סיפור המעשה "חכם ותם"

didisharabi

New member
סיפור המעשה "חכם ותם"

"היה אומר: מה יהיה כשתהיה חכם ממני הלא אזי תהיה שוטה, כי מה אני נחשב, וכשתהיה חכם, אדרבא אזי תהיה שוטה" איני מבין משפט זה. איני מבין כיצד מי שיתלוצץ עם התם, יהיה חכם ממנו ויהפך לשוטה... אודה לעזרתכם...
 

פראזניק

New member
לא כתוב שם "כשתהיה"

אלא "אם תהיה", וההסבר המילולי פשוט: ה"תם" אומר ל"חכם": מה אתה צוחק עלי? הלא אם תהיה חכם ממני, מה תהיה? כי הלא אני - אומר התם - איני נחשב לכלום, ואם תהיה יותר מכלום, מה תהיה? "קצת יותר מכלום" ותו לא. והוא ממשיך ואומר לו: אני לשלך, היינו לחכמתך, יכול להגיע, להיות חכם; אבל אתה לשלי, היינו להיות תם, לא יכול להגיע. וסופו של דבר, הגיע התם ליותר מדרגת החכם, מצד חכמתו, היינו שנהיה חכם גדול יותר מה"חכם", אבל נשאר בתמימותו. ולזה לא יכול היה ה"חכם" להגיע, כי הוא התעקש על החכמות שלו. עבורו, ה"תמימות" נתפסה כטפשות, ולא כ"תמימות" אמיתית, שפירושה: פשיטות, ושימוש בחכמות רק במקום הצורך והמותר. ועיין רמזי המעשיות על מעשה זה, כמובן.
 
בעזהשי"ת../images/Emo39.gif

בס"ד ובזרה"ק בינ"ו "...וכן היה מלא יסורים תמיד, והתם היה רץ ובא בכל פעם אל החכם בשמחה, ומצאו שהוא מצר ומלא יסורים, ושאלו: הלא חכם ועשיר כמותך, על מה יש לך יסורים תמיד, הלא אני מלא שמחה תמיד. והיה בעיני החכם לשחוק, ונדמה בעיניו למשגע. ואמר לו התם: הלא סתם בני-אדם שמתלוצצים ממני הם שוטים, כי אם המה חכמים ממני, הלא אדרבה, הם שוטים כנזכר לעיל, מכל-שכן חכם כמותך. ומה תהיה אם אתה חכם ממני. ענה התם ואמר להחכם: מי יתן, שתבוא אתה על מדרגה שלי..." התם נוהג במנהגו..."זה מעשה שלו וזה מעשה שלי ועוד למה לנו לדבר מאחרים"...ככה הוא ענה לאשתו כששאלה אותו...על מה ולמה אתה שמח כל כך ועוד האחרים עושים ככה וככה יותר ממך ולך עוד יוצא תוצר כזה 'עלוב' של נעל משולשת... זה עיקר ההתלוצצות שיש על התם הקדוש, וכי למה אתה לא כמותינו?... אתה ממש מוזר שאתה ככה מתנהג, כזה עלוב ודוקא כזה שמח, איך ולמה?... לא להיות עצוב, בסדר...אבל אל תהיה שמח ככה, אתה מבלבל אותנו, איך אפשר ככה להתנהג?!?... ממש משוגע!!! ועכשיו כשכל החכמים מתלוצצים מהתם הקדוש, הם שוטים גמורים, מכל שכן 'חכם כמותך'...וכי למה לכם לדבר איתי, אם אני בעיניכם משוגע?!? הוא מוסיף לחכם, חכם כמותך, כדי להראות לו את גודל הטיפשות...אם הם 'סתם בני-אדם שמתלוצצים ממני הם שוטים' כי בעצם הם צוחקים עלי שאני משוגע אבל בכל זאת הם מתעסקים איתי ומדברים איתי, ועוד חכם כמותך!!! אם אני משוגע ולא נחשב לכלום בעיני בני-אדם, אז מי יבוא לדבר איתי, ואם יהיה כן הרי זו טיפשות גמורה לבוא ולדבר עם 'אויר', כי כך אני נחשב בעיני כולם, אז למה לדבר איתי בכלל...מדרש פליאה
 
