לא שמעתי,
אבל אני חוזרת, הסיפור הזה לא אמין בשיט.
כיתב ד' זה גיל תשע. הוא שירת בתנועת הנוער עשר שנים? כמה זה תשע ועוד עשר?
ולמה באמת, האריך לו הצבא את הגיוס בשנה?
אני מבינה שאתה רוצה שנחשוב על דני המסכן שהוא לא היה יכול להיות אדם עצמאי, ושכל ישותו, חייו, היו תלויים ביחסים החברתיים שהיו לו, אני מבינה, אבל שוב, חלש. מואי חלש.
פעם פאקינג אחת כל החבר'ה נסעו לחתונה של אחד מהחבר'ה ודני נשאר לבד, מה שגרם לו לדיכאון נפשי.
פעם
פאקינג
אחת!
ככה אתה רוצה לבנות סיפור?
זה אמין בעיניך? תגיד לי.
זה לא עצוב, וזו לא בדיחה, זה פשוט שום דבר.
הוא לא עשה את זה לבד. על אדן החלון שלו, תמיד ישב החתול שלו, הוא עזר לו.
לא
אמין.
מקווה שעכשיו זה טיפה יותר מובן.
אופ.