סיפור חיי
טוב מה שאני הולכת לכתוב כאן זה בעצם על החיים שלי(מתוך שעמום)טוב אז נתחיל נולדתי בארה"ב
ניו יורק(ויש לי אח תאום
שהוא ממש מעצבן אבל נעזוב את זה...)וגרתי שם כמעט שנה אחרי זה עברתי ל
וגרתי שם 12 שנה בביצפר שלי לא היו לי ממש חברות הייתה לי חברה אחת ממש טובה וזהו לא הייתי מקובלת היה לי רק חבר אחד בחיים שלי לא הייתי תלמידה טובה לא היה אכפת לי מאיך שאני נראת לא הייתי בחוגים הייתי כל יום בבית. כל שנה בחופש הגדול הייתי בארה"ב עם המשפחה שלי והיה לי נורא כיף!
הייתי בקיטנה שמדברים עברית אז היה לי קל הכרתי חברות חדשות עשיתי שופינג
הייתי יוצאת עם המשפחה שלי למסעדות והיה לי ממש כיף. תמיד ידעתי שאני חוזרת לישראל אבל המצב בארץ התחיל להיות לא טוב אז אימא שלי החליטה לעבור לארה"ב (בזמן שהיינו בחופשה)ואני ואח שלי שמחנו!!!ורק אחי הקטן לא שמח(לא שאכפת לי) כי לו קשה באנגלית לבסוף חזרנו לישראל לשנה. בשנה הזואתי הייתה לי השנה ממש קשה לא הצלחתי בלימודים לא היו לי חברות הייתי רוב הזמן בדיכאון(הייתי בכיתה ו´)לא הייתי מקובלת וסתם שנה נוראית בשבילי אני ידעתי שאני הולכת לעבור לארה"ב לכן לא ממש היה אכפת לי מביצפר (לימודים וחברים) אז אחרי שנה נוראית עברנו
לארה"ב בחופש הגדול (האחרון) חשבתי לעצמי להתחיל בחיים חדשים ואני רואה שזה מה שקורה לי בחופש הגדול הכרתי כמעט חצי מהכיתה שלי וכולם היו נחמדים אלי אני ניסתי להיות נחמדה למשפחה שלי.שהתחיל ביצפר הייתי נורא לחוצה אבל הביצפר שאנחנו הולכים זה ביצפר פרטי יהודי שזה מהגן עד כיתה ח´ בערך 180 ילדים בביצפר בכל שכבה יש כיתה אחת ובכיתה יש בערך 20 ילדים אני נורא אהבתי את זה שיש כיתה קטנה וגם יש ישראלים בביצפר והם יוכלים לעזור לי באנגלית אז שהתחלתי את הביצפר הייתי קצת לחוצה אבל הרבה אנשים עזרו לי. לא פעם אחת בכיתי כי היה לי נורא קשה אבל הרבה אנשים עזרו לי ועכשיו אני מאושרת בהתחלה לא הבנתי במדעים ובאנגלית ועכשיו אני כן! יש לי חברים אני מקובלת אני בהרבה חוגים הולך לי טוב בלימודים ואני אישית מרגישה שממש השתנתי כיאלו שאני בנאדם אחר!אז הבעיה שלי שיכול להיות שאנחנו נחזור לישראל בחופש הגדול!חברות שלי התחילו השנה חטיבה וגם להם הכל חדש אבל כל כך טוב לי פה ואם אני אחזור אני אמות!!!!!כי טוב לי פה ואם אחזור אני לא יהיה אותו ילדה כמו שאני עכשיו אני יהיה שירה הישנה המודכאת בלי חיים!!!!. עכשיו אתם בטח חושבים למה כתבתי את זה טוב אז אני כתבתי את זה כי רציתי לספר את זה לאנשים שאני לא מכירה ופשוט רציתי לספר לילדים אחרים שגרים במקומות שונים בעולם ושילדים מישראל ידעו איך אני מרגישה ותאמת אני מרגישה נ-ה-ד-ר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
טוב מה שאני הולכת לכתוב כאן זה בעצם על החיים שלי(מתוך שעמום)טוב אז נתחיל נולדתי בארה"ב
