סיפור חיי...

[רוצהמשפחה]

סיפור חיי...

מכיוון שאני הולכת לחשוף את עצמי עוד יותר אני מבקשת להישאר קצת אנונימית. אז קודם הקדמה, אני פה אחרי שהחלפתי הרבה רופאים והתעייפתי. וכשגיליתי את הפורום חשבתי שנגמרו הבעיות שלי. מסתבר שלא. ולפני שתמשיכו לקרוא - אני חרשת, כך שבשבילי הפורום הזה הוא הרבה מאוד עזרה וקצת יותר ידע. ובכל זאת אני נופלת. כמו למשל עם צילום הרחם, שאמרנו לפקידה שהזמנו עם בלון, והיא אמרה שבסדר!! (או שלפחות ככה הבנתי) ולצילום נכנסתי עם קצת חשש מהאי-נוחיות אך לא מהכאבים. הבנתי פה שבלון לא כואב, ועד שהתחילו הכאבים שבגללם הפסיקו לי את הבדיקה באמצע, לא ידעתי שאני בלי בלון. וכשניסיתי לברר עם האחות מה קרה, היא היתה חסרת סבלנות ולא בדיוק דיברה ברור ואז הלכתי הביתה כל כך גמורה. גם עם הרופאים לא הלך לי טוב, היו רושמים לי ואומרים לי שזה "חלק מהטיפול" והכול בסדר. והחלפתי והחלפתי רופאים בתקווה שהבא יהיה יותר טוב ואני אבין יותר... אני מוכרחה להגיד שהאחות במרפאה שלי היא מלאך, וקיבלתי ממנה הסברים. אבל כשאני שואלת את הרופא למה טיפול זה ולא אחר, אז אני יוצאת מבולבלת, כשגם ככה אני בלחץ מכל הסיפור, ועכשיו אחרי צילום הרחם שהופסק באמצע, אני פשוט מרגישה שהוציאו לי את כל האוויר מהגוף, שאין לי יותר כח לכלום. אין לי פה משפחה, וכל כך רציתי משפחה, והכול לא מסתדר. אני איפשהו מאמינה שהכל בסוף יקרה והכל יהיה בסדר, אבל עד אז - מאיפה הכוחות? איך ממשיכים הלאה? וכמה כבר אפשר ללכת ולבקש מאנשים שיתקשרו בשבילי ויתאמו תורים ויבררו וכל זה... זה לשפוך את כל החיים החוצה, ובנושא כ"כ כואב. סליחה שבכיתי פה קצת לא לעניין מקווה שלא תכעסו עליי, שעירבתי נושאים אישיים. אני מתנצלת מראש.

 

[עמית@]

למה לא לעניין?? מאוד לעניין

בדיוק חשבתי על זה שבאמת בשביל אנשים בעלי ליקויי שמיעה הפורום הזה או פורומי רופאים הם הצלה ונוחות שלא תסולא בפז. אני יכולה להבין את התיסכול שמצטרף לתסכול הטבעי שממילא תוקף אותך בטיפולי פוריות- אני חושבת שמאוד חשוב שתמצאי רופא אחד (אפילו פרטי אם יש לך אופציה) שיבין את מצבןך מההתחלה ועד הסוף ושאליו תוכלי לפנות בכל בעייה והוא יעזור לך גם בקביעת תורים והמלצות ובדיקות, כך זה ייתן לך עוגן שכל כך חסר לך כרגע. אני מקווה שזה יסתדר וכמובן שעניין הפוריות יסתדר, ותזכי במשפחה שאת כל כך רוצה.

