אז ככה
גיסתי, באמת מוזנחת, שמנה כמו פריג'ידר, את הממתקים שהיא שלחה מי את חושבת אכל? והיא יודעת טוב טוב, מה אסור לאמא שלי לאכול. אצלה את יכולה להיות בטוחה, שזה מחוסר איכפתיות, אילו היתה מביאה איזה סיר, היתה גורמת לאימי אושר, והיה עולה לה יותר זול, אבל למה לחשוב על החמות? מה היא בס"ה עושה מטפלת לה בשני הילדים? מתאפרת? מי גסתי הזו? לא, היא לא מתאפרת, ולא מתבשמת, לא יודעת אם היא מכירה מה זה דאודורנט, או שכן, כי היא כן נקיה, אבל עושה מזה כאלו דאווינים, כאילו היא המציאה את הנקיון, וכולם סביבה מוכי מיקרובים. אין לה בעיה להתישב ליד תבנית עוגה ולחסל אותה בכמה ביסים (לא לישר, לחסל) ואחר כך תבנית מלאה סיגרים, ואחר כך לשבת לעסוק בנירת, ולידה שקית כזו של איזה חצי קילו סוכריות טופי עלית, אותם היא מחסלת, היא אסמטית, והפילה המון , בגלל שהיא לא מתנהגת נכון, לפי מה שהרופא אומר לה.ולא אוכלת בריא. פעם לתינוק היתה בעיה בעור הקרקפת, אמא שלי אמרה לה "יש לו גזזת, תמרחי לו שמן זית, ותסרקי בעדינות" והיא נעלבה "גזזת? מה את חושבת? איפה את חיה?פרימיטיבית אני לא אשים לו שמן זית..." וכך הלאה, אמא שלי נעלבה, באה הפעפוסה הזו ותגיד לה שהיא לא מבינה מהחיים שלה, ושהיא מדברת שטויות. בקיצור הלכה גיסתי עם התינוק לרופא, ההוא שלח אותה לרופא עור, ורופא העור אמר לה "גברת, לתינוק שלך יש גזזת, יש כמה סוגי טיפול..." וככה הוא התחיל לתאר לה, היא נבהלה ממה שהרופא הציע לה, וחזרה לאמא שלי שתסביר לה איך מטפלים עם השמן זית, כמובן שהיא נפטרה מהבעיה תוך מספר ימים, אבל תודה, או סליחה היא לא יכלה להגיד? טיפוס מגעיל. אגב דוקא גיסתי ש"נוחמה" בגלל שנולדה לה בת, היתה אחרת, והיא דוקא היתה ביחסים טובים עם אימי, כשאימי אמרה לה "אין דבר" היא צחקה. וגיסה אחרת נפגעה קצת, אבל ישר הסברנו לה את הענין והיא נרגעה. כלתי? תאמיני או לא, עובדת איתי בעסק( היה רעיון שלה), לומדת כל מה שניתן , כשאחותי העירה לי שלא טוב שכלה וחמותה עובדות יחד, אמרתי לה שאני בעסק הבוסית ולא החמות, ואין שום קשר, הכלה שמעה את הדברים והנהנה בראש. אז כלתי עבדה קודם אצל מעצבת ידועה, שמתברר שמתנהגת לעובדות שלה כמו אל שפחות שבאו מהזבל, כלתי החזיקה אצלה 3 חודשים, וגם רק בגלל שהיא היתה צריכה את הכסף לפני החתונה, היא סיפרה לי שכל יום היא היתה מתקשרת בבכי לבן שלי לספר לו על מעללי היום. אצלי, אני מעירה לה מקצועית, אם היא לא מרגישה טוב, או משהו אני לא מכריחה לבוא, היא כמובן אוכלת אצלי, מרגישה בנוח, מקבלת תשלום נאות, אבל לא יותר מידי. אני לא עושה לה הנחות בעבודה,ואני מעירה לה כשצריך, אבל היא מבינה את זה , והמזל שלי שיש לה בוסית קודמת להשוות איתה. והכי חשוב, היא למדה להכיר אותי, אין לי שום ענין להוציא למישהו את הנשמה, ובטח לא סתם, לפעמים אני קצת מקפידה עליה יותר , אז פעם היא אמרה שגם לי יש קצת כלפתיות, אבל אני מנהלת עסק, ולא יחסי ציבור, וגם את זה היא יודעת, אני עובדת קשה, ואני מצפה לתמורה הוגנת על הכסף שלי,וגם השקעה הוגנת בעסק, העסק חיב להחזיק את עצמו, ולהתנהל נכון, ואם צריך לעשות משהו שפחות אוהבים, אז עושים. יש לה רעיונות לעיצובים ולסדרים שונים, בעיניני עיצוב, היא עדין לא מכירה טוב את כל הצרכים של האוכלוסיה שאני עובדת איתה(כלות), ובתחילה שדחיתי רעיונות שלה היא היתה נפגעת, אבל זה בסדר, עם הזמן היא לומדת להכיר את הטעמים, ולזהות צרכים, אז זה ענין של זמן ומיומנות, היא דוקא רוצה להתקדם, ורוצה שאלמה אותה עוד ועוד, אבל איי עובדת בקצב איטי יותר, כי גם רומא לא נבנתה ביום אחד, ומצד שני, אני לא מורה פרטית שלה, אלא מעסיקה שלה, אז שתלמד תוך כדי עבודה ושיקח יותר זמן, אבל תלמד יסודי, ככה פעם למדו, ע"י סטאג' אצל עובד וותיק, קוראים לזה שוליה, חיבים להיות שוליה , ורק ע"י זה מתקדמים למומחיות. לפעמים כשנדמה שנגמרו הרעיונות היא ממש מצילה אותי עם איזה רעיון שלא עלה בדעתי, ואז אני לא חוסכת ממנה את המחמאות. טוב זהו לבינתיים,
