סיפור אישי

סיפור אישי

אקטואליה? הבוקר יצאתי לצעדת היום שלי כששקית הזבל בידי. הייתי שקוע במחשבות ולא שמתי לב שאני ממשיך ללכת עמה. האוזניות של הווקמן העבירו אל אוזני את תוכנית הבוקר של גלי צה"ל. אמרו בחדשות שאישה בלעה ג'וק ועוד עם מזלג, הצועדת מן הנגב, אם הד-הורית שעמיתיה לא יכלו להצטרף אליה בגלל כל מיני מגבלות, ( הילדים בחופש וכה…) וליוו אותה רק בהזדהות נפשית, לא הצליחה להיפגש אתמול עם שר האוצר. כנראה שהוא היה עסוק מאוד עם המיליונר המקסיקני שמוכן להשקיע בערוץ 10 בתנאי שלא יזכירו הומואים ולסביות. הוא, שר האוצר, בטח ניסה לשכנע את המשקיע שירד מעניין של הגאווה, כי טומי לפיד שהוא אמנם רק שר המשפטים, אבל בעל קשרים משפחתיים ונוסטלגיים ברשות השידור, עלול לקלקל את העסקה מתוך רצון לרצות את יוצא הארון. ועוד שמעתי, איך לא? דעות פסימיות ואופטימיות של אנשים חשובים על סיכויי השלום בין אבו מאזן לערפת, בין פרץ לפרס, וגם שהדולר עלה. כל אלה בינתיים חדשות טובות. חוש הקוד שלי מזכיר לי את הבדיחה: " אדם נופל מבניין רב-קומות. כשהוא מגיע מול חלונו של דייר בקומה ה 52 הדייר הנדהם שואל אותו: " מה קורה אתך?" " בינתיים, " הוא עונה. " הכל בסדר." טוב חזרתי. עכשיו אפשר לזרוק את הזבל לפח.
 
למעלה