 

[שריתית]

היי חמודה../images/Emo24.gif

dont worry-be happy!!! ני מאוד מאוד התרגשתי מהסיפור שלך, כל הכבוד לך שאת שיתפת גם אותי אני ממליצה לך באמת לקבל הצעות מנשות הפורום לגבי רופא טוב שיוכל לטפל בך בצורה הכי רצינית. האמת שאני רק מתחילה את הטיפול הראשון אז זה מוקדם לי מדי להמליץ לך . אני רוצה לשלוח מפה 1000

ו-1000

ולאחל לך שיהיה לך בהצלחה ושתהיי מאושרת אני כאן בשבילך לכל מה שתרצי ממני שרית

 

[חן (*_*)]

"רוצה משפחה" יקרה ../images/Emo141.gif

אני מבינה כל כך את כאבך, קשה להתמודד עם בעיית הפוריות, כאשר אין תמיכת משפחה, ובנוסף, הקושי בשמיעה. את הכוחות יקירתי, את יכולה לדעתי לספוג כאן,בפורום, מחברותייך "לצרה", וכן מהאחיות במרפאה, אשר הבנתי שהן תומכות ומסבירות ברצון. צר לי על הטעות אשר כפי הנראה נעשתה לך בביצוע צילום ללא בלון, בניגוד למה שביקשת. אין ברירה חביבתי, אם את רוצה משפחה, אנא, נסי להיות אופטימית, התחילי בטיפול, וקווי רק לטוב. כמו שכבר ציינתי בהודעה אחרת, במרבית מרפאות הפוריות, יש אפשרות לקבלת תמיכה מאנשי מקצוע. אולי כדאי גם לך? חיזקי ואימצי

 

[דנדוש החדשה]

רגשת אותי מאוד

כשקראתי את סיפורך. אני מקווה שבקרוב תמצאי רופא אחד טוב שגם יהיה טוב בתחומו וגם יבין אתכם ויתחשב , ויסביר הכל בצורה שתיהיה ברורה (אם זה אומר להקפיד על דיבור ברור שיאפשר קריאת שפתיים , או שיעזר בשפת הסימנים). את יכולה להרגיש חופשי לשפוך את הלב ואנחנו פה בשבילך , ואם את צריכה עזרה במשהו , אל תתביישי , אנחנו פה. ברוכה הבאה לביתנו החם

דנדוש

 

[פז החדשה]

כולנו באותה סירה...

רוצה משפחה יקרה! דווקא בקטע של הרופאים, את ממש בחברה טובה. גם אני החלפתי כבר מספר רופאים כי כל הזמן הרגשתי שלא מסבירים, לא מתייחסים, ופשוט לא אכפת להם מהאדם שמאחרי הטיפול. אני בטוחה שהחרשות מוסיפה עוד יותר תסכול, וממש לא מקלה. אבל אל ייאוש! דווקא את שבטח התמודדת כבר עם מספר מכשולים בחיים, תצליחי לעבור גם את המכשול הזה, בדרך למשפחה מאושרת! בסופו של דבר, כולנו באותה סירה, ולכל אחת יש את שק התסכולים שנוסף לבעיית הפוריות עצמה. אז נחזיק לך אצבעות חזק, תתעודדי,ותראי שהכל יגמר מהר וטוב! המון בהצלחה, פז.

 

[זוליק]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

בשביל זה אנחנו כאן - כדי לתמוך, לעודד לעזור ולייעץ. וכמובן לשמוח עם כל הריון=הצלחה של בנות מהפורום. בקשר לרופא, מאוד חשוב שתהיה כימיה עם הרופא המטפל ושתוכלי לסמוך עליו. במיוחד בטיפולים ובדיקות כמו שאנחנו עוברות. אני חושבת שכדאי שתכתבי מאיפה את ואם את מעוניינת ברופא פרטי, או דרך קופ"ח וכך, תוכלי לקבל המלצות מהבנות. רציתי לשאול האם גם בעלך חרש ואם הוא מגיע איתך לרופא ולכל הבדיקות?? אם אין באפשרותו, אולי תבקשי מחברה טובה שתתלווה אלייך לפגישות, כדי שהיא תוכל אחכ´ להסביר לך דברים שלא הבנת, ולא היה לך נעים לשאול שוב. אני בטוחה שתמצאי בסוף את הרופא המתאים, הרי לא ייתכן שכולם חסרי לב וחסרי סבלנות. אל תתייאשי!!!! את יכולה גם לקנות ספרים בנושא הפריון וללמוד משם. יש ספרים מצויינים בנושא. ודרך אגב, מותר לבכות זה לא בושה וזה אפילו עוזר להתפרק. שיהיה בהצלחה!!!!

