סיפור הזוי

m a t a n O

New member
סיפור הזוי

רציתי לספר לכם משהו שקרה לי אתמול והיה מביך משהו. ירדתי מביתי לזרוק זבל, בדרכי לעבודה. אני ליד הצפרדע, מרים יד לזרוק את השקית העמוסה לעייפה, ולפתע רץ למולי גבר אולי באמצע שנות השלושים לחייו, מקריח משהו, עם חיוך מרוח מאוזן לאוזן, ושואל אותי: - where can i have sex with gay men? - מה? - i want to have sex with gay men, where can i meet men to have sex with? - בירושלים קשה למצוא מקומות, go to tel aviv. - thank you, you are so nice. זאת הייתה השיחה בערך. כמה עניינים: אני לא הולך עם דגל על הראש שאומר: אני הומו. איך זה שהוא נפל עליי? אמנם לא קשה לזהות את זה עליי, ועדיין זה נשמע לי הזוי. קצת הובכתי, אבל השתלטתי על זה מהר. טוב אני לא יודע באמת למה אני כותב את זה פה. זה היה כ"כ הזוי. צחקתי על זה אח"כ עם החבר שלי. רק לי קורים כאלה דברים?
 

בופיק

New member
היי מתן...

בהחלט זה סיפור דיי הזוי.., אולי בגלל שזה נראה לי מוזר שמישהו באמצע הרחוב שואל איפה הוא יכול לשכב עם מישהו ... ועזוב לרגע נשים גברים... מי הולך ברחוב ושואל איפה הוא יכול לשכב? מוזר ... אולי זה רק לי אולי לא!!! ולא ממש לא רשום לך על המצח "אני הומו", אולי זה יצא סתם במקרה כי הוא חשב שאתה נראה טוב והוא רצה שזה יהיה אתה... לפעמיים אומרים שכשעובר עלינו משהו או שאנחנו מרגישים משהו אנחנו מקרינים את זה כלפי חוץ, בשפת גוף, לבוש וכו... מעין אנרגיות שמוקרנותומשדרות ליקום את ההרגשה שלנו או רצונות שלנו.... אבל תכלס אף פעם אי אפשר לדעת, רק אתה יודע באמת מה מתרחש לך בראש... כלומר רק אתה יודע בפנים שאתה הומו או לא... אנשים שלא מכירים אותך לא אמורים לדעת... שלך בופיק
 
מזכיר לי את "רואים עליו" , "לא רואים עליו"...

משנות השבעים של המאה שעברה. "אחד שלא רואים עליו מחפש ידיד." מודעה בעיתון מעריב. היו ימים ...כשהיינו במחתרת. איזו נוסטלגיה, אח! הדור הזה כבר לא מבין כלום (נֶאֱמר בקול רועד של זקן, במבטא פולני) היום גם הנוסטלגיה כבר לא מה שהייתה פעם...
 
למעלה