סיפור החתולים.
לִפְנֵי כַּמָה לֵילוֹת דִבַּרְתִּי עִם אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה לִי חָכָם נוֹרָא. דִבַּרְנוּ הַרְבֵּה עַל אַהַבוֹת וְאַכְזָבוֹת וַחַתוּלִים. אָמַרְתִי לוֹ שֶׁהַתְּכוּנָה שֶׁאנִי הַכִי אוֹהֶב מַעַרִיץ בַּחַתוּלִים וּקְצָת גַּם בִּי זֶה שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה מֵאֵיזֶה גֹּבַה הֵם יִפְלוּ אוֹ מֵאֵיזֶה גֹּבַה יִזְרְקוּ אוֹתָם תָּמִיד הֵם יִנְחַתוּ עַל הָרַגְלִַים יְחַיְכוּ חִיוּך חַתוּלִי אָדִישׁ וּמִתְנַשֵֹא וְיַמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת כְּאִילּוּ כְּלוּם לֹא קָרָה וְאַף אֶחָד לֹא נָפַל וּבֶטָח לֹא הֵם. כְּשֶׁאָמַרְתִּי אֶת זֶה לָאִישׁ שֶׁהָיָה לִי חָכָם נוֹרָא הוּא שָׁתַק רֶגַע וְאַחַר כַּךְ עָנָה שֶׁזֶה בִּכְלָל לֹא כָּכָה אֶלָּא אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, שֶׁבְּעֶצֶם, הַחַתוּלִים רַק עוֹשִים כְּאִלּוּ שֶׁכְּלוּם לֹא כּוֹאֵב וְהֵם נָפְלוּ עַל הָרַגְלַיִם. בְּעֶצֶם הֵם נוֹפְלִים עַל הַגַּב וְנִשְׁבָּרִים כַּל פַעַם מֵחָדָש לִרְסִיסִים אַבָל הֵם חַתוּלִים וְיוֹדְעִים שֶׁזֶה חֵלֶק מֵהַתַּדְמִית שֶׁלָּהֶם, וְשֶכֻּלָּם מְצַפִים שֶׁהֵם יִפְלוּ תַּמִיד עַל הָרַגְלַיִם אָז הֵם לֹא מַרְאִים לְאַף אֶחָד שֶׁזֶּה בִּכְלָל לֹא כָּכָה בֶּאֱמֶת. הָאִיש הַזֶּה לֹא רָאָה אֶת הַפָּנִים שֶׁלִי בַּלַּיְלָה הַהוּא , כְּשֶׁאָמַר אֶת הַמִּלִּים הָאֵלּוֹ וְטוֹב שֶׁלֹא רָאָה. כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה אֶת הַפָּנִים שֶׁלִי, בֶּטַח, שֶׁהוּא הָיָה מוֹרִיד תָּ'עֵינַיִם וְרוֹאֶה תָּ'רְסִיסִים שֶׁלִּי עַל הָרִצְפָּה. ורד מוסנזון
לִפְנֵי כַּמָה לֵילוֹת דִבַּרְתִּי עִם אִישׁ אֶחָד שֶׁהָיָה לִי חָכָם נוֹרָא. דִבַּרְנוּ הַרְבֵּה עַל אַהַבוֹת וְאַכְזָבוֹת וַחַתוּלִים. אָמַרְתִי לוֹ שֶׁהַתְּכוּנָה שֶׁאנִי הַכִי אוֹהֶב מַעַרִיץ בַּחַתוּלִים וּקְצָת גַּם בִּי זֶה שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה מֵאֵיזֶה גֹּבַה הֵם יִפְלוּ אוֹ מֵאֵיזֶה גֹּבַה יִזְרְקוּ אוֹתָם תָּמִיד הֵם יִנְחַתוּ עַל הָרַגְלִַים יְחַיְכוּ חִיוּך חַתוּלִי אָדִישׁ וּמִתְנַשֵֹא וְיַמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת כְּאִילּוּ כְּלוּם לֹא קָרָה וְאַף אֶחָד לֹא נָפַל וּבֶטָח לֹא הֵם. כְּשֶׁאָמַרְתִּי אֶת זֶה לָאִישׁ שֶׁהָיָה לִי חָכָם נוֹרָא הוּא שָׁתַק רֶגַע וְאַחַר כַּךְ עָנָה שֶׁזֶה בִּכְלָל לֹא כָּכָה אֶלָּא אַחֶרֶת לְגַמְרֵי, שֶׁבְּעֶצֶם, הַחַתוּלִים רַק עוֹשִים כְּאִלּוּ שֶׁכְּלוּם לֹא כּוֹאֵב וְהֵם נָפְלוּ עַל הָרַגְלַיִם. בְּעֶצֶם הֵם נוֹפְלִים עַל הַגַּב וְנִשְׁבָּרִים כַּל פַעַם מֵחָדָש לִרְסִיסִים אַבָל הֵם חַתוּלִים וְיוֹדְעִים שֶׁזֶה חֵלֶק מֵהַתַּדְמִית שֶׁלָּהֶם, וְשֶכֻּלָּם מְצַפִים שֶׁהֵם יִפְלוּ תַּמִיד עַל הָרַגְלַיִם אָז הֵם לֹא מַרְאִים לְאַף אֶחָד שֶׁזֶּה בִּכְלָל לֹא כָּכָה בֶּאֱמֶת. הָאִיש הַזֶּה לֹא רָאָה אֶת הַפָּנִים שֶׁלִי בַּלַּיְלָה הַהוּא , כְּשֶׁאָמַר אֶת הַמִּלִּים הָאֵלּוֹ וְטוֹב שֶׁלֹא רָאָה. כִּי אִם הָיָה רוֹאֶה אֶת הַפָּנִים שֶׁלִי, בֶּטַח, שֶׁהוּא הָיָה מוֹרִיד תָּ'עֵינַיִם וְרוֹאֶה תָּ'רְסִיסִים שֶׁלִּי עַל הָרִצְפָּה. ורד מוסנזון