 

[פפושקי]

ברוכה הבאה וש"תעופי" מכאן בקרוב../images/Emo20.gif

את יכולה להציק מתי וכמה שאת רוצה בעניינים אישיים. בשביל זה הפורום הזה קיים. כדאי לך להתייעץ פה לגבי רופאים, שיטות טיפול וכו´ כי בטוח תשאבי מכאןהמון כוח. אז שיהיה בהצלחה

 

[נועם@בת]

ברוכה הבאה לסירה שלנו ../images/Emo45.gif

זה בדיוק המקום לערב נושאים אישיים. כאן אנחנו אנשים, לא רק מטופלים, לא רק תיק. הפורום נועד כדי לאפשר שיתוף כזה. גם תמיכה, גם מידע, גם קיטורים וגם גלישה קלה לנושאים אחרים. מסתבר שגם בצרות צריך מזל, ולהיות חרשת זה בהחלט חוסר מזל כשאת כל כך זקוקה לתקשורת עם רופאים, משרדים וגופים זרים. אין לי הרבה נסיון עם אנשים חרשים, ובודאי אינני מכירה את ההתמודדות היומיומית שאת עוברת בגלל מגבלת השמיעה שלך. אבל מנסיון שלי עם אנשים באופן כללי למדתי, שכאשר מציבים להם את הבעיה מול העיניים, ולא מתנצלים- הם מתאמצים לעזור. למשל- לסכם עם המרפאה שאת מטופלת שהתקשורת תתנהל בפקסים, ובכל פקס להקדים ולכתוב שזה מסוכם עם דר´ X בשל העובדה שאת חרשת. כנ"ל לגבי מקום שאת לא מכירה, להשיג את מספר הפקס ולנהל תכתובת בפקס. אנשים שבדרך כלל חסרי סבלנות, יוצאים מגדרם לעזור- כשאת אומרת ישירות שיש בעיה. אולי אני נאיבית, אבל נתקלתי בזה בהמון מקרים, שזה אכן עובד. זה כמובן מחייב מידה עצומה של אסרטיביות ובטחון עצמי. דבר נוסף שיכול לעזור- לרשום לעצמך את הדברים תוך כדי הסבר (כן, ולהתעלם מחוסר הסבלנות) כדי שתוכלי לוודא שהבנת נכון. בסוף החתירה הזאת תהיה לך כאן משפחה שבנית, את הרי יודעת את זה למרות הכל

נועם

 

[dafna02]

להציב את המטרה מול העיניים

קראתי את דברי העידוד של המשתתפות האחרות. אני יכולה רק להוסיף שהתופעות שאת נתקלת בהן, משותפות להרבה נשים - רק שפחות בהקצנה. אני באופן אישי מאוד מתוסכלת מהנושא של חוסר תקשורת של רופאים שחלקם חושבים שאין צורך להסביר כי ממילא לא אבין. גם אני החלפתי רופאים בדיוק בגלל הסיבה הזו. מה שכן למדתי זה שחשוב לרשום. אני באה עם דף ועט ורושמת כאילו אני בשעור באוניברסיטה. כך לגבי ההסברים וכך גם לגבי המרשמים שאני מקבלת ושואלת כמו אפילו 10 פעמים את אותו דבר - גם במחיר שהרופא יחשוב שאני קשת תפיסה. אני ממליצה לך לעשות את אותו דבר ואצלך זה אפילו יתקבל לדעתי כמובן מאליו. אני מסכימה עם הגישה גם שצריך להגיד באופן ישיר שיש בעיה. זה גורם לצד השני להרגיש מחויבות ורצון לעזור (לעזור זו הרגשה נהדרת!) כך שאת עושה להם טובה ומפסיקה גם להיות "אחת מהעדר". עם ובלי קשר - בהצלחה !

