סימנים של סוף...

[הצריף של ת מ ר י]

סימנים של סוף...

לא באמת חשבתי אף פעם שיהיה לי מה להוסיף לפורום כזה. אבל אחרי הרבה היסוסים, אני פה. מרגישה שאני חייבת לשתף מישהו, להבין אם אני מסריטה את עצמי או שכל זה באמת אמיתי. שמי תמר, אני בת 28 ועם בעלי כבר 7 שנים, מתוכם נשואים שנה. ועד לפני מעט מאוד זמן, הייתי משוכנעת שמאוד באושר, שמאוד אוהבים, הכל היה ורוד. התארסנו אחרי 5 שנים יחד, מתוכם גרנו שנתיים, עברה שנה, ובלי לחץ מיוחד גם הגיעה החתונה... ובחודשים האחרונים, גם ילדים התחילו לעלות על הפרק... ופתאום, לפני שבועיים,הכרתי מישהו שתופס לי את המחשבות, שאני חושבת שאני מתחילה להתאהב בו.. עוד לא קרה ביננו שום דבר, אבל זה מסתמן ואני רואה את הפוטנציאל שם.. אין לי כוונה להתחיל לנהל רומן מאחורי הגב של בעלי.. אז אני תקועה. פתאום נשמע אולי מוזר, אבל זה באמת ככה. פתאום, נפגשנו במקרה, התחלנו לדבר, ועד היום לא הפסקנו באמת.. אני לא ממש גאה בזה. גם לא ברור לי מה "זה" בדיוק, אבל בעיקר ברור לי שאי אפשר להמשיך ככה, צריך להחליט ובעיקר אני צריכה להבין למה מישהו אחר פתאום מעניין אותי. מה חסר לי, מה לא עובד נכון בנישואים שלי. אני לא מחפשת פה אמפטיה, אני לא ממש שמחה שהדברים ככה, ובחיים לא חשבתי שאני אהיה בסיטואציה כזו, ועוד שזה יגיע מהצד שלי... קצת לא יודעת מה לעשות. מאוד מבולבלת, ומאוד הייתי שמחה לשמוע מה אתם חושבים. הכי בעולם הייתי רוצה להושיב את בעלי לשיחה ולהגיד לו שיש לנו בעיה.. שמשהו לא עובד... אבל אני פוחדת מידי שזה ישבור את ליבו, שהוא בכלל לא יקשיב.. מה דעתכם? תמר.

 

[adam33]

הלב

את צודקת מי ששובר את השגרה הוא זה שלוקח את כל הקופה אמר כבר מישהו גדול ממני ומימך מי שחוסם את אישתו מלדבר איתו סופו שהיא תדבר עם הירקן ממול וזה יכול להיות בכל מקום ובכל צורה בעבודה השכן וכוליי העיקר שמישהו יקשיב לך ויתן לך את המשענת שאת זקוקה לך וכעת זה המישהו הזה אבל אם תעצרי לרגע את תראי שבעצם זה איתות בשבילך לומר לעצמך היכן את ומה את עושה והרי אין לך מה להפסיד כך שאם ולמרות זאת בעלך שאנן תריצי את הפרידה ממנו אבל אם הוא יאמר לעצמו תודה לך על נורת האזהרה אז יצא שכרה בצידה והרווחת..

 

[הצריף של ת מ ר י]

להעמיד דברים על דיוקם..

זה לא שהוא לא יקשיב... הוא פשוט ישמע את ההתחלה, יבין שאני בכלל מעוניינת במישהו אחר, ואז הוא יהיה זה שיקום ויפרק את החבילה. לא תהיה לי הזדמנות אמיתית לשנות משהו, לתקן.. אוף. אני אוהבת את בעלי, באמת. תמיד רציתי אותו, וגם היום אני חושבת שהוא הבחור הכי מדהים שאני מכירה (ובהחלט גם יותר מהבחור החדש שמעניין אותי כל כך, ובעצם יותר מידי..). לכן אני בעצם לא מובנת לעצמי. מה דפוק בי?!

 

[seeyou]

