אני כמובן חולק על ההגדרות המדעיות
של הטוראט, כפי שכבר כתבתי כאן לא פעם בעבר. אני חושב שמה שמסובך בטוראט, זה גם מה שיפה בו, כדלהלן: הטוראט מופיע בצורות שונות ומגוונות. עוד לא ראיתי שני טוראטניקים שמופרעים על ידי הטוראט באותה צורה ובאותה מידה. מה שנכון אצל האחד הוא איננו אצל השני. והשלישי הוא שניהם ביחד, וכן הלאה. אומנם, אפשר אולי לסווג אותם לקבוצות. למשל, יש כאלה שהטיקים מאד מפריעים להם לתפקוד נורמלי בחברה, ויש אחרים שמצליחים להתמודד, נגיד שיש להם טוראט קל. אך באותה מידה, יש אנשים עם טיקים, ואין להם טוראט, אבל יש להם קשיי התמודדות בגלל סיבות אחרות. לא הכל זה בגלל הטוראט, יש ברוך השם עוד בעיות. לסיכום: זה לא יהיה נכון, לדעתי הבלתי מלומדת, להתייחס לטוראט רק מנקודת מדעית של הגדרתו. אני מכיר די הרבה טואטניקים (אחדים מהם הם אפילו ידידי) שלמדו על הטוראט, וגם על הדרכים להתמודד איתו, מתוך התבוננות, שיג ושיח, שיתוף ולמידה איש מרעהו, ואלה הם כנראה דברים שהמדע שחוקר את הטוראט עדיין לא הפנים.