סימפטום הכעס

[tzahis1]

סימפטום הכעס

שלום שמי צחי רציתי לשאול בני בין ארבע בערך ולאחרונה זה חצי שנה הוא מתנהג בצורה כזו שכל מה שהוא דורש ולא מקבל הוא מגיב בעצבים בכי וזריקת חפצים מה עלי לעשות? דבר נוסף הוא שבני ובתי רבים ולא מותרים אחד לשני(גלאים 8 ו 4 ) מה אלי לעשות איך להתנהג מולם ודבר אחרון ילדי אוהבים לצפות בטלויזיה דבר ראשון שהם עושים כשהם קמים זה להדליק טלויזיה איך אלי לפעול?

 

[פלגיה]

שלום לך צחי

העלית שלוש בעיות שונות, ולא ממש קשורות זו אל זו. 1. בני ארבע זורקים חפצים ומתעצבנים. זה לא רק הבן שלך. זה הרבה כאלה. זוכר את גיל שנתיים? אצל הרבה ילדים יש בגיל ארבע חזרה על אותו "גיל התבגרות". ההתנהלות היא די זהה - בוחרים את המלחמות, אבל מה על מה שחשוב לא מוותרים, ולא נכנעים לצריחות והשתוללויות. הוא מתוסכל, וזה נכון, זה לא אומר שחייבים להוריד לו את כל התיסכולים. 2. כדי לדעת להתמודד עם מריבות של ילדים אני ממליצה בחום על הספר "אחים ללא יריבות". יש שם ערכת כלים שלמה להתמודדות. 3. כאן זה כבר עניין משפחתי של קביעת כללי הבית. כמה טלוויזיה מותר? באילו שעות? באילו תכניות? תקבעו כללים - ותעמדו בהם.

 

[יעל נועם]

כעס, תסכולים ועוד

מצטרפת לתגובתה של פלגיה. הילד מנסה להשיג את מה שהוא רוצה. (כמו כל אחד, גם אנחנו) הוא לומד איזה דרכים עובדות - הוא ניסה בעצבים, בכי וזריקת חפצים וכנראה שזה עבד. אחרת לא היה ממשיך בכך כבר חצי שנה. אם אתם רוצים להפסיק את התנהגותו זו, אתם חייבים להיות מאד חזקים ונחושים בהחלטתכם - כאשר אתם אומרים על משהו "לא" - אתם צריכים להמשיך ולעמוד בהחלטתכם, גם אם הוא צורח וזורק חפצים. לאחר כמה פעמים שהוא ילמד שזה לא עובד - הוא יפסיק. כמובן, שאתם חייבים לנקוט באותה דרך גם עם אחותו. אי הויתור ביניהם במריבות נובע מאותו מקום - למה לוותר אם אפשר באמצעים שונים להשיג מה שרוצים? בכלל, נושא הגבולות הוא נושא מאד חשוב - גבולות בבית תורמים לכך שלילדים יש יותר מסגרת ויותר בטחון כשההורים הם החזקים והשולטים (הכוונה היא לא הורים דיקטטורים). הילדים ילמדו שיש גבולות בכל מקום - במערכת החינוך ובעתיד בעבודה. ילד שרגיל לקבל כל מה שהוא רוצה - יהיה לו מאד קשה בחיים, כשיגיע למקומות שבהם השיטה של צעקות והשתוללויות לא עובדת, או מביאה לתוצאות לא טובות וענישות. בהצבת גבולות לילדים צריכים ההורים להחליט מהם הגבולות החשובים להם. כדאי להתחיל במספר קטן של גבולות ורק לאחר שהילדים לומדים לקבל גבולות - אפשר להוסיף. הצבת הגבולות צריכה להיות בהודעה לילדים מהו הגבול, בהצבתו בנחישות ובעקביות, בלי ויתורים. אני ממליצה להצטרף לקבוצת הורים באזור מגוריכם. תוכלו לבדוק במתנ"ס או לפנות ל מכון אדלר. בקבוצת הורים תלמדו איך להתמודד עם קשיי ההורות.

 

[כנרת יפה שלי]

הייתי מתחילה מטיפול בטלויזיה.

כי אם הטלויזיה בבית פתוחה יותר מדי, אין זמן לחנך את הילדים. בעצם, אין עם מי לדבר. אולי כדאי שהיא "תתקלקל" לתקופה מסוימת?

 

[רבקה6]

אין זמן חנך ילדים? הא???

אצלנו שלוש TV פתוותת נון-סטופ! ויש עם מי לדבר. מוצאים את הזמן גם כשהן פתוחות. כשיש מה להגיד-אומרים. גם את לא ממש "מחנכת בשעות מסויימות" - נכון? חינוך מגיע בכל מיני דרכים-ובכל שעות היממה. הילדים שלי, שישה במספר-מחונכים, מנומסים, מקבלים שבחים מכל הסובבים אותם-וחיות טלויזיה לא קטנות. מי שלט מוצא זמן לחנך את ילדיו-לא צריך את תרוץ המדיה. ר/