"אני לא מחפשת פה אמפטיה"../images/Emo12.gif

לפחות ממה שכתבת זה מזכיר לי על חבר שנפטר..."פיתאום". לא סבל אף פעם משום מחלה. בו בזמן חבר אחר,שעדיין בחיים, ששנים עובר ממחלה אחד לשניה. גם בנשואים מסתבר אותו סיפור. "אני בת 28 ועם בעלי כבר 7 שנים, מתוכם נשואים שנה ופתאום, לפני שבועיים,הכרתי מישהו שתופס לי את המחשבות...מרגישה סימנים של סוף של הנשואים"... את ממשיכה וטוענת: "רואה את הפוטנציאל"... זה הזכיר לי בדיחה-ברשותך... לגבר חתיך נותנים לו אפשרות לבחור איפה רוצה לבלות אחרי שימות...בגן עדן או בגיהינום. עושים לו סיור מודרך....בגן העדן,רואה אנשים שקטים,מוזיקה סימפונית,חלק קוראים ספרים....הכול על מי מנוחות עוברים לגיהינום... מוזיקה רועשת,מודרנית,אורגיות,שתיה כיד המלך,סמים.... הבחור מתלהב וחותם. בא הזמן שלו,הבחור עומד בתור להיכנס לגיהינום בקוצר סבלנות. איך שעובר את הבדיקה הביטחונית ישר נזרק לדיר חזירים, משם מתיחלים עינוים... בין הצעקות הוא מבקש להתלונן לממונה. בא הממונה והבחור אומר שיש בטח טעות. הממונה בודק במחשב וחוזר עליו-אין שום טעות -אז היתה תייר עכשיו אתה תושב קבע...זה כול ההבדל. את רוצה להשוות שבועים עם 7 שנים? אני חושב שלא ניתן-עד שלא תעברי עם הבחור השני אותו מרחק זמן. "רק את צריכה להבין למה מישהו אחר פתאום מעניין אותך. מה חסר לך, מה לא עובד נכון בנישואים שלך." בהצלחה יוסי

 

[הצריף של ת מ ר י]

יוסי

בעקרון, אני מבינה את מה שאתה אומר. גם הייתי אולי אומרת את אותו הדבר לעצמי, לולא הייתי מעורבת רגשית קרוב מידי. בכל אופן, יש גם דרך לתת ביקורת... תאמין לי שאני מבלה את רוב הזמן בלחשוב, לחפש, ולהבין מה לא עובד נכון, איפה אני טועה, ואיך להמשיך הלאה. איך לפתור את זה ולא להיות פה שוב עוד שנה, שנתיים, חמש עם דילמה דומה- כי זה בטח משהו אחר, ולא הבחור השני( ברור לי מאליו ששבועיים זה לא 7 שנים... באמת...). ואם זה בא ממני, אז אני צריכה להבין מה, ולמה. וזה פשוט קשה. תמר.

 

[seeyou]

"לולא הייתי מעורבת רגשית" ../images/Emo45.gif

זה נכון Mind is always logical and life is always illogical, so they never meet. זאת הסיבה שלא נותנים לרופא מנתח לנתח קרוב משפחה - בגלל "מעורבת רגשית". אילו אני הייתי במקומך גם אני הייתי באותה בעיה.זה מאוד אנושי

 

[גבי בת המקורית]

הצריף של תמרי,

כנראה שזה הסוף. את בחרת בכותרת. 7 השנים הטובות נגמרו כנראה, מבחינתך. למה לא תודי באמת? ואל תחפשי מה דפוק אצלך. נסי לפשט את העניין ולהיות אמיצה. פשוט נגמר לך. זה קורה ואין הכרח לחפש אשמים. ככה זה וזהו. קבלי זאת כעובדה קיימת וחיי עם זה בלב שלם. כשלא מחליטים להחליט נוצר קונפליקט. וזה מציק, יושב כמו דבק. חסר לך את הריגושים כנראה ואת מתגעגעת למישהו שיחזר אחרייך. מישהו שיחדש את מה שגווע בך. קבלי החלטה אמיצה ועשי מה שטוב עבורך. אין מה לעשות. צד אחד נפגע יותר במיוחד זה שננטש. תצליחי.

 

[Moria המקורית]

../images/Emo45.gif

 

[1רגיעה]

ברחי ממנו כמו אש בוערת

אני קוראת ולא מאמינה.......... בחיים אל תספרי לבעלך כל עוד את רוצה בהמשך נישואייך זה מאד יפגע בו , את רוצה ריגושים והנה מצאת .... ומה יצא מזה? , תצאי פגועה וכואבת ....... בנישואין צריך להשקיע ולא לפנטז ואם הפינטוזים מגיעים פשוט לומר להם ביי ביי זה קורה להרבה , אני מבינה זה חלק מהחיים זה מגיע בכל מיני צורות המחשבות בחלומות הסיחי את דעתך , אך אל תעשי טעויות אני אפילו לא הייתי יותר מדברת איתו כדי שבאמת לא יתפתח פה רומן אל תהרסי את חייך ...חמודה ...חבל ...

