סיפור ושאלה

סיפור ושאלה

הקיסר היה חסיד הבודהיזם. הוא קרא כל מה שמצא בנושא, הוא דיבר עם פילוסופים ועם נסירים על הנושא, והוא אפילו ניסה את כוחו בכתיבה על הנושא. יום אחד הוא שמע שמאסטר זן מפורסם מבקר בעיר. ולכן, באופן טבעי, מהיותו קיסר, הוא ביקש מהמאסטר לבוא ולבקרו בארמון. הוא הגיש למאסטר סעודה מצויינת וביצע טקס תה אלגנטי ביותר. כל העת, היה המאסטר שקט ורגוע, כפי שמצופה ממאסטר זן- והקיסר נשך את לשונו. הוא רצה לפשפש במוחו של האיש בנוגע לזן. לכן, לבסוף, בעודם שותים את התה, הקיסר שבר את השתיקה: "מאסטר, על פי הזן, מהו העצמי? המאסטר הרים לרגע את עיניו מכוס התה ואמר: "אינני יודע", והמשיך ללגום בדממה. אני לא מבינה את הסיפור... למישהו יש רעיון? מגע הקסם
 

tovabrendel

New member
אינני יודע

מכירה את סיפור הזן בצורה קצת שונה.. הקיסר שהיה חסיד הבודהיזם הזמין אליו זן מאסטר נודע במטרה לשאול אותו שאלות לגבי הבודהיזם. -מהי האמת הצרופה של האמונה הבודהיסטית? חקר הקיסר -ריקנות עצומה..(הכל חשוב , ושום דבר לא משנה) ושום סימן לקדושה.. ענה המאסטר -אם אין שום קדושה..שאל הקיסר....אז מי או מה אתה? -אינני יודע....ענה הזן מאסטר. כאשר אנו מאמינים שמהות העצמי היא ידע והגדרה, אנחנו תוחמים את עצמנו בגביולות של מרחב וזמן. זו מטריצה שממנה נולד האגו. רק כאשר העצמי הוא אלמוני הוא הופך להיות בזהות מוחלטת עם מקורו האמיתי באין סוף, מעבר לתפיסה והבנתנו כבני אנוש.
 
אז המושג "דימוי עצמי"-זה קישקוש ?

האם הוא מושג שגוי,על פי תפיסת הבודהיזם? האם גם את חושבת כך? לדעתי דימוי עצמי,הוא פן מאד חשוב,בדרך להתפתחות.... מה את חושבת על כך?
 
הדימוי שלי ! עם שורשים של ידע,

ויכולת להגדיר את העצמי שלי,הכרת האגו שלי.... מה רע בזה?
 
דימוי עצמי-מעצם הגדרתו חייב להיות

"מתוחם" בדימוי של עצמי,כפי שאני ורק אני יודע לפרש אותו.... דימוי עצמי,הוא הדימוי שלי בעיני עצמי,יכול להיות שלילי,וגם חזק וחיובי!
 

drall

New member
הדימוי העצמי של הבודהיזם.

אי אפשר על תפיסת הבודהיזם כעל דעה יחידה יחידה כיוון שהבודהיזם אינו איזו קבוצה אחת שמדברת בלשון אחת אלא אוסף של קבוצות שונות מאוד שכמעט אינן מסכימות על שום דבר בינן לבין עצמן ובוודאי אינן מסכימות על מהות המושג דימוי עצמי. הגישה הכי פרימטיבית של הבודהיזם , גורסת שהעצמי שווה לדימוי העצמי מכיוון שהעצמי הוא אשליה ולכן כל מה שיש בו הוא אכן "דימוי". הגרסה הזאת בעייתית , מכיוון שאין היא מתאמצת להסביר מיהו במדמיין הזה. ניתן לומר שהיא עושה לעצמה חיים קלים בכך שהיא מבטלת את הכל. גישה בודהיסטית קצת יותר מתוחכמת גורסת שבכל רגע נתון קיים עצמי ולעצמי הזה יש הכרה עצמית או "דימוי עצמי" כלשונך. האשליה היא הקישור שעושה העצמי בין הדימוי העצמי שלו ברגע נתון לדימוי עצמי ברגע אחר. בודהא עצמו לא הסכים אם אף אחת מהגישות האלו. הוא דווקא מחזיק בדעתך , שישנו לאדם עצמי מסויים ואליו מחובר דימוי עצמי. שני אלו אמנם משתנים אבל הם רציפים. לכן ניתן לומר שבודהא יותר מסורתי מתלמידיו שכן הגישה שלו דומה במידה מסויימת לגישה ההינדואיסטית עליה גודל. אותו אדם "נאור" על פי בודהא הוא האדם שהדימוי העצמי שלו שווה לעצמי שלו וההפך, אבל שניהם אינם אשליה. עניתי? דרול
 
