סילבר החתול
New member
סיפורנו מתחיל....
סיפורנו מתחיל....
ב 24/11/2004 יום רביעי בשעה 18:25 טיסת אלעל 751 לרומניה בוקרסט נחיתה ב 22:00 . מחוץ לשדה התעופה בבוקרסט חיכה לנו רכב של קזינו פאלס ולקח אותנו לבית דירות של דוד אבוטבול. דוד איש יקר מאד שיכן אותנו ב"קמרה אונו" (חדר אחד). מייד קיבלנו שתיה חמה מגבות ,התקלחנו פרקנו מזוודות ולהכנו לישון מחובקים ומאושרים. (לא היינו בחול מעל 8 שנים!) למחרת קמנו קיבלנו ארוחת בוקר נהדרת התלבשנו ויצאנו יחד עם דוד אבוטבול לסיור סידורים ,קניות ,עסקים ,בדיקת מגרשים בבוקרסט ,סיור בקניונים ,ואחר צהריים ארוחת מלכים בקזינו פאלס (כאורחים של דוד). חזרנו לחדר מקלחת וישנו שנת אחר צהריים מאוחרת. בערב דוד הכין ארוחת ערב מדהימה יחד עם עוד שתי זוגות חברים שלו וחברתו לחיים "הלנה" ילדונת מקסימה בפני עצמה. ראינו משחק כדורסל של מכבי (כן יש ערוץ 1 ,2 ) צחקנו והלכנו לישון מרוצים. הגיע יום שישי (היום בו אני צריך לתת את חלקי
, לאחר התייעצות עם ד"ר קלדרון (עוד בארץ) נאמר לנו שאין בעיה לתת את חלקי בכוס במלון וכך היה. ב שעה 10:00 הלכנו ברגל לבית החולים (מרחק 8 דקות הליכה או משהו כמו 20000 ליי שזה פחות מדולר!!!) בבית החולים (אשר מזכיר בתי חולים בארץ בשנות ה70 ,מסדרון צבוע ירוק בהיר ,מספר כיסאות מעץ ,דלתות עץ עם שכבות רבות של צבע ,תנור ספירלה לחימום וכ')עלינו לקומה ראשונה ופגשנו את גניה במעבדה ,נתתי לה "בגאווה" את חלקי ,גניה כעסה
היא אמרה שהיא אינה נוהגת לעבוד בצורה כזו ולא טוב שנתתי את חלקי במלון!!! ישבנו כשעה לחכות לבדיקה של גניה ואז היא אמרה "תשמע אני רוצה שתלכו לטייל ותחזרו עוד שעה כדי לתת חלק נוסף!!!"
נשימתי נעצרה (כאילו דה אף פעם לא היתה בעיה בזרע דווקה עכשיו אחרי כל ההוצאות וההכנות הנפשיות של לימי בסוף "אני" אדפוק את העסק
,שאלתי יש בעיה ??? גניה אמרה לא מה פיתאום פשוט אני עובד בשיטה שלי וככה אני רוצה. הלכנו לטייל בבוקרסט עם לב כבד וחסרי מנוחה. חזרנו לבית החולים אחרי שעה (אני חייב לציין לכל בנות לא!!! לשלוח את הבעלים לבד!!! האחיות יפיפיות לבושות מיני קצר מאד !!!) ו.... העסק "מסרב" לתפקד
טוב בסופו של דבר לקח זמן אבל "מילאנו כוס"
לאחר שעה גינה לקחה את לימור לצד ואמרה שעכשיו הכל תקין!!! מה הכוונה??? אז גניה אמרה שבכוס הראשונה לא היה אפילו זרעון אחד תקין!!!!!!!! ואילו עכשיו 15000000 תקינים ויפים
. חזרנו לחדר בבית המלון לנוח. בערב יצאנו למסעדה בשרית אכלנו המון ושילמו "גרושים". ביום שבת הלכנו לטייל בקניון הגדול ביותר בבוקרסט 6 קומות כמו פאריז, הכל יקר בטירוף!!!!!!!! יום ראשון הגיעה שימחה רבה הלכנו לבית החולים ,הוחזרו 3 עוברים והשאר הוקפאו. חזרנו לארץ ב 02:00 בלילה חיבקנו את ירין חיבוק ג ד ו ל
פרקנו מזוודות והלכנו לישון ב 04:30 . ב 7:00 בבוקר ירין העיר אותי בחיבוק ואמר "אבא נכון שהיום שבת ואין גן" אמרתי לו לא חמוד היום יום שני אבל תישאר עם אמא ואבא בבית
. היום לימי שלי נדקרה ואת התוצאה אתם רואים 194 ישששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש גדי שאוהב את לימי עד בלי דיי נ.ב פרטים טכניים על רומניה בהמשך.
סיפורנו מתחיל....
ב 24/11/2004 יום רביעי בשעה 18:25 טיסת אלעל 751 לרומניה בוקרסט נחיתה ב 22:00 . מחוץ לשדה התעופה בבוקרסט חיכה לנו רכב של קזינו פאלס ולקח אותנו לבית דירות של דוד אבוטבול. דוד איש יקר מאד שיכן אותנו ב"קמרה אונו" (חדר אחד). מייד קיבלנו שתיה חמה מגבות ,התקלחנו פרקנו מזוודות ולהכנו לישון מחובקים ומאושרים. (לא היינו בחול מעל 8 שנים!) למחרת קמנו קיבלנו ארוחת בוקר נהדרת התלבשנו ויצאנו יחד עם דוד אבוטבול לסיור סידורים ,קניות ,עסקים ,בדיקת מגרשים בבוקרסט ,סיור בקניונים ,ואחר צהריים ארוחת מלכים בקזינו פאלס (כאורחים של דוד). חזרנו לחדר מקלחת וישנו שנת אחר צהריים מאוחרת. בערב דוד הכין ארוחת ערב מדהימה יחד עם עוד שתי זוגות חברים שלו וחברתו לחיים "הלנה" ילדונת מקסימה בפני עצמה. ראינו משחק כדורסל של מכבי (כן יש ערוץ 1 ,2 ) צחקנו והלכנו לישון מרוצים. הגיע יום שישי (היום בו אני צריך לתת את חלקי
