רומן רומנטיקן
New member
סיפור הכלבה
אני מרגיש שהסיפור שלי יגרום לכם לצחוק, בבקשה התייחסו ברצינות אני גבר בן 34 שעוסק בתחום הרפואה (מחקר). עוד מתקופת בית הספר כמעט ולא היו לי חברים, ולבנות לא התקרבתי. זה לא שאני מכוער פשוט מופנם כזה. חוץ מהאשה הנוכחית שאני איתה מעולם לא היה לי שום קשר עם בחורה, חברים חוץ מחברים לעבודה אין לי וההורים חיים בחו"ל. ליפני שש וחצי שנים חבריי לעבודה קנו לי כלבה קטנה שקראתי לה פינקי. מאז פינקי היא כל עולמי, אני חושב שהייתי נותן את חיי בשביל חייה שלה. פינקי הייתה איתי בתקופות הכי בודדות שלי. ליפני שנתיים הכרתי בחורה חמודה (היום בת 30), אמא חד הורית לילדה (היום בת 6 בכיתה א'). התחלנו לצאת והנה שנתיים אנחנו ביחד. הבלאגן התחיל לפני שלושה חודשים כשהחברה שלי אמרה שאנחנו כבר שנתיים ביחד אז אולי זה רעיון טוב לעבור לגור ביחד. כמובן שהסכמתי נמעס לי מהבדידות ואני אוהב אותה אבל ופה כל הבעיה הילדה שלה סובלת מאלרגיה מאוד חריפה לכלבים, לא זריקות לא כדורים לא עוזרים לה עד הסוף. ולכן אין שום סיכוי שבעולם שסיגל (הילדה) ופינקי (הכלבה) יוכלו לגור באותו בית. החברה לוחצת עלי למסור את פינקי ואני לא מסוגל, איך היא תהיה בלעדי, ואיך אני בלעדיה, אבל אני לא רוצה לאבד את חברתי. לא לי ולא לה אין משפחה או חברים שיקחו את פינקי אליהם. זה או היא או הכלבה שהייתה איתי בתקופות הכי קשות... מה עושים
אני מרגיש שהסיפור שלי יגרום לכם לצחוק, בבקשה התייחסו ברצינות אני גבר בן 34 שעוסק בתחום הרפואה (מחקר). עוד מתקופת בית הספר כמעט ולא היו לי חברים, ולבנות לא התקרבתי. זה לא שאני מכוער פשוט מופנם כזה. חוץ מהאשה הנוכחית שאני איתה מעולם לא היה לי שום קשר עם בחורה, חברים חוץ מחברים לעבודה אין לי וההורים חיים בחו"ל. ליפני שש וחצי שנים חבריי לעבודה קנו לי כלבה קטנה שקראתי לה פינקי. מאז פינקי היא כל עולמי, אני חושב שהייתי נותן את חיי בשביל חייה שלה. פינקי הייתה איתי בתקופות הכי בודדות שלי. ליפני שנתיים הכרתי בחורה חמודה (היום בת 30), אמא חד הורית לילדה (היום בת 6 בכיתה א'). התחלנו לצאת והנה שנתיים אנחנו ביחד. הבלאגן התחיל לפני שלושה חודשים כשהחברה שלי אמרה שאנחנו כבר שנתיים ביחד אז אולי זה רעיון טוב לעבור לגור ביחד. כמובן שהסכמתי נמעס לי מהבדידות ואני אוהב אותה אבל ופה כל הבעיה הילדה שלה סובלת מאלרגיה מאוד חריפה לכלבים, לא זריקות לא כדורים לא עוזרים לה עד הסוף. ולכן אין שום סיכוי שבעולם שסיגל (הילדה) ופינקי (הכלבה) יוכלו לגור באותו בית. החברה לוחצת עלי למסור את פינקי ואני לא מסוגל, איך היא תהיה בלעדי, ואיך אני בלעדיה, אבל אני לא רוצה לאבד את חברתי. לא לי ולא לה אין משפחה או חברים שיקחו את פינקי אליהם. זה או היא או הכלבה שהייתה איתי בתקופות הכי קשות... מה עושים