אני נחשב לכלום...../images/Emo163.gif

בס"ד ובזרה"ק בינ"ו מפאת זמני הלחוץ כרגע, אנסה לתמצת...ב"ה
אני חושב שכל מה שנוגע לנו (לי/עליי בכל אופן) בענין של אם תהיה חכם ממני, זהו כל ענין ההתעסקות עם אנשים/העולם... החכמים באים ומתלוצצים מהתם הקדוש, כמו שהוא מספר לחכם, והוא בשלו ובמנהגו ממשיך ועומד בתוקף למשל כשהוא מזהיר רק בלי ליצנות. 'בעל תשובה'(נקרא לנו ככה רק לפרוטוקול, ה' יזכנו) עומד בחייו מול כל העולם, לענות על סקרנותם, התרשמותם, לעגם ובזיונותיהם... במעשה, התם הקדוש לא זז מילימיטר ולא התרגש ולא כעס על אף אחד, הוא ידע גם איך להתנהג עם עצמו וגם עם העולם כולו... רבנו הקדוש אומר בשיחות הר"ן שבני-האדם הם מונעים גדולים יותר מהיצר הרע... אני גם מעונין מאד להרחיב ת'נושא...
 

didisharabi

New member
אשמח אם תרחיב בנושא, כי לא הבנתי

עדיין את הרעיון שאם אני חכם יותר מהתם אז אני שוטה....(האם זה מתקשר למידת הגאווה?).
 
עיקר היהדות הוא תמימות ופשיטות../images/Emo20.gif

בס"ד ובזרה"ק בינ"ו ננסה ב"ה להבין יחד...(כמה אנחנו לא מבינים כלום
)...חחח... קודם נעבור לחליפת הדמות היותר מוצלחת...התם הקדוש...ואם הוא חכם ממני אזי הוא שוטה... אני שמעתי 2 רעיונות...פראזניק ציין את הרעיון שאם אני משוגע ואני נחשב לכלום, ואתה יותר חכם ממני, אז יותר מ-0 זה 0.1 , ואם אתה יותר חכם ממני אז אתה מקסימום שוטה לא יותר... ועוד רעיון ששמעתי(לא זוכר ממי)...אם אני משוגע כפי שאתה, החכם, קבעת ברב עם ועדה, עד שאפילו סתם בני-אדם באים ומתלוצצים ממני שאני משוגע... ועוד אתה בעצמך, חכם כמותך, בא ומדבר איתי ומתלוצץ עליי, הלא זה אבסורד איך אתה שאתה 'טוען לכתר' החכמה ומתיימר להיות "החכם" וכו' וכו'... (המשך יבוא)
 
תיממות ופשיטות../images/Emo20.gif (המשך)

בס"ד ובזרה"ק בינ"ו חזרנו ב"ה... הלא זה אבסורד איך אתה, החכם, שאתה 'טוען לכתר' החכמה ומתיימר להיות "החכם" עד שכל העולם כולל כולם נחשבים אצלך כלא, לכלום... ואתה בא ומתרועע איתי?!?...עם "המשוגע"???!!!???... אחי החכם, אתה שוטה!!! ובטוח שמשהו לא בסדר אצלך, מדבר עם משוגעים... ראית מישהו בא ונושא ונותן עם משוגע??? אלא אם כן הוא בעצמו כזה...
ובענין הגאוה...בטוח שזה גאוה, חכם בעיני עצמו, חייב להבין הכל בשכל שלו...שלמה המלך ע"ה, החכם מכל אדם אמר: אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. הלא "חכמה מאין תמצא" ואם יש לך אז זה בטוח לא חכמה...זה גאוה סרוחה שלא נותנת לך להתבטל לצדיק ולהשי"ת רח"ל. קצת מ'רמזי המעשיות' מר' נחמן מטשרין( בעל מחבר 'פרפראות לחכמה','יקרא דשבתא','זמרת הארץ','ליקוטי עצות חדש' וכו'): " החכם התגאה בחכמתו ועשירותו וגדולתו כ"כ. עד שכל העולם היה בעיניו כלא והיה לו יסורים גדולים בדרך, כי מחמת חכמתו לא היה לו עם מי לדבר וכמב"פ, ולבסוף אח"כ כששלח המלך אחריו התחכם החכם בחכמתו מה זה שהמלך כזה ישלח אחר שפל ונבזה כמוני וכו', עד שבא מתוך כך לידי כפירה גמורה שכפר לגמרי בהמלך והוכיח שכל ההנהג' ע"י שבעים שרי המדינה, ובתחלה היה כל הוכחותיו כי מי ראה את המלך וכו', ולבסוף כשאמר לו התם המיניסטער הלא אני בעצמי ראיתי את המלך הכחיש אותו ג"כ ואמר לו מנין אתה יודע שזה מלך וכו'. ראה והבן רשעת האפיקורסות שלו. ובפרט בהבעל שם שהוא בחי' הצדיק האמת כפר ביותר כמבואר שם. וכ"ז מחמת שטות חכמתו הרעה והמשובשת ההופכת ארחות יושר מהיפוך אל היפוך מן האמת לגמרי ממש. כי דרכי השכל דקדושה שהם בחי' תמימות הם בהיפוך מכל זה. כי צריכין להאמין באמת בהחכמים והצדיקים אמיתיים וכל שכן במלכו של עולם בעצמו. ובאמת אמונת חכמים ואמונת השי"ת הכל אחד כמבואר במ"א ושניהם תלוים זה בזה וגם צריכין להאמין שאע"פ שהשי"ת גדול מאד למעלה מכל הרוחניות ומרומם על כל ברכה ותהלה ולית מחשבה תפיסא ביה כלל. אעפ"כ הוא חפץ בעבודתינו דייקא. כ"ש "ואבית תהלה מגושי עפר ומקרוצי חומר". והוא שולח אחרינו וקורא אותנו בכל עת ומרמז לנו רמזים קדושים להתקרב אליו ית'. ואע"פ שצריך האדם בוודאי להית שפל בעיני עצמו באמת. אעפ"כ צריכין להאמין שהשי"ת מקבל שעשועים גדולים מעבודתינו וצריכין לקיים "אל תהי בז לכל אדם". ולידע ולהאמין שיש בכ"א מישראל נקודה טובה ויקרה מאד מה שאין בחבירו וצריכין לקבל הארת הנקודה הזאת ממנו וכמבואר במ"א. ומי שהולך בדרך זה בוודאי כ"א מישראל חשוב ויקר בעינו מאד. וכשפוגע אפילו בהפחות שבישראל בוודאי יש לו מה לדבר עמו ולקבל ממנו או להאיר בו ואפילו כשפוגע עם העכו"ם יוכל לקבל ממנו וכמבואר במאמר "מי היא החפץ חיים"(ליקו"א סי' ל"ג) וכ"ז זוכין ע"י דרכי התמימות דייקא. "
 

