סליחה שאני מתערבת...
בחור יקר שלי... בתור זו שישבה לצידך חצי ערב במפגש צאט... לא ברור לי מה בדיוק אפסי בך... ראשית, אתה נראה מעולה... אתה חביב ונעים הליכות, יש לך אוזן קשבת מופלאה, ואת זה לא אני אמרתי, אלא החברים שלך... אתה לא שמן, וזכור לי שסיפרת לי על השלת 30 קילו... יש בך כוח נתינה לכולם, וזה אומר שאינך טיפש כלל, כי טיפש הוא אדם שאינו רואה את איש מלבד את עצמו... כן כן, אני יודעת שלא טענת כי אתה טיפש... אבל עניתי לפני שתטען כך. בקשר לחברים..כאן יש לך מלא, אל תתווכח, כי ראיתי זאת במו עיניי בבית אין לי מושג מה קורה, אך אל תשכח שאתה חייל, תקופת הצבא יכולה לשייך אותך לחבורה גדולה של חבר`ה או שהיא יכולה לנתק אותך מכולם... כל אחד עובר מסלול שונה. גם אהבה לא באה לפי בקשה. אותי האהבה מצאה רק בגיל 24. עד אז אהבו אותי אך אני לא אהבתי... לא אהבה אמיתית בכל אופן. יש לך עוד הרבה לעבור לפני שתחליט כי אף אחת לא רוצה אותך. אז בו נגדיר זאת כך...``אף אחת`` לא נחשבת, ``כל אחת`` זה יותר מידי לבקש אבל ``האחת והיחידה`` - היא תגיע בלי הודעה מוקדמת. ואזי תתפס באהבה. כותבת לך זאת, אחת שישבה לצידך ודיברת אליה, והיא קראה אותך בין השורות. אתה אדם מקסים, מופלא... לכולנו יש בעיות, הרבה רוצים תמיכה נפשית, כי קשה להם. אני מבינה את זה...ואני מוכנה לתת לך כל תמיכה שתבקש... רק תכתוב מה מציק לך, ונוכל לדבר על כך... אוהבת אותך...אני
... אבל את צודקת ואני כן צריך תמיכה... ויש עוד משהו שאני צריך להגיד לך, אבל לא כאן... בפרטי... בכל מקרה, אני נרגש... עדיין אפס למרות הכל...