סימנים משמים.......

*יערית

New member
מאמינה../images/Emo20.gif

קודם כל בהיותינו בני אדם, אמירה של "כעומק הבאר ,גובהה שלך האמונה" כ"כ נכון,אני פשוטת עם שכמוני, מסתפקת בדברים הקטנים שעושים אותי מאושרת שנותנים לי להרגיש חלק מהעם הזה, מבלי לכפות זאת על האחר, בסה"כ האמונה שלך לא פחותה משל אדם מאמין.
 
מעוף, בזה הרגע קבלתי סימן מלמעלה

שאתה צריך ממני
אז איש יקר קח
ועוד אחד
לדרך!!! ונראה אותך אומר שלא זה בדיוק מה שהיית צריך עכשיו?!
 
../images/Emo168.gifסימנים ../images/Emo168.gif

"מישהו עושה לי סימן לבוא אליו להתקרב אני לא שמה לב אני לא שמה לב אליו" "להתקרב, אין לי לב אין לי לב" "סימנים נשארו מדברים שהיו ועכשיו אני נעצרת ולא מתקדמת אליו" "מישהו בלי רשותי רואה אותי בחולשתי יש לי זמן הוא אומר אני לא ממהר" "אם מי שבוער זה רק את דוהרת לבד הולכת כמעט" "סימנים נשארו מדברים שהיו ועכשיו אני נעצרת ולא מתקדמת אליו"....... ....... ....... גלי עטרי
 

avitalp

New member
"בכל גשם שירד....../images/Emo182.gif

היה אות שתופיע. היתה טיפה שזלגה בשבילך..."
 

מילקי א

New member
אם ככה...

יש משהו שלא פעם חילקתי ונראה לי די מתאים. זה קטע מצוטט מתוך הקדמה לספרו של ד"ר בראיין.ל.וויס. הנ"ל הוא פסיכיאטר אמריקאי שניסח גישה פסיכ' שנקראת תרפיה של גילגולים קודמים. יחד עם זה אני מוצא שלקטע הזה שמעבר לכך שהוא כתוב נפלא יש ערך לפעמים ברמה הכי פשוטה של מפגשים אנושיים, אינטימיים, מוכרים או מה שתבחרו. אז גם מי שחושב שזו שטות גמורה אני מניח שתהנו מאיך שזה כתוב... ורק עוד מילה... זה רק עמ' אחד......
"לכל אחד יש מישהו מיוחד. לפעמים יש שניים או שלושה או אפילו ארבעה. הם באים מדורות שונים. הם חוצים אוקיינוסים של זמן ומרחבי שמים אין קץ, כדי לשוב ולהיות איתכם. הם באים מהעבר האחר, מהשמים. הם נראים שונים, אבל לבכם יודע אותם. לבכם אחז אותם בזרועות כמו שלכם במדבריות שטופי ירח במצרים או בערבות העתיקות של מונגוליה. יחד רכבתם בקרבות, תחת פיקודם של מצביאים נשכחים, יחד חייתם במערות קדמוניות שנקברו בחול. אתם מחוברים יחד דרך הנצח, ולעולם לא תהיו לבד. ראשכם עלול להתערב – "אני לא מכיר אותך". הלב שלכם יודע ! הוא אוחז בידך בפעם הראשונה, וזכרון המגע חולף על פני מרחבי הזמן ושולח זרם כמו חשמלי דרך כל אטום של הווייתך. היא, מביטה בעיניך, ואתה רואה נשמה תאומה שליוותה אותך במשך הדורות. קיבתך מתהפכת. העור שעל זרועותיך סומר. רק הרגע הזה קיים וכל השאר אינו חשוב עוד … …אך אולי הוא לא יזהה אותך, אף שנפגשתם שוב סוף סוף, אף שאת מזהה אותו. את יכולה לחוש בחיבור. את רואה את האפשרות, את העתיד, אבל הוא לא רואה. פחדיו, מחשבותיו, בעיותיו ממסכות את עיני ליבו. אין הוא מניח לך לעזור לו לגלול את המסך. את מבכה ומתאבלת, והוא ממשיך בדרכו. הגורל עלול להיות כה שברירי… …הנשמות יכולות לזהות זו את זו באחת. תחושה פתאומית עולה, שאת מכירה את האדם החדש הזה בעומק שאותו לא יכולה התודעה המודעת להכיר, בעמקים השמורים בדרך כלל לבני משפחה הקרובים ביותר, או אפילו עמוק מכך. מופיעה ידיעה אינטואיטיבית של מה נכון לומר ואיך הוא יגיב. עולה תחושה של בטחון ואמון גדול יותר מכפי שניתן לרכוש ביום אחד, בשבוע אחד או בחודש אחד…"
 

*יערית

New member
נשמע מעניין מאוד...../images/Emo45.gif

מה גם מזדהה,קרו לי מיקרים בעבר שניתקלתי באנשים ולא הייתי שקטה...כי אני מכירה אותם מאיזה שהו מקום ולא ניזכרת... משהו בי נמשך לכיוון בעיניים עצומות...
 
למעלה