סיפור אמיתי.

krause

New member
סיפור אמיתי.

בשלב מסוים הייתי אספן מטבעות.בימי שבת במיוחד בסתיו לאחר הגשם הראשון נהגתי לצאת עם ידיד שגם הוא אספן לחפש מטבעות על הרצפה.(בשום פנים ואופן לא בחפירה ולא בעזרת כלי עבודה).רק עם העינים!! מה שמונח על הריצפה מותר להרים. נהגנו לצאת לכפרים נטושים בנגב, ותאמינו לי ,לא היתה שבת שבה לא חזרנו עם מטבעות מכל הסוגים.הגשם הראשון שוטף את שכבת האבק, ואז מתגלים חרסים, זכוכיות, ומטבעות.רוב המטבעות היו מנדטוריות בעלות ערך של 1 מיל ו 5 מיל.על מטבעות יקרים יותר שמרו יותר. באחת השבתות היינו בחצר של חירבה ערבית, ונזכרנו בסיפור שנשים ערביות נהגו להכניס מטבעות בין אבני הבית לצורך מזל כנראה.התחלנו לחפש, ולפתע ראיתי בד מקופל מוסתר בין שני לבנים. משכתי את הבד בעזרת מקל.הבד התפורר ובתוכו היה מטבע של 50 מיל מנדטורי.הארוע היה חד פעמי.יותר מזה לא מצאתי, אבל אין לי ספק שיש עוד. החיפושים פתחו אצלי חושים מיוחדים של ראיה ומציאת מטבעות. בכל טיול אני מוצא מטבעות על הרצפה. בבית הכנסת היהודי בקצרין הרמתי מטבע רומאי מהרצפה ב 10 הדקות הראשונות שלי שם. כבר מזמן אינני אוסף מטבעות.טיולי הנגב בכפרים ובחירבות היו בשנות ה 70 כאשר אפשר היה להסתובב ללא פחד. כיום לא היתי ממליץ לאף אחד להסתובב ללא נשק באזורים מסוימים, ואם כן בלוית מבוגרים בלבד!! את אוסף המטבעות והשטרות החלפתי כבר מזמן תמורת חומר המתאים לאוספי כיום.
 

beni165

New member
מדהים

יש לי חבר שאוסף מטבעות עתיקים ופעם היינו הולכים לחפש הרבה ביחד, אבל משום מה פעם אחר פעם רק הוא היה מוצא כך שזנחתי את המטבעות העתיקים לטובת החדשים יותר ולמען האמת אנחנו גם לא כל כך בקשר... ודרך אגב: מתגעגעים לכרטיס היומי! בני
 
למעלה