סיפורו של מר הו

another voice

New member
סיפורו של מר הו

"פעם היה איש ממחוז קו בשם מר הו, שמצא פיסת אבן ירקן בהרי קו,הביא אותה לחצר המלכות והציג אותה לפני המלך לי. המלך לי הורה לצורף לבחון את האבן, אך הצורף קבע: ´זו רק אבן פשוטה´. המלך חשב שהו ניסה לרמותו, והורה להענישו ולכרות את רגלו השמאלית. בבוא היום כשמת המלך לי, והמלך וו עלה לשלטון, חזר הו עם אבן הירקן שלו והגיש אותה למלך וו. המלך הורה לצורף לבחון את האבן, אך הצורף אמר שוב: ´זו רק אבן פשוטה´. המלך חשב שהו מנסה לרמות גם אותו, והורה לכרות את רגלו הימנית. הו הצמיד את האבן לחזהו והגיע עד מרגלות הרי קו, שם בכה שלושה ימים ושלושה לילות, וכשנגמרו כל הדמעות, בכה דמעות של דם. המלך שמע על כך ושלח אליו מישהו. ´אנשים רבים בעולם איבדו את רגליהם´, אמר האיש. ´מדוע אתה בוכה בדבקות שכזאת?´ מר הו אמר: ´איני אבל על רגלי שנכרתו. אני אבל כי אבן יקרה נחשבת לאבן פשוטה, ואדם ישר מכונה רמאי. לכן אני בוכה´ אלו היו המילים שאמר. ואז הורה המלך לצורף לחתוךאת האבן וללטש אותה, וכשסיים זה את מלאכתו, הגיחה מתחת ידיו אבן חן יקרה. היא נקראת ´אבן הירקן של מר הו´."
 

another voice

New member
התנצלות והסבר

דבר ראשון אני רוצה להתנצל בפני אדון אדון: איני מתחבר רבות ולכן אני עונה לך באיחור... דבר שני העלתי סיפור זה מפני שראיתי בו משמעויות רבות. אחת מהמשמעויות נוגעת לאיך אנשים שונים יכולים לראות אותם הדברים בצורה שונה. כוונתי לא הייתה לעורר דיון על הסיפור (למרות שזה יכול להיות נחמד...) אלא לתת לאנשים משהו לחשוב עליו בדרך שונה, פתוחה הרבה יותר לפי דעתי. אני לא יודע ממש להסביר אבל ראיתי את הסיפור וידעתי שאני חייב לשים אותו בפורום.
 
למעלה