מוהד עשרים 2
New member
סיפור אישי
אז זהו שמזמן רציתי לספר את זה... כעת יש לי קצת זמן. כשאבי ז''ל היה חולה בסרטן הריאות ועבר טיפולים קשים ומרים תוך כדי כך בעודו נע בין יאוש לתקוה הזהרנו את כל רופאיו ואחיותיו שלא לספר לו על מצבו וגם אלה שהתעקשו לעשות כן עשו זאת בעדינות ובנוכחותנו עד שהגיע יום אחד לבית איזה רופא אחראי מקופ''ח (כללית במקרה) ובעודו מדבר עם אבי ואימי וסוקר מסמכים שונים שלח את אימי לתומה להביא איזה מסמך מחדרה ומיד ניצל את הרגע לומר לאבי שמצבו חסר סיכוי לאחר מכן ירד מצב רוחו פלאים והוא ממש עבר שינוי נורא ואיום כמו כן יש לציין שהרופא הנ''ל הוזהר על ידינו וכמו כן עשה את הכל במכוון מישהו הסביר לי שזו גאוותם של הרופאים להרגיש כי הם שולטים במטופליהם אכן כבר אמרו חכמים ''טוב שברופאים לגהינם'' אמנם אין בכוונתי לגרוע כהוא זה מאותם המון המון רופאים ואחיום נפלאים העושים מלאכתם נאמנה כמלאכים משמים
אז זהו שמזמן רציתי לספר את זה... כעת יש לי קצת זמן. כשאבי ז''ל היה חולה בסרטן הריאות ועבר טיפולים קשים ומרים תוך כדי כך בעודו נע בין יאוש לתקוה הזהרנו את כל רופאיו ואחיותיו שלא לספר לו על מצבו וגם אלה שהתעקשו לעשות כן עשו זאת בעדינות ובנוכחותנו עד שהגיע יום אחד לבית איזה רופא אחראי מקופ''ח (כללית במקרה) ובעודו מדבר עם אבי ואימי וסוקר מסמכים שונים שלח את אימי לתומה להביא איזה מסמך מחדרה ומיד ניצל את הרגע לומר לאבי שמצבו חסר סיכוי לאחר מכן ירד מצב רוחו פלאים והוא ממש עבר שינוי נורא ואיום כמו כן יש לציין שהרופא הנ''ל הוזהר על ידינו וכמו כן עשה את הכל במכוון מישהו הסביר לי שזו גאוותם של הרופאים להרגיש כי הם שולטים במטופליהם אכן כבר אמרו חכמים ''טוב שברופאים לגהינם'' אמנם אין בכוונתי לגרוע כהוא זה מאותם המון המון רופאים ואחיום נפלאים העושים מלאכתם נאמנה כמלאכים משמים