בואי אספר לך סיפור ממש מפחיד../images/Emo122.gif
יש לי ילד, היום בן 12, מגיל שנתיים הבחנו בהפרעות התנהגות אתלו, הוא היכה את ילדי הגן והגנון, הוא חטף צעצועים, הוא לא הצליח להקשיב לסיפור והפריע לגננת,הוא התרוצץ ללא הפוגה טיפס קפץ והשתולל, בנוסף השמיע כל מיני כחכוחים בגרון, הוא נחשב ל"ילד בעייתי" ו"בטח ההורים שלו אשמים" נשלחנו לריפוי בעיסוק וספורט טיפולי, הייתה לו גננת מיוחדת שעבדה איתו פעם בשבוע. ההתנהגות לא השתנתה. הוא עלה לכיתה א´ ושוב: הוא לא מקשיב, לא משתלט על הקריאה באופן מוחלט, בהפסקות ריבים ומכות, הוא מפריע בשיעורים ומוצא החוצה. ערכנו אין ספור שיחות עם המחנכות, הסייעות המנהלת ומה לא... בכיתה ג´ אמרתי - די מספיק! ולקחתי אותו לאבחון מסודר (בגיל הגן עבר אבחון ואז אמרו לנו "הילד בסדר" ההורים לא" אז בעלי ואני עברנו טיפול זוגי שהיה נהדר, הזוגיות שלנו פורחת ומשגשגת גם היום והילד נשאר אותו הדבר...) באבחון נאמר שעליו להגיע לנוירולוג ילדים, שעליו לקבל הוראה מתקנת, ריפוי בעיסוק וחשוב שהוא יעסוק בספורט. הנוירולוג קבע שהוא adhd והוחלט על ריטאלין. השיפור היה מיידי ודרמטי, המורה אמרה שוילון הורם מעל עיני הילד (באותה כיתה הוא עבר אבחון ונמצא מחונן!) הוא קיבל הוראה מתקנת וריפוי בעיסוק - תוך 5 חודשים הוא השיג פיגור לימודי של 3 וחצי שנים! מבחינה התנהגותית ההבדל היה מהותי: התגלה ילד נחמד, משתף פעולה, חברותי ונעים. המכות נעלמו והבית התמלא בילדים שבאו לבקרו! בנוסף שלחנו אותו לשחות והוא הפך לילד בריא, ספורטאי מחונן בהרבה תחומי ספורט (השני בבית הספר בריצה, הראשון בבי"הס בקפיצה לרוחק. תלמיד מקשיב ועובד עצמאי, עדיין ציוניו לא בשמיים כי יש לו שרידי לקויות למידה, אבל, הוא יכול ומצליח! הוא חונך ילד נכה ברגישות ועדינות, משחק עם אחיו בכייף ועם ריטאלין הוא פשוט מדהים!!! נכון סיפור קשה?????
