סיפור הלידה שלי

crazy lilo

New member
סיפור הלידה שלי

היי לכולן,
הייתי כאן בעיקר סמויה אך קראתי באדיקות ולמדתי המון, בעיקר מסיפורי לידה שונים. ילדתי את בתי הבכורה בתאריך 26.4 בבי"ח כרמל בלידת ואקום. חשוב לי לשתף כאן כי הייתי בשאיפה להגיע ללידה טבעית, עברתי קורס הכנה ללידה באוריינטציה טבעית (אצל אטי כץ בחיפה למי שמכירה) ועם זאת באתי עם ראש פתוח ללידה.
אני משתפת פה לגבי סיפור הלידה וכמו כן מעט תובנות לגבי השהייה במחלקת היולדות והנקה ואני מקווה שזה יעזור למישהי.
כמו כן אשמח לשמוע את דעתכן כיוון שאני שואלת את עצמי מס' שאלות שמטרידות אותי מאז הלידה - מה היה קורה אם היו בודקים פתיחה לפני שנתנו לי את האפידורל? יתכן שכבר אז הייתה פתיחה של 5, או שהאפידורל "שחרר" את השרירים והוביל להתקדמות (שמעתי גם את האמירה הזו מס' פעמים)? מדוע הצוות הרפואי לא התרגש כאשר לא היה ניתן לראות את הצירים במוניטור (מה שהוביל אח"כ לואקום כי לא הצלחתי ללחוץ ולא ידעתי מתי לעשות זאת)?
 
קודם על מזל טוב!! תוהה איתך..

שמחה לשמוע שהרגשת שקשובים לך ושמשתפים אותך בהחלטות ומכבדים אותך. כרמל אכן מקום כזה, שמחה שהגעת לשם!
לגבי הבדיקה לפני האפידורל - למה את חושבת שזה היה משנה? הפתיחה התפתחה מהר יחסית, יכול להיות שהאפידורל עזר לפתיחה - הרבה זה עוזר ומשחרר כפי שכתבת, אבל נשמע שלקחת אותו בזמן שהתאים לך והוא עזר לך להרגע וזה העיקר.
צירים במוניטור - המוניטור של הצירים הרבה פעמים לא מדייק, מה שחשוב זה שאת יודעת שיש צירים, ולפי הדיווח שלך גם הצוות יודע. זה באמת לא כל כך משנה אם הוא לא רושם.
לא זה מה שהוביל לוואקום.
הצד הפחות חביב של האפידורל הוא שהרבה פעמים קשה לתינוק להתברג ולרדת באגן, לאמא קשה להבין לאן ללחוץ. זה לא נדיר שזה ההשפעות שלו. לדעתי אסור להגיד לאישה ללחוץ לפני תחושת הלחץ (שאמרת שהרגשת) - אם בכלל צריך להלחיץ אותה. כי זה מאד מעייף ואז לא נשאר כח לסוף, ואם האישה תשושה - זה לא עוזר לתינוק להרגיש יותר טוב. במקרה שלך היו ירידות בדופק (כנראה יותר רציניות ממה שהיה לפני הלידה), ולכן נלחצו וביקשו ממך ללחוץ כדי לקדם את היציאה של התינוקת. אני מאמינה שאם לא היו ירידות בדופק היו יכולים לחכות עוד קצת עם הוואקום, אבל כשיש חשד לתינוק במצוקה - קשה להתאזר בסבלנות.
שמחה שהתינוקת יצאה מבסוטית ובריאה!
לגבי הנקה - חובה חובה חובה..! להזמין יועצת הנקה פרטית לאחר הלידה. כותבת כאן לכולן שידעו. יועצות הנקה במחלקה לא פנויות לייעץ באמת ועם כל תשומת הלב הנדרשת. מקווה שההנקה התבססה אצלך והכל על מי מנוחות.
מקווה שעזרתי קצת, מאחלת הרבה שמחה!!
 
מזל טוב.

קשה מאד לדעת מה היו קורה אילו....
הדבר היחיד שיכול להיות שבגלל הירידות בדופק התחלת ללחוץ (בעידוד הצוות )
קגצת מוקדם ולכן בסוף כבר לא נישאר לך כח אבל זה בכלל לא בטוח.
מאחלת לך התאוששות מהירה וגידול נפלא.
 

god child

New member
מזל טוב!

יכול להיות שבגלל שלקחת אפידורל נהיו האטות בצירים?
אני מנשים רבות שאפידורל מעט את קצב התקדמות הלידה....
 

crazy lilo

New member
תודה על התגובות

אני מניחה שאין הרבה מה לעסוק ב"אילו", אני פשוט תוהה לגבי הדברים הללו כהכנה ללידה הבאה שתהיה - האם אני מאלו שיולדות מהר, שאין זמן לאפידורל (כמו אמי שילדה אותנו במהירות מטורפת)? או שהאפידורל האט את הדופק? אם הייתי יודעת אולי הייתי משנה את החלטתי ולא לוקחת אפידורל למרות הכאבים.. התחושה שלי בהתחלה הייתה ש"נשברתי" ולקחתי אפידורל כבר בפתיחה 1.5 ס"מ, וזה קצת ערער את התפיסה שלי לגבי המסוגלות של הגוף שלי ללדת. עם זאת לאחר מכן כאשר הבנתי שאני בפתיחה 5 הבנתי שאולי סחבתי את הצירים עד פתיחה 5 וזה כבר טוב יותר.
חשוב לי לדעת שהצוות לא פספס כלום וקשה לי להיות בחוסר וודאות למרות שבראש אני מבינה שבאמת לא משנה האם הייתה פתיחה 5 לפני או אחרי האפידורל. לגבי הצירים הבנתי שאפילו הצוות לא יודע מתי יש לי צירים וניסו להבין ממני, ולי היה קשה עד בלתי אפשרי לדעת, וזה אולי מה שהוביל לסיבוך ולואקום.
בקיצור - כל הדבר עדיין מתרוצץ לי בראש, עשיתן לי קצת סדר, ואני מניחה שאני צריכה להתמודד עם חוסר הוודאות. אני חייבת לציין כי עצם כתיבת סיפור הלידה עשתה לי סדר וזה כבר טוב, ואני בטוחה שללידה הבאה אגיע עם הרבה יותר ידע וניסיון.
תודה רבה
 
עוד מילה על ואקום

הרבה פעמים כשהתינוק מתעכב ביציאה אפשר פשוט לעבור לתנוחה אנכית - על הברכיים או כריעה נתמכת (גם עם אפידורל) ובכך למנוע בהרבה מקרים ואקום.
 
למעלה