 

[saga]

רוצה משפחה יקרה../images/Emo24.gif

קודם כל ברוכה הבאה לפורום,אני בטוחה שתמצאי פה מענה להרבה שאלות שיש לך או שיהיו לך, וללא ספק תמצאי פה המון תמיכה

העובדה שיש לך לקות שמיעה לא מקנה לאף רופא או אחות להתייחס באופן שונה מלכל אדם אחר. את חייב למצוא רופא עם סבלנות שלא יפתור אותך בתשובה לא מספקת כמו: "זה בסדר, זה חלק מהטיפול...", רק בגלל שאין לו כוח לכתוב את זה על הכתב או לדבר יותר לאט. אני יודעת היטב שהנושא הזה הוא רגיש במיוחד, ולא תמיד יש חשק לשתף את כל העולם בבעיות הפרטיות, אבל מה לגבי אפשרות של מתרגמ/ת בזמן הפגישות עם הרופא ? אני חושבת שאת זכאית לקבל תרגום לצרכים אישיים מספר פעמים בשנה, ועל אף המבוכה אולי מתרגמ/ת יהיו יעילים מכיוון שיוכלו להעביר לך בדיוק את המידע שאת צריכה לקבל. אפשר גם לברר באח"א אם הם מכירים רופא מומחה לפריון שדובר ש"ס או שיש לו נגיעה לנושא, אולי הם מכירים רופא טוב שיוכל לתת לך את כל תשומת ה-

שמגיעה לך. את תראי בסוף הכל יסתדר, תרגישי חופשית לשאול שאלות או סתם לשפוך את הלב, כי כאן זה המקום לעשות את זה מקווה שהצלחתי לעודד, או לפחות לתת לך הרגשה קצת יותר טובה...

 

[matan10]

רוצה משפחה יקרה ...

מתוך הכרות עם בעית שמיעה ממקור ראשון. ראשית כל אני שולחת לך חיבוקים והרבה אנרגיות להמשך. אומר רק "רוח הקרב" שמשמשת במחוזות אחרים יפה גם כאן. עם המרפאה- עליך לעמוד על כך שאת כל הוראות הטיפול והשאלות שלך יקבלו בפקס או ישלחו בהתאם. בשיחה עם רופא , להצטייד בעט ונייר ואם משהו לא ברור לבקש שירשמו ולא להתבייש. יש פורום באתר www.doctors.co.il בנושא פריון האישה ועוד נושאים קרובים וניתן לרשום שם כל שאלה מקצועית. יש כאן בפורום אחות בשם חן, ששמחה גם היא לתרום מהידע שלה . וגם הבנות כאן צברו ידע לא מבוטל ואני בטוחה שישמחו לחלוק אותו איתך. מבחינה זאת הגעת למקום הנכון. באתר בשם www.hearing.co.il תמצאי טופס רישום למוקד סיוע של סלקום . המוקד מסייע לך בקביעת תורים שונים ובכלל בטלפונים שונים. את שולחת פקס למוקד עם הפרטים שאת רוצה, והם מתזמנים לך . בנוסף, עליך לנסות ולהגיע להסדר עם המרפאה המקומית שלך שילמדו לקבל פקסים ממך ולתייחס אליהם כאל שיחת טלפון לכל דבר. מה שקרה עם הבלון, אסור שיקרה לך שוב בפירוש. אבל כאן יש אחריות לדאוג שהצד השני הבין כיאות. מחזקת אותך בכל מתן

 

[matan10]

ועוד משהו

עם נוח לך להבין רופא מסוים במחלקה שלך , קריאת שפתיים, אין זקן/שפם וכדומה . עליך להתעקש שיקבעו לך תורים אצלו. לחילופין עם הרופא שאת רוצה לעבוד איתו בלתי נגיש מילולית .. תקדישי כמה דקות בתחילת לשיחה להסבר איך יהיה לך קל לדבר איתו, מה חשוב לך שיקפיד עליו, דיבור איטי וכדומה .. זה יעבוד !! זה חייב לעבוד !! מתן

 

[מיליקי]

רוצה משפחה יקרה

הרצון הזה משותף לכולנו - ואת חלק ממנו. לכל אחת יש את הליקוי או הבעיה שלה, אז אל תחששי לשתף ותרגישי לגמרי נוח! הפורום הזה נועד לכל מה שאת מחפשת - גם מידע, גם תמיכה, ולא רק במה שקשור ישירות לטיפולים. אז שיהיה לך המון הצלחה ממני מילי

 

[מיכל25אב]

אם לכעוס אז בטח לא עלייך....

