מוישלה זיסמן
New member
סיפורו של דני
משחר ימיו היה דני עליז, חברתי וקולקטיבי. כשלמד בגן של טובה אהב לשבת עם כל הילדים בצוותא ולשיר: יוללה, יוללה, מה נעשה בלי עבודה.
כשנכנס לכיתה א' המשיך לאהוב את החבר'ה. בכל הפסקה היה מתיישב איתם וכולם ביחד היו שרים: חבריא, חבריא, מה נעשה בלי עבודה. בכיתה ד' נכנס לתנועת הנוער שבה שירת עשר שנים, שם קיבל חינוך קולקטיבי יסודי ולמד לעשות הכל עם כולם ביחד: לשיר,
לרקוד, לטייל, לחשוב, לדבר, לכתוב וכו"'.
"כשכולם הלכו למלחמה הלך גם הוא. כשכולם השתחררו השתחרר גם הוא. כשכולם התחילו לחפש את המחר, חיפש גם הוא. כאשר עזב את הקיבוץ (לאחר משבר חברתי) היה הולך בכל ערב לפגוש את החבר'ה ולשאול: חבר'ה, מה עושים היום? חבר'ה, מה עושים מחר? חבר'ה, מה שלום החבר'ה? ובכלל, איפה שהיו חבר' ה, שם לא חסר גם הוא.
פעם קרה אסון: כל החבר'ה נסעו לחתונה של אחד מהחבר'ה ודני נשאר לבד. כל הערב הוא הסתובב לבד ברחובות ולא פגש אף אחד. זה גרם לו לדיכאון נפשי. הוא שלח יד בנפשו מסיבה זו, ועד היום אף אחד לא תפס איך הוא עשה את זה לבד".
משחר ימיו היה דני עליז, חברתי וקולקטיבי. כשלמד בגן של טובה אהב לשבת עם כל הילדים בצוותא ולשיר: יוללה, יוללה, מה נעשה בלי עבודה.
כשנכנס לכיתה א' המשיך לאהוב את החבר'ה. בכל הפסקה היה מתיישב איתם וכולם ביחד היו שרים: חבריא, חבריא, מה נעשה בלי עבודה. בכיתה ד' נכנס לתנועת הנוער שבה שירת עשר שנים, שם קיבל חינוך קולקטיבי יסודי ולמד לעשות הכל עם כולם ביחד: לשיר,
לרקוד, לטייל, לחשוב, לדבר, לכתוב וכו"'.
"כשכולם הלכו למלחמה הלך גם הוא. כשכולם השתחררו השתחרר גם הוא. כשכולם התחילו לחפש את המחר, חיפש גם הוא. כאשר עזב את הקיבוץ (לאחר משבר חברתי) היה הולך בכל ערב לפגוש את החבר'ה ולשאול: חבר'ה, מה עושים היום? חבר'ה, מה עושים מחר? חבר'ה, מה שלום החבר'ה? ובכלל, איפה שהיו חבר' ה, שם לא חסר גם הוא.
פעם קרה אסון: כל החבר'ה נסעו לחתונה של אחד מהחבר'ה ודני נשאר לבד. כל הערב הוא הסתובב לבד ברחובות ולא פגש אף אחד. זה גרם לו לדיכאון נפשי. הוא שלח יד בנפשו מסיבה זו, ועד היום אף אחד לא תפס איך הוא עשה את זה לבד".