איל ! מה שלומך,drall,טוען שבודהא

חושב כמוני על הדימוי העצמי...תשמע איל ! אני מסמיק !!! מה,זה לא מחמאה למתחילים ? מה אתה אומר על זה איל ? להשתמע !
 
drall ! ההסבר שלך מאד מרשים ומובן

קודם כל תודה רבה לך ,מהיכן הגעת ? ככה "פתאום"? טוב שבאת !!! תשמע,ההסבר שלך מאד יפה,רק לא ממש הבנתי את תאוריית "החיבור" של הדימוי,לעצמי-בסוף התגובה. האם כוונתך "לדימוי עצמי מגובש כהלכה" ? אם כן,אז הבנתי אותך.....ואם לא יצא לך להגיע,אז איל ! תענה לי במקומו ? ואני אקפוץ לבקר אותך,drall-להשתמע. לילה טוב לכולנו.
 

drall

New member
אני אנסה להסביר

כל האסכולות הבודהיסטיות , וגם הרבה אסכולות אחרות , מסכימות על זה שהדימוי העצמי הוא חלק מהעצמי. אם העצמי הינו אשליה , גם אותו חלק שלו הוא שליה ואם העצמי הוא אובייקט , גם הדימוי הוא אובייקט מסויים ששייך לאובייקט יותר מסועף. עכשיו , ברשותך , אני אקפוץ אחורה. אני הרי טענתי שהבודהיסטים חולקים זה על זה כמעט בכל נושא. המכנה המשותף שבכל זאת הופך את כולם לבודהיסטים הוא רעיון הבודהא עצמו , כלומר שכך או אחרת אדם יכול להפוך את עורו ולהתגלות כ"בודהא". מה הקשר בין זה לבין הנושא של הדימוי העצמי? הרבה אנשים מחזיקים בדעה מסויימת לגבי עצמם. לגבי מה שהם או מה שהם אמורים להיות. לא כל הדעה הזאת נמצאת בטווח ההכרה. חלק ממנה נמצא בתת מודע. הבודהא , אין לו תת מודע. את עצמיותו הוא מכיר לכל אורכה ועומקה. לכן מה שהוא יודע על עצמו , שווה למה שהוא חושב על עצמו ולכן הדימוי העצמי שלו והעצמי שלו שווים. דרול
 

אנילה1

New member
drall, אם כך אף אחד לא יכול להיות

בודהה. כי אף בן אנוש לא מגיע לשיוויון בין העצמי לדימוי העצמי.
 
אני פשוט מתחנן להסבר !!!!!!!!!

אם העצמי הוא אלמוני,אז על איזו "הבנה עצמית" נשען היצור האנושי? בכל מקרה לכל אדם עולם יש דימוי עצמי,בלעדיו,הוא לא קיים בעיני עצמו.. אני מבין שהמונח "בעיני עצמו",הוא בעייתי במקצת....אך זה ככה.... האם יכול אדם לקיים חיים תקינים,ללא דימוי עצמי מגובש ? מלא ביטחון ? זהות עצמית מגובשת ? כל אדם מעצם היותו אדם הוא לא אלוהים-ולכן זה לגיטימי שהדימוי שלו בעיני עצמו יהיה תחום בגבולות מסויימים....של מרחב,וזמן...
 

איל באש

New member
מושג העצמי שלנו נובע מהכפילות../images/Emo140.gif

הכפילות שנוצרה שנוצקנו לגוף. ברגע הלידה אנחנו מזהים את עצמנו כ"אני", מזדהים עם הגוף ,וברגע זה נולדת כפילות של עצמנו. אנחנו חושבים ש"אני" זה המרכז של העולם, ש"אני" זה הגוף שלי המחשבות שלי והרגשות שלי וזהו! ואנו שוכחים את המקור שהיא הנשמה שלנו שהיא חלק מאנרגית האם שזה האלוהים שכולנו הוא. ההפרדה יוצרת ניתוק ושכחה ,וככה האגו נולד כביכול ל"השלים " את החסר. ההפרדה וההתחברות לגוף יוצרת מצב בו אנחנו מפרידים את החלקים שלנו, במקום לחיות כנשמה ערה ומודעת בגוף פיזי חיי ונושם , אנחנו חיים כגוף פיזי חיי ונושם והמודעות שלנו מנותקת ומופרדת מהנשמה. אנחנו גם הגוף הפיזי וגם עוד המון המון חלקים שבשל ההפרדה הניתוק השכחה ועוד.. קפאו להם בזמן, וכאילו לא חלק מאיתנו ברגע נתון של זמן. בעצם אנחנו כולנו מחוברים יחד לאנרגיה אחת שלמה שאף פעם לא הופרדה לשום חלק, ועדיין חווים את חוויית הנפרדות והניתוק. אחת ההשלכות של הנשמה שלנו היא הגוף הפיזי בעולם החומר, כמו שהנשמה שלנו משליכה עצמה לעוד ובעוד עולמות ויקומים. אבל ההשלכה שבמקרה הזה היא ה"אני" בגוף הפיזי איננה הכול, היא רק חלקיק מהשלם. שאנחנו באים להתעורר אנחנו באים לחבר את החלקים לשלם אחד, אנחנו באים להיזכר במה ששכחנו, שאנחנו נשמה החיה את ההשלכה שלה בגוף פיזי בעולם חומרי. המודעות מאפשרת לנו להכיל את עצמנו "מחדש" מה שתמיד היה קיים כי אנחנו בעצם מוכלים בעצמנו תמיד. לכן מורה הזן ענה שיננו יודע מה הוא הוא העצמי, כי העצמי הוא מושג ותו לא! העצמי הוא חלק שאינו השלם, העצמי הוא אשליה ולא ממש קיים, הוא הכפילות והוא ההשלכה אבל איננו המקור, איננו הנשמה ואיננו אנרגית האם ,האלוהים שממנו כולנו מורכבים וכולנו הוא.
 
