סיפורים מהתחת
בצוהוריים אבא שלי, השובת מכל מלאכתו אשר עשה ומאמין שהוא ימשיך לשבות לעד כי פשוט אין ממשלה לריב איתה [זה די הגיוני אם חושבים על זה], הודיע לכולנו שהוא הלך לקנות תחתונים. עם אמא שלי זה כבר היה חצי דיון בקשר למידות ובדים- ותעשו לי טובה, כמה מיגוון של תחתוני סבא כבר יש? בכל מיקרה, הלכנו גם לסבתא לחצי שעה לערב ט``ו בשבט- וכמו בכל שנה אני ואח שלי קיבלנו כל אחד בניפרד שקית ממש גדולה עם פירות יבשים, ובדרך פלא לא היה כסף בשקית, וסבתא תמיד שמה כסף בשקיות, בד``כ היא מחביאה אותו בתוך כיסים של חולצות וכאלה, אני עדיין מחכה למצוא שטר של עשרים שקל/שלושה מטבעות של עשר[ה] שקל[ים] בתוך אחד הבוטנים. [למה אנחנו מקבלים כל כך מעט כסף בחגים??]. [אני עוברת שורה כי גלשתי לנושא אחר, אך הפואנטות העיקריות בדרך, סבלנות]- ליד השולחן הייתה שיחה מאוד משונה בין סבתא שלי ובנה הצעיר [יהודה {סתם, זה אפילו לא אותן מילים}]- שהוא במיקרה גם אבא שלי. הם דיברו כמובן על תחתונים. אז מיסתבר שהם קונים תחתונים באותה החנות- מה שלא מפתיע לאור המשך השיחה שנסבה סביב הרגישות של אבא לתחתונים קטנות מדי [??]- ושוב נזכיר, סבתא מדברת עם אבא. נמשיך- סבתא קונה רק מהמוכרת, היא אומרת שהמוכר אנטיפת, וסבתא מחרימה חנויות שהיא לא אוהבת את המוכרים בהן. אבא קונה מהמוכר. המוכר הזה כל פעם אומר לו שהפסיקו כבר לייצר את הפירמה שהוא קונה ממנה ואלו הדגמים האחרונים- זה מה שהוא אמר לו היום, כמו לפני חצי שנה. בכל מיקרה, נישאר לו רק 42, ואבא צריך 44 [שוב, תוכן השיחה, רק כדי להעביר לכם את אווירת המוזרות]- והרי כולנו יודעים כמה אבא רגיש למידות קטנות מדי [???]. סבתא דאגה שהוא קנה בינתיים רק זוג אחד [אם היא תביא לו תחתונים מוויצו זה יהייה הכי מעוות בעולם {בלעעע- תחושת צמרמורת}]. אבא אמר שהמוכר גם לובש את הפירמה הזאת, ויש לו את אותה בעיה- והוא הראה לו שהוא גזר את התפר כי רוב הבעיה זה שזה צר מסביב לרגל. לי זה נישמע תמים עד שאמא שלי שאלה אותו- מה, הוא הוריד את המיכנסיים? ואבא אמר שכן. אני לא יכולה להיתחרר מהתמונה של האיש הזה עם מיכנסיים מופשלות בחנות שלו, ואבא שלי והוא מיסתכלים על התפר הגזור שלו [אני מדמיינת את האיש עם פנים עגולות חצי קירח {דומה לאבא של הילה} ובעל תלתלים על הרגליים]. חה חה חה! [זה היה סימן להיתפוצץ מצחוק אם לא סיפרתי את זה טוב]. בדרך חזרה, כשאבא טייל עם ברק, אני נסעתי [חצי רחוב] עם אמא ואופק, ובדרך ניזכרתי תוך צחוקים רמים בתמונה המשעשעת הזאת- כולנו צחקנו. אמא סיפרה שמורה אחד בבית ספר שלה, שאני לא מכירה, סיפר בשעשוע רב איך מורה שאני כן מכירה [יש להם אפילו צורך בשירותים למורות ממין זכר בבית ספר שלהם], היתפשט לפני תלמידים במיקלחות של הלונה גל- לגמרי. ואנחנו שועשענו מלראות את בן איתמר ובת איתמר בחוף כהבן לובש חולצת קטנה וצמודה של תיכון חדש. אנשים- תפסיקו להיתפשט!
