סיפורים מביכים ...
מעניין לשמוע על סיפורים מביכים שקרו לם ... הנה אחד _מועתק ממאדם אחת באטרפליי קוראים אותה.. ..מצחיק אז צוחקים ...לקחת את הכל ..בהומור ........... תחנת רדיו קנדית הציעו פרס של 5,000 דולר לסיפור אמיתי מביך ביותר זה הסיפור שזכה בפרס. "היה לי תור אצל הגינקולוג השבוע. מזכירתו צלצלה להודיע לי שהתפנה מקום ושעלי לבוא תוך שעה. היה זה מיד לאחר ארוחת הבוקר, השעה הייתה 8:45 ונלחצתי כי היה לי חשוב... אני מאוד מקפידה על הגיינה האישית ובמיוחד בבדיקות רפואיות, אך לא היה לי זמן למקלחת נוספת... עליתי בריצה לחדר אמבטיה, לקחתי מגבת קטנה מקופלת נקייה שהייתה על קצה האמבטיה, פתחתי, הרטבתי והעברתי בזהירות באזורים האינטימיים, להבטיח מרב הניקיון. זרקתי את המגבת וטסתי למרפאה. די מהר הוא קיבל אותי. היות ואני כבר מכירה את הפרוצדורה, התיישבתי ללא עזרה ושקעתי, כפי שאני עושה במצבים אלה, במחשבות על חופים יפים בפולינזיה או על כל מקום נחמד אחר רחוק מהמתקן הדוחה. הופתעתי מאוד כאשר הרופא אמר לי: "ואוו, היום עשית מאמץ מיוחד להיות יפה"! לא ממש אהבתי את המחמאה, אבל לא הגבתי. הלכתי הביתה והמשכתי בסדר יומי כרגיל... בשעות הערב, אחרי שבתי סיימה את שיעורי הבית, שאלה מחדר האמבטיה: "אימא, איפה המגבת שלי?" צעקתי לה שתיקח אחת נקייה מהארון. כששמעתי מה שענתה לצעקתי, אני נשבעת שרק חשבתי איך להעלם מעל פני האדמה... המשפט של הרופא חזר שוב ושוב בראשי כאשר היא אמרה לי: "לא אמא, אני לא רוצה מגבת מהארון, אני רוצה אותה מגבת קטנה מקופלת שהייתה בקצה האמבטיה ובתוכה השארתי כל הכוכבים הנוצצים והזוהרים שאיתם אני משחקת!"...
מעניין לשמוע על סיפורים מביכים שקרו לם ... הנה אחד _מועתק ממאדם אחת באטרפליי קוראים אותה.. ..מצחיק אז צוחקים ...לקחת את הכל ..בהומור ........... תחנת רדיו קנדית הציעו פרס של 5,000 דולר לסיפור אמיתי מביך ביותר זה הסיפור שזכה בפרס. "היה לי תור אצל הגינקולוג השבוע. מזכירתו צלצלה להודיע לי שהתפנה מקום ושעלי לבוא תוך שעה. היה זה מיד לאחר ארוחת הבוקר, השעה הייתה 8:45 ונלחצתי כי היה לי חשוב... אני מאוד מקפידה על הגיינה האישית ובמיוחד בבדיקות רפואיות, אך לא היה לי זמן למקלחת נוספת... עליתי בריצה לחדר אמבטיה, לקחתי מגבת קטנה מקופלת נקייה שהייתה על קצה האמבטיה, פתחתי, הרטבתי והעברתי בזהירות באזורים האינטימיים, להבטיח מרב הניקיון. זרקתי את המגבת וטסתי למרפאה. די מהר הוא קיבל אותי. היות ואני כבר מכירה את הפרוצדורה, התיישבתי ללא עזרה ושקעתי, כפי שאני עושה במצבים אלה, במחשבות על חופים יפים בפולינזיה או על כל מקום נחמד אחר רחוק מהמתקן הדוחה. הופתעתי מאוד כאשר הרופא אמר לי: "ואוו, היום עשית מאמץ מיוחד להיות יפה"! לא ממש אהבתי את המחמאה, אבל לא הגבתי. הלכתי הביתה והמשכתי בסדר יומי כרגיל... בשעות הערב, אחרי שבתי סיימה את שיעורי הבית, שאלה מחדר האמבטיה: "אימא, איפה המגבת שלי?" צעקתי לה שתיקח אחת נקייה מהארון. כששמעתי מה שענתה לצעקתי, אני נשבעת שרק חשבתי איך להעלם מעל פני האדמה... המשפט של הרופא חזר שוב ושוב בראשי כאשר היא אמרה לי: "לא אמא, אני לא רוצה מגבת מהארון, אני רוצה אותה מגבת קטנה מקופלת שהייתה בקצה האמבטיה ובתוכה השארתי כל הכוכבים הנוצצים והזוהרים שאיתם אני משחקת!"...
