לא הייתה ברירה. הייתי פצלוחה בת 5 וזה היה לו קשה וארוך. כי בעטתי, ונשכתי וצרחתי ושרטתי, והייתי בדרייב מטורף והתנגדתי בכל דרך שיכולתי. הם תמיד מספרים לי את הסיפור הזה וזה תמיד עושה לי לבכות. כמעט כל דמות של אישה מבוגרת אני ישר מצפה ממנה לאימהיות, וזה כ"כ קשה כי כל פעם מחדש אתה מבין שלעולם לא תקבל את מה שאתה רוצה. שהיא לא תחזור. אף פעם. לעזאזל. מה כבר אפשר לעשות עם הידיעה הזו חוץ מלהכנס מתחת לשולחן ולבעוט ולצרוח? תחזירו לי את אמא שלי...
 

libi4

New member
זה בדיוק מה שבא לי לעשות../images/Emo46.gif

להיכנס מתחת לשלחן ולצרוח שאני רוצה את אמא בחזרה... זה באמת קשה לקבל את הקלות הנסבלת של עון אמא ולראות משפחת מאושרות סטנדרטיות בלי שיצבט לנו הלב.... קשה לי ללכת תקניון או לכל מקום ולראות את האימהות עם בנותיהן מטיילות צוחקות קונות וישר רואים שהן אם ובת כי ככה....ולי אין.... אמא היתה חולה הרבה שנים ולא יכלה לבוא איתי לטייל כמעט ועכשיו שהיא כבר לא פה אז אני הכי לבד.... מאחלת לך יומשמייח גמאני מירושלים!!!!
 

דרדי6

New member
תודה..

תודה מותק!!! תודה על התמיכה.. כן היה לי קשה המון עם אמהות ובנות, זה קצת התרכך לי. זה צובט נורא ונראה שאפאחד לא מבין... את כמה שכואב ולבד. וכמה שיכולים להיות לך המון דברים, לעולם לא תהיה לי את אמא שלי. והיא אפעם לא תחזור. שיהיה לך יומקסים!!! אגב, איך ידעת שאני מירושלים? (תגידי, בת כמה את? סתם, סקרנות...)
 

libi4

New member
../images/Emo92.gif

לפי הכרטיס האישי שלך... אמא אפפעם לא תחזור ואין לה תחליף.... אני בת 28 יומנעים!
 

אמאל4

New member
בתקופה הראשונה אחרי מות אימי

כשהכאב היה בלתי נסבל (ואני הייתי ילדה גדולה בת 36 ) הייתי נוסעת לים יוצאת מהאוטו ופשוט צורחת לאמא שלי צורחת ובוכה. בא לי לחבק את הילחדה הזו...שהיית ילדה בת 5 שרוצה את אמא שלה. זה כ"כ מובן.
 

דרדי6

New member
איזה כיף שמישו מבין

אני חושבת שזה מה שרציתי תמיד... שמישהי תבוא ותחבק אותי. (ורצוי מישי-שיהיה קצת כמו אמא). ועוד הילדה הזאת שרק רוצה את זה כ"כ בי...
 
למעלה