בצוהוריים אבא שלי, השובת מכל מלאכתו אשר עשה ומאמין שהוא ימשיך לשבות לעד כי פשוט אין ממשלה לריב איתה [זה די הגיוני אם חושבים על זה], הודיע לכולנו שהוא הלך לקנות תחתונים. עם אמא שלי זה כבר היה חצי דיון בקשר למידות ובדים- ותעשו לי טובה, כמה מיגוון של תחתוני סבא כבר יש? בכל מיקרה, הלכנו גם לסבתא לחצי שעה לערב ט``ו בשבט- וכמו בכל שנה אני ואח שלי קיבלנו כל אחד בניפרד שקית ממש גדולה עם פירות יבשים, ובדרך פלא לא היה כסף בשקית, וסבתא תמיד שמה כסף בשקיות, בד``כ היא מחביאה אותו בתוך כיסים של חולצות וכאלה, אני עדיין מחכה למצוא שטר של עשרים שקל/שלושה מטבעות של עשר[ה] שקל[ים] בתוך אחד הבוטנים. [למה אנחנו מקבלים כל כך מעט כסף בחגים??]. [אני עוברת שורה כי גלשתי לנושא אחר, אך הפואנטות העיקריות בדרך, סבלנות]- ליד השולחן הייתה שיחה מאוד משונה בין סבתא שלי ובנה הצעיר [יהודה {סתם, זה אפילו לא אותן מילים}]- שהוא במיקרה גם אבא שלי. הם דיברו כמובן על תחתונים. אז מיסתבר שהם קונים תחתונים באותה החנות- מה שלא מפתיע לאור המשך השיחה שנסבה סביב הרגישות של אבא לתחתונים קטנות מדי [??]- ושוב נזכיר, סבתא מדברת עם אבא. נמשיך- סבתא קונה רק מהמוכרת, היא אומרת שהמוכר אנטיפת, וסבתא מחרימה חנויות שהיא לא אוהבת את המוכרים בהן. אבא קונה מהמוכר. המוכר הזה כל פעם אומר לו שהפסיקו כבר לייצר את הפירמה שהוא קונה ממנה ואלו הדגמים האחרונים- זה מה שהוא אמר לו היום, כמו לפני חצי שנה. בכל מיקרה, נישאר לו רק 42, ואבא צריך 44 [שוב, תוכן השיחה, רק כדי להעביר לכם את אווירת המוזרות]- והרי כולנו יודעים כמה אבא רגיש למידות קטנות מדי [???]. סבתא דאגה שהוא קנה בינתיים רק זוג אחד [אם היא תביא לו תחתונים מוויצו זה יהייה הכי מעוות בעולם {בלעעע- תחושת צמרמורת}]. אבא אמר שהמוכר גם לובש את הפירמה הזאת, ויש לו את אותה בעיה- והוא הראה לו שהוא גזר את התפר כי רוב הבעיה זה שזה צר מסביב לרגל. לי זה נישמע תמים עד שאמא שלי שאלה אותו- מה, הוא הוריד את המיכנסיים? ואבא אמר שכן. אני לא יכולה להיתחרר מהתמונה של האיש הזה עם מיכנסיים מופשלות בחנות שלו, ואבא שלי והוא מיסתכלים על התפר הגזור שלו [אני מדמיינת את האיש עם פנים עגולות חצי קירח {דומה לאבא של הילה} ובעל תלתלים על הרגליים]. חה חה חה! [זה היה סימן להיתפוצץ מצחוק אם לא סיפרתי את זה טוב]. בדרך חזרה, כשאבא טייל עם ברק, אני נסעתי [חצי רחוב] עם אמא ואופק, ובדרך ניזכרתי תוך צחוקים רמים בתמונה המשעשעת הזאת- כולנו צחקנו. אמא סיפרה שמורה אחד בבית ספר שלה, שאני לא מכירה, סיפר בשעשוע רב איך מורה שאני כן מכירה [יש להם אפילו צורך בשירותים למורות ממין זכר בבית ספר שלהם], היתפשט לפני תלמידים במיקלחות של הלונה גל- לגמרי. ואנחנו שועשענו מלראות את בן איתמר ובת איתמר בחוף כהבן לובש חולצת קטנה וצמודה של תיכון חדש. אנשים- תפסיקו להיתפשט!