 

[goforitnow]

לא פשוט

תמרוש, אני הבן אדם האחרון שיכול להגיד לך מה לעשות כי הגבר שאני נשואה לו היום באושר רב הכרתי אותו כשהייתי עם מישהו אחר ואחרי שלושה ימים עזבתי את אותו מישהו לטובתו. תחשבי האם באמת התאהבת בבן אדם החדש שזה אומר פרפרי בטן וכל שאר הדברים? האם כשאת מתלבשת בבוקר את חושבת מה הוא יגיד על ההופעה שלך? בסך הכל את איתו שבועיים אולי זה רק השינו שגורמים לך להתרגש כל כך? תנסי להיזכר בבעלך כשיצאתם איך הוא היה מה גרם לך להתאהב בו ותנסי למצוא את זה בו גם היום, כי מן הסתם זה עדיין שם. אולי כדאי שתעשי לך רשימה של דברים שקוסמים לך בבחור החדש ושאת לא מוצאת אצל בעלך למשל: הוא מחמיא לי על המראה שלי, או הוא יודע להקשיב ותנסי לדבר על הנקודות האלה עם בעלך. או אפילו חשבי עם עצמך למה הנקודות האלה לא קיימות בקשר עם בעלך. תנסי לחשוב על דברים קטנים למשל כיש לך סיוט סלילה את מי תרצי לידך או כשאת חולה ומקיאה את הנשמה מי תרצי שיהיה שם הבעל או הבחור החדש זה כבר יכול להגיד הרבה אם יש לך אפשרות אולי שתסעי לבד לאנשהו תתרחקי משניהם ותראי מה קורה למי את מתגעגעת, אולי אם איזה שבוע לא תהיה ליד הבחור החדש הקסם שלו ימוג. כך או אחרת זהירות!!! אל תעשי דברים שמהם אין דרך חזרה (סקס עם הבחור) ואל תספרי לבעלך כלום. כי אולי עוד חודש הסיפור בינך לבחור יגמר אבל בעלך יסחוב את זה איתו עוד שנים.

 

[הצריף של ת מ ר י]

הסוף..

יומיים אחרי... סיפרתי לו. בעצם, סיפרתי לו כמה דקות אחרי שכתבתי את ההודעה. הוא ראה שאני נסערת, וידע בדיוק על אילו כפתורים ללחוץ כדי שאומר לו מה מפריע לי. ולמרות שאני יודעת את פוטנציאל ההרס של לספר, גם לא רציתי שיחשוב שאני בסדר, שהכל כרגיל, שאין לי בעיה או לנו. וכן, אולי משהו בו חסר. אולי בי. אם הייתי בוגדת בו (סקס), לא הייתי מספר בחיים. אבל זו נשיקה, הזמן הוא מאוד קצר ואני לא בקשר עם מי שהיה שם. זה היה נקודתי, אבל מספיק כדי להדליק לי נורות אדומות. וכן, נראה לי שעם נשיקה הוא יוכל להתמודד. אז אמרתי לו את האמת. לא הרגשתי שהיתה ברירה. אמרתי לו שפגשתי מישהו, שהוא עניין אותי הרבה יותר מידי, שהיתה נשיקה. שראיתי בעיניים של "ההוא" את כל האהבה שבעולם מוצעת לי על מגש כסף. ומאוד רציתי להגיד כן. ובכל זאת, אני לא באמת רוצה להגיד כן לזה. אני אוהבת את בעלי. מאוד. אני כבר יומיים מבלה בנסיונות להבין אם אני בתהליך של אינרציה שהביא אותי לכאן, לנישואין האלו, או שבאמת זו אהבה שעדין צומחת. אני יודעת שאני רוצה מאוד לפתור את זה איתו. לא להסתיר דבר כזה ממנו. ובינתיים, נראה לי שיש לנו סיכוי אמיתי, כי העבודה הקשה התחילה. פורים היום, ונדדתי לחנות הקרובה למצוא לבעלי משלוח מנות. עם פתק קטן. אוהבת. ואני באמת מאמינה שאני אוהבת אותו מאוד. הוא אמר לי משהו שנשמע בנאלי אבל גם די נכון. אם נפרד, ברור שבהתחלה יהיה לנו מאוד רע. אחר כך, יהיה לנו מאוד טוב. ובסוף, יהיה סתם. אני לא בטוחה שאני אי פעם אמצע שילוב נדיר כל כך של כל מה שחשוב לי בחבילה אחת, כמו שמצאתי אותו. וכן, עדין הפנטזי בוערת, מחכה, מנסה להתממש. ואני? אני מנסה להזכר שזו פנטזיה, שבסוף גם שם המיסתורין יעלם, אולי אפילו יעברו שוב 7 שנים, ואני צריכה לדעת עם עצמי שאם אני עוזבת זה מהסיבות הנכונות, ולא מתוך רצון בריגושים. ולא, אין לי כוונה לרמות. אני חושבת שאם הצלחתי להגיע לכאן, ולהודות לעצמי שיש בעיה (ולא לנסות לממש את הפנטזיה או להדחיק אותה), אז כבר התקדמתי רחוק מידי כדי להפסיק פה. אני צריכה תשובות בשביל עצמי. בכל אופן, כבר יצא ארוך, ואני עוד רוצה להכין לנו ארוחת ערב מפתיעה להכין לא כשיחזור. תמר.