אורית מפציר
New member
סיפור אגדה
היה היתה בארץ ישראל התמימה והחמה של שנות השישים נערה דקת גזרה, חמה וכובשת שהרטיטה לבבות ועשתה שמיניות ואת יופיה נהרו מאות אנשים ונשים לראות. שמה בעיר פשט כלהבה ומשום זאת כך היא נקראה "להלובה" (להבה בערבית)- והנערה המרקדת נסעה בארץ לאורכה ולרוחבה, לבדר קהל מכל עיר ובכל חתונה. השנים עברו ולהלובה המתוקה בגרה והבשילה והתעלתה בזוהרה ובערים אחרות כוינה ופריס כבר היתה מוזמנת כולל מלון וכרטיס. התעשייה המקומית לא פסחה על הכישרון ולהלובה ריקדה על במות התאטרון והשתלבה להפליא בתפאורה הציורית של להקת השחקנים "בר כוכבא" האגדית. גם על המסך הגדול היא ריקדה ואף זימרה, ומי שזוכר - זאת היא בסרטים "השוטר אזולאי", "אריאנה" ועוד כמה וכמה. צילומיה היפיפיים פיארו עיתונים ומדורי הרכילות הרבו בסיפורים, אך את לילותיה של מלכת הלילה הנעים רק בעלה הנאמן, שזר, שאף ליווה אותה במסעותיה הרבים. השנים חלפו ומלכות לילה אחרות עלו, ולהלהובה, שהועלתה אחר כבוד באירועים רבים כאמנית מובילה, המשיכה בהופעותיה אבל רק לצלילי תחינה של מעריציה הותיקים שתבעו ולראותה רק אותה, רוקדת כלהבה. היא בגרה והמשיכה בדרכה הייחודית, ולמרות הצעירות העסיסיות שעלו על הבמה המרכזית, שמרה את שמה כאמנית מובילה ורקדנית בינלאומית. וכדרכן של אגדות גם לזו יש סוף טוב - אבל כדרכם של סיפורים- הוא יסופר בהמשכים... אז עד לפעם הבאה- ריקדו בלהבה. רמז: היא עוד תחזור בגדול!
היה היתה בארץ ישראל התמימה והחמה של שנות השישים נערה דקת גזרה, חמה וכובשת שהרטיטה לבבות ועשתה שמיניות ואת יופיה נהרו מאות אנשים ונשים לראות. שמה בעיר פשט כלהבה ומשום זאת כך היא נקראה "להלובה" (להבה בערבית)- והנערה המרקדת נסעה בארץ לאורכה ולרוחבה, לבדר קהל מכל עיר ובכל חתונה. השנים עברו ולהלובה המתוקה בגרה והבשילה והתעלתה בזוהרה ובערים אחרות כוינה ופריס כבר היתה מוזמנת כולל מלון וכרטיס. התעשייה המקומית לא פסחה על הכישרון ולהלובה ריקדה על במות התאטרון והשתלבה להפליא בתפאורה הציורית של להקת השחקנים "בר כוכבא" האגדית. גם על המסך הגדול היא ריקדה ואף זימרה, ומי שזוכר - זאת היא בסרטים "השוטר אזולאי", "אריאנה" ועוד כמה וכמה. צילומיה היפיפיים פיארו עיתונים ומדורי הרכילות הרבו בסיפורים, אך את לילותיה של מלכת הלילה הנעים רק בעלה הנאמן, שזר, שאף ליווה אותה במסעותיה הרבים. השנים חלפו ומלכות לילה אחרות עלו, ולהלהובה, שהועלתה אחר כבוד באירועים רבים כאמנית מובילה, המשיכה בהופעותיה אבל רק לצלילי תחינה של מעריציה הותיקים שתבעו ולראותה רק אותה, רוקדת כלהבה. היא בגרה והמשיכה בדרכה הייחודית, ולמרות הצעירות העסיסיות שעלו על הבמה המרכזית, שמרה את שמה כאמנית מובילה ורקדנית בינלאומית. וכדרכן של אגדות גם לזו יש סוף טוב - אבל כדרכם של סיפורים- הוא יסופר בהמשכים... אז עד לפעם הבאה- ריקדו בלהבה. רמז: היא עוד תחזור בגדול!