אל תתנצלי...אני בכיתי מהסיפור שלך יחד איתך..אני שמחה שנכנסת לפורום,את מוזמנת להעלות פה שאלות וכו´ האנשים פה הרבה יותר סבלניים מרופאים.בסוף באמת הכל יהיה בסדר...ועד אז אנחנו פה,תרגישי בבית.שולחת חיבוק גדול.מיכל

 

[אולה *]

ברוכה הבאה! ../images/Emo20.gif

אין לך שום סיבה להתנצל. זה המקום לכל השאלות/התשובות/הבכי. שאלת - מאיפה הכוחות? פעם מישהי אמרה לי שהכוחות באים מהרצון להיות אמא. ואני בטוחה שהרצון שלך יתגבר על כל מכשול ותזכי להיות אמא.

 

[אילהע]

אל ייאוש

אני חדשה בפורום אבל ישנה בנושא. אמלי הסיפור כבר נגמר בטוב ואחרי טיפולים רבים (5 הפריות) יש לי עכשיו שני ילדים. אני מאוד מזדהה עם הכאב ומבינה שהקושי בתקשורת רק מקשה עוד יותר. שאלתי הראשונה היא באיזו קופ"ח את? יש לי המלצה על רופא מדהים בכללית.

 

[רוצהמשפחה]

תודה בנות

אחרי כמה ימים של הרגשה של חורבן העולם, אני מתחילה להתאושש. הייתי צריכה לקרוא את מה שכתבתן, ואל תצחקו - להדפיס את כל הדברים שכתבתן ולקחת את הדף איתי. קיבלתי מכן המון כוחות ומצב הרוח השתפר קצת. אני בקופת חולים כללית, ומאוכזבת מהם. הם נתנו לי מספר פקס ואמרו לי לפקסס, אבל אני מקבלת תשובות אחרי כמה ימים והשיא היה כששלחו לי פקס וכתבו שארים להם טלפון!! לא להאמין, אבל ככה זה. מאז הפסקתי להאמין בפקסים איתם, ואני מבקשת שיתקשרו בשבילי שזה לא הכי נוח, אבל אין ברירה. אם היתה לי משפחה פה שהייתה יכולה להתקשר ולברר זה היה בטח מקל מאוד. בינתיים אני נעזרת בשירותים של אחרים. אחרי מה שקרה עם הבלון, אני ממש מפחדת. הייתי אצל הרופא וסיפרתי לו מה קרה הוא היה די המום. הוא נתן לי טפסים ובדיקות להתחיל בוועדה ל-IVF. שאלתי אם לא לעשות צילום רחם חוזר? אז הוא אמר שיתקשר לטוגנרייך ויברר איתו מה בדיוק היה שם, אז אני מחכה לתשובה. מצד אחד אני כבר רוצה להתקשר ולשאול, ומצד שני אני מפחדת להיות נודניקית. בנות יקרות, כשיגיע הזמן ואצטרך ללכת ל-IVF אני אבקש מכל מי שאפשר לספר לי מה בדיוק קורה ומה יהיה שאהיה הכי מוכנה שאפשר ולא יהיו לי עוד הפתעות לא נעימות. אני מקווה שלא אציק יותר מדי ולא אנדנד, ואם כן אני מראש מבקשת סליחה מכולן. והרעיון לקחת עט ונייר הוא רעיון מעולה.אתחיל לעשות זאת. תודה. המון המון המון הצלחה לכולן, וזה מכל הלב.