סיפור הלידה שלי
היי בנות,
אני מאוד שמחה להצטרף לפורום (אחרי שהות ממושכת בפורום אובדן). חלקכן זוכרות את הסיפור שלי אבל לאלה שלא..
לפני שנה וחצי הגעתי לאיכילוב כדי ללדת את בני הבכור וקיבלתי את הבשורה האיומה שהוא נפטר. הרופא שקיבל אותי ביום הנוראי והמיילדת המדהימה שיילדה הבטיחו שבפעם הבאה שאחזור לבית החולים אצא בידיים מלאות וכך היה אלא שהפעם חזרתי מצויידת בתותח כבד ביותר - פרופ׳ קופרמינץ! איזה מלאך..
ההריון החדש היה מלווה בחששות וחרדות איומות, פעמיים בחודש התייצבתי במשרדו של קופרמינץ והשבועות חלפו.
בשבוע 35 ביקשתי להתאשפז להשגחה עד הלידה וכך היה , ביליתי במחלקת הריון בסיכון שבועיים, 3 מוניטורים ביום חלקתי חדר עם בנות מהממות וכל יום זכיתי לביקור מקופרמינץ המלאך.
שבוע 37 הגיע, קיבלתי טבלייה ושעות ספורות אחרי התחילו צירים למרות שלא היו תנאים ללידה קופרמינץ נתן הוראה לעלות אותי לחדר לידה.במשך 48 הייתי מחוברת לזירוז ולאפידורל. היו רגעים בהם החרדות השתלטו אבל המוניטור היה תקין והמלאך קופרמינץ הגיע לבדוק אותי וחילק הוראות, כל פעולה שנעשתה הייתה באישורו ובהשגחתו ותודה לאל שהוא היה שם. ביום שני בשעה 5:07 נולדה הנסיכה הקסומה שלי ! הלידה עצמה ארכה עשרים דקות ( מפתיחה 4 ל10) ובסיומה שמעתי את הצליל הכי מתוק בעולם, בכי.
הרופא שקיבל אותי ביום הקשה בחיי הופיע בחדר הלידה ובירך אותי ואת התינוקת ומעט אחריו הגיעה קופרמינץ. איזה התרגשות..
הלידה הייתה כל כך קלה שלא הזדקקתי לתפרים והרגשתי מעולה (לחשוב שרציתי ניתוח קיסרי ורק בזכות קופרמינץ שלא ויתר ילדתי לידה רגילה), שעתיים אחרי כבר הנקתי את התינוקת הכי יפה בעולם וליבי התמלא באושר גדול.
היי בנות,
אני מאוד שמחה להצטרף לפורום (אחרי שהות ממושכת בפורום אובדן). חלקכן זוכרות את הסיפור שלי אבל לאלה שלא..
לפני שנה וחצי הגעתי לאיכילוב כדי ללדת את בני הבכור וקיבלתי את הבשורה האיומה שהוא נפטר. הרופא שקיבל אותי ביום הנוראי והמיילדת המדהימה שיילדה הבטיחו שבפעם הבאה שאחזור לבית החולים אצא בידיים מלאות וכך היה אלא שהפעם חזרתי מצויידת בתותח כבד ביותר - פרופ׳ קופרמינץ! איזה מלאך..
ההריון החדש היה מלווה בחששות וחרדות איומות, פעמיים בחודש התייצבתי במשרדו של קופרמינץ והשבועות חלפו.
בשבוע 35 ביקשתי להתאשפז להשגחה עד הלידה וכך היה , ביליתי במחלקת הריון בסיכון שבועיים, 3 מוניטורים ביום חלקתי חדר עם בנות מהממות וכל יום זכיתי לביקור מקופרמינץ המלאך.
שבוע 37 הגיע, קיבלתי טבלייה ושעות ספורות אחרי התחילו צירים למרות שלא היו תנאים ללידה קופרמינץ נתן הוראה לעלות אותי לחדר לידה.במשך 48 הייתי מחוברת לזירוז ולאפידורל. היו רגעים בהם החרדות השתלטו אבל המוניטור היה תקין והמלאך קופרמינץ הגיע לבדוק אותי וחילק הוראות, כל פעולה שנעשתה הייתה באישורו ובהשגחתו ותודה לאל שהוא היה שם. ביום שני בשעה 5:07 נולדה הנסיכה הקסומה שלי ! הלידה עצמה ארכה עשרים דקות ( מפתיחה 4 ל10) ובסיומה שמעתי את הצליל הכי מתוק בעולם, בכי.
הרופא שקיבל אותי ביום הקשה בחיי הופיע בחדר הלידה ובירך אותי ואת התינוקת ומעט אחריו הגיעה קופרמינץ. איזה התרגשות..
הלידה הייתה כל כך קלה שלא הזדקקתי לתפרים והרגשתי מעולה (לחשוב שרציתי ניתוח קיסרי ורק בזכות קופרמינץ שלא ויתר ילדתי לידה רגילה), שעתיים אחרי כבר הנקתי את התינוקת הכי יפה בעולם וליבי התמלא באושר גדול.