ב ר ז ל

New member
מה שאני מבין קצת שונה מהחברים

בהבנתי ובלשוני מסופר בסיפור שלתם היו חים טובים ושמחים והחכם היה מלא יסורים אז התם אמר לו אם אתה חכם כזה ויודע כל כך הרבה חכמות ונותנים לך כבוד וכו.. ואף על פי כן אתה מלא צער ומכאבות אז מה שווה כול החכמה שלך אדברה עדיף שתהיה כמוני "משוגע" (כך החכם ראה את התם) אבל שמח.
 
יש לי חוברת ששמה...

"דרך אמונה בחרתי -מעשה מחכם ותם" חוברת מאוד יפה שמסבירה את הסיפור...כדאי ומומלץ מאוד.. יש טלפון על החוברת מי שמעוניין אני פשוט לא יודעת אם מותר לפרסם פה אם לא ניתן לפנות אלי במסרים.
 
קטע מהחוברת...ממש יפה...

"הנהגת האדם השלם היא כשהוא פועל עם השם יתברך,הוא עושה חלקו והקב"ה משלים את מעשיו ולמעשה נעשה שותף עים הקב"ה בתיקונו של עולם. זוהי שלמות,לא לעשות את הכל לבד בכוחות עצמי אלא לתת לשלמות לצמוח מחבור עם השלמות האלוקית "לא-ל גומר עלי"
 
כששוחחו החכם והתם...

בינהם על אפשרותו של התם להחכים ענה התם בפשיטות : "אצל ה' יתברך הכל אפשר והכל יכול ליהיות כהרף עין,שאני אבוא על שלך" והתם היה בטוח בקב"ה וביכולתו למלא אותו בחכמה מתי ובאיזה אופן לא ידע. הוא לא רץ ללמוד על מנת להוכיח את אמיתות אמונתו הפשוטה הוא עשה את שלו המשיך בדרכו עד שבאה העיצה להשתלם גם בחכמה. רכישת החכמה אצל התם היא חלק מהתכלית חל מה"הכנות" למפגש עם המלך. החכמה אינה דרך בפני עצמה אלא אמצעי ו"הידור" להשלים את איכות הקשר עם המלך. בחייו של התם מתקיים:"ראשית חכמה יראת השם שכל טוב לכל עושיהם",ראש ועיקר לכל חכמתו שקנה ויקנה היא אמונתו ותמימותו ולפיכך מעשיו מרובים על חכמתו ומתקיימת בו הברכה"יראת ה' היא אוצרו"...
 

didisharabi

New member
נאמר לי כי המעשה "החכם והתם"

מתקשר לימים אלו , כלומר לדורות הללו. מישהו יכול להסביר לי כיצד? תודה.
 
למעלה