אמא של דפנה
New member
סיפור ההנקה שלנו
אז ככה אני אמא ל-3 בנות מקסימות אפרת, רותם ודפנה. את אפרת היה לי ברור שאניק עוד כשהיתה אצלי בבטן בחודש החמישי וכולם כולל אמא שלי לא האמינו לי. כבר בבית החולים לאחר הלידה והיה לי ביות מלא הנקתי. אח"כ כל פעם שבכתה ואפילו קצת מיד חיברתי לציצי. אבל מה היו לי סדקים ופצעים וכל מה שרק אפשר. הביאו לי פטמות סיליקון הביתה ושום דבר לא עזר ובמיוחד לא היתה לי תמיכה אפילו לא מהבעל שלא הבין כלום וככה כעבור 3 שבועות נטשתי את העניין. עם רותם אמרתי ילך אולי יותר בקלות והיה סיפור דומה כמו אפרת כי בבית החולים שלנו לא היתה תמיכה בכלל לנושא ובדמים החזקתי איתה מעמד 5 שבועות מלאים. והנה כאן הסיפור האמיתי דפנה היא הפיצוי שלי והתקווה להאמין שגם בהריון הבא אני מניקה מלא. הילדה נולדה לאחר 12 שעות וחצי ומיד התחברה לציצי בלי בעיות אומנם רק לדקות ספורות אבל לא לקחו לי אותה כמו את הקודמות מיד אחרי הלידה. אח"כ כשיכולתי לקום מהמיטה שמתי על העריסה שלה בחדר התינוקות כל מדבקה שאפשר היה לשים רק הנקה, להעיר גם בלילה, להעיר על כל בכי, בלי מוצץ, בלי פורמולה מה שרק אפשר היה והיה שם הדבקנו. כמובן שהצוות היה מקסים ואיתי ועל פיפס קראו לי והיתה אפילו מדריכה שישבה איתנו בלילה (אח"כ הבנתי שאינה מוסמכת אבל נתנה המון עצות ופידבקים). הילדה ינקה ועד היום אין לי ממנה ולו פצע אחד לרפואה שלא לדבר על סדקים. כאילו קראה את הספרים וידעה בדיוק איך להתחבר ועד היום היא כועסת אם אנחנו מנסים לתת לה בקבוק כי היא רוצה את המקור. היא מוכנה לחכות למקור גם 5 שעות אם אני בחוץ העיקר לא בקבוק ואכן להאכיל אותה מבקבוק לעיתים זה קשה אבל עושים את זה. ואכן הילדה הזו היא פיצוי על הילדות הקודמות ואני כבר מחכה בקוצר סבלנות לפעם הבאה.
אז ככה אני אמא ל-3 בנות מקסימות אפרת, רותם ודפנה. את אפרת היה לי ברור שאניק עוד כשהיתה אצלי בבטן בחודש החמישי וכולם כולל אמא שלי לא האמינו לי. כבר בבית החולים לאחר הלידה והיה לי ביות מלא הנקתי. אח"כ כל פעם שבכתה ואפילו קצת מיד חיברתי לציצי. אבל מה היו לי סדקים ופצעים וכל מה שרק אפשר. הביאו לי פטמות סיליקון הביתה ושום דבר לא עזר ובמיוחד לא היתה לי תמיכה אפילו לא מהבעל שלא הבין כלום וככה כעבור 3 שבועות נטשתי את העניין. עם רותם אמרתי ילך אולי יותר בקלות והיה סיפור דומה כמו אפרת כי בבית החולים שלנו לא היתה תמיכה בכלל לנושא ובדמים החזקתי איתה מעמד 5 שבועות מלאים. והנה כאן הסיפור האמיתי דפנה היא הפיצוי שלי והתקווה להאמין שגם בהריון הבא אני מניקה מלא. הילדה נולדה לאחר 12 שעות וחצי ומיד התחברה לציצי בלי בעיות אומנם רק לדקות ספורות אבל לא לקחו לי אותה כמו את הקודמות מיד אחרי הלידה. אח"כ כשיכולתי לקום מהמיטה שמתי על העריסה שלה בחדר התינוקות כל מדבקה שאפשר היה לשים רק הנקה, להעיר גם בלילה, להעיר על כל בכי, בלי מוצץ, בלי פורמולה מה שרק אפשר היה והיה שם הדבקנו. כמובן שהצוות היה מקסים ואיתי ועל פיפס קראו לי והיתה אפילו מדריכה שישבה איתנו בלילה (אח"כ הבנתי שאינה מוסמכת אבל נתנה המון עצות ופידבקים). הילדה ינקה ועד היום אין לי ממנה ולו פצע אחד לרפואה שלא לדבר על סדקים. כאילו קראה את הספרים וידעה בדיוק איך להתחבר ועד היום היא כועסת אם אנחנו מנסים לתת לה בקבוק כי היא רוצה את המקור. היא מוכנה לחכות למקור גם 5 שעות אם אני בחוץ העיקר לא בקבוק ואכן להאכיל אותה מבקבוק לעיתים זה קשה אבל עושים את זה. ואכן הילדה הזו היא פיצוי על הילדות הקודמות ואני כבר מחכה בקוצר סבלנות לפעם הבאה.