איל ! תקשיב לי רגע,בסדר ?

תודה לך על כל מה שכתבת,מקבל באהבה,כמו כוס מפונצ'רת...חפץ לימוד... אתה מכיר אדם שמסתובב עם "המקור",ולא עם "הדימוי העצמי,שאתה מכנה אותו מושג ? ממה מורכב הדימוי העצמי שלי ? ממשהו שאני בניתי ? נניח שכן....ואם אוותר עליו עם מה אשאר ?....... ואם אני אדם חילוני ?......
 

איל באש

New member
אכן הדימוי העצמי מורכב../images/Emo13.gif

ממשהו שאנחנו יוצרים בגוף הפיזי. אם אתה מוותר עליו אינך מאבד דבר. אתה רק מאפשר לעצמך להתאחד עם כול החלקים שלך, מאפשר לעצמך להתעורר. אין בבעלותך דבר בעצם, והפחד הכי גדול הוא לשחרר ולזרום עם הכול, כי אנחנו מפחדים שנאבד את העצמי שלנו ונעלם במשהו גדול מאיתנו, אנחנו נשלטים על ידי האגו שלנו. אז האבסורד הוא שגם ככה אנחנו מחוברים למשהו שהוא מעבר לדמיון שלנו, וליכולת ההכלה, מחוברים מעצם היותנו . אמירה זאת אינה באה בטון ביקורתי ואו שלילי כלפי העצמי או האני או האגו שלנו, וגם לא כלפי החיים בגוף הפיזי. אמירה זו באה להסביר ולעורר את המודעות על מנת נוכל לשלב עוד ועוד חלקים שלנו בהווה הזה, על מנת נוכל להתעורר ולהיות אחד עם האחד שהוא הכל וקיים בכול. חוויית הנפרדות וההשלכה שלנו פה הן דבר אדיר ונפלא ואנחנו לומדים ממנו המון, אלו החיים שלנו. אפשר לחיות אותו דבר, אותו גוף ואותו אדם ,אחרת, ערים ומודעים להמשך שלנו, לכול גודלו ועוצמתו של הקרחון שאנחנו מורכבים ממנו, ורואים רק את קצה קצהו וטוענים שזה הכול. אין פה שום קשר לדת , כי כולנו מורכבים מאותו הדבר, מאותה אנרגיה. תקרא לזה איך שאתה רוצה, זה אותו רעיון, אותה שורה תחתונה. ואני אכן מכיר אדם שחיי את המקור , וזה אומר שהוא חיי את הדימוי העצמי שלו ואת הגוף הפיזי שלו, ואת המחשבות והרגשות שלו, ועוד ועוד... רק שאותו אדם ער לעצם העובדה שהוא מורכב מעוד חלקים שחברו להם לשלם פועם וזורם בהווה אחד, אותו אדם נוהג את חייו ,ולא שולט בהם, ואותו אדם חווה את כול החוויות אותו דבר אחרת, שמסוגלות ההכלה התרחבה והוא מכיל את עצמו. יש מורים רוחניים שהגשימו עצמם ,חוו הארה. הגשימו עצמם אומר שהכפילות התאחדה לשלם, שאין יותר "אני" ואין יותר "אגו" הכול נספג למקור. הארה משמעה להתעורר בגוף הפיזי ולהיזכר מאיפה באנו ולאן נלך, להתעורר ולהכיל את עצמנו על כול החלקים שלנו, להתעורר ולחיות כנשמה ערה עם מוח מואר בגוף פיזי חיי ונושם בהנהגה, מחוברים להכול לאנרגית האם במודע. ואז החיים הם אותו דבר אחרת.
 
למעלה