סיפור אופטימי

[דומיק]

סיפור אופטימי

קישור לסיפור שמצאתי ברשת, מהיום, על חולה טרשת במצב (מאד) לא טוב, שמצבו השתפר מאד, בעקבות שינוי תזונה ושינוי אורח חיים. זה לא מהפך פלאי או נס, הוא עדיין משתמש בכסא גלגלים. אבל ממצב של מועמד למוסד סיעודי הוא עבר למצב עצמאי, וההתרשמות שלי שהמצב הולך ומשתפר. מעודד לדעת שיש גם סיפורים כאלה.

 

[bali]

אכן מעודד שיש דברים שעוזרים

ואני תמיד בעד לבדוק דברים, כל עוד זה נעשה בצורה שקולה ובליווי של אנשי מקצוע.

 

[אלי ברן]

הספר המדובר

ממש במקרה קראתי את הפוסט הזה היום ובאותו היום ממש קיבלתי בדואר ספר שהזמנתי דרך אמאזון..
מדובר בדיוק באותו ספר שמוזכר בסיפור האישי של האיש... הספר שהנחה אותו איזה שינויים לעשות בחייו כדי להתגבר על המחלה.

אני רק בעמוד 10... ואני נכנס לתוך כל קריאה של ספר מסוג זה עם המון סקפטיות וזהירות אופיינית... בסופו של דבר מישהו מרוויח מזה שאני קורא את הספר וחשוב להיות ערני וחשדן באשר לכתוב.

אעדכן את הקהילה ברגע שאגבש את דעה מוצקה בקשר לספר.

אלי

 

[דומיק]

תכנס לאתר האינטרנט שלו

סיפור החיים שלו מאד מעניין. יש לי את הספר בבית, ומודה שעוד לא היתה לי סבלנות לקרוא אותו (הוא ארוך ובאנגלית, לא שזה תירוץ אבל צריך זמן וסבלנות). אבל קראתי לא מעט באתר שלו. כותב הספר הוא פרופסור (לרפואה) וחולה טרשת בעצמו. אמא שלו היתה חולה בטרשת ונפטרה בגיל צעיר (יחסית) בעקבות סיבוך של המחלה. זה היה בתקופה שבה היו מעט תרופות יחסית ולא מאד יעילות. כשהוא חלה הוא נכנס באופן טבעי לחרדה מאד גדולה, כי זכר את אמא שלו במצב מחלה מתקדם. ואז הוא החליט שהוא עושה כל מה שהוא יכול כדי לא להגיע לאותו מצב. הוא חקר דרכים (נוספות לתרופות) לסייע לעצמו, והתוצאה היא הספר הזה ואתר האינטרט. מה שקראתי בספר ובאתר האינטרט הרשים אותי מבחינת הרמה המקצועית. זה לא מחקר מדעי, אבל בשביל ספר שהוא סוג של מדע פופולרי, כלומר מיועד לקהל הרחב ולא לרופאים, הוא יחסית מאד מעמיק ומדעי. ההמלצות שלו הן לא מאד מסובכות ושמעתי דומות להן מכמה מומחים לתזונה. (לא מסובכות להבנה, זה לא אומר שהן פשוטות לישום...)
אשמח לשמוע את דעתך כשתסיים לקרוא.