הנורה הכי אדומה שהייתה לנו בגיל הזה
הייתה שלא הפנה ראש להצבעה - זוכרת עד היום כאילו זה היה אתמול שניסיתי להראות לו טווס, ואני אומרת לו 'תסתכל, הנה טווס! תסתכל - שמה!!! ' וכלום - כמובן גם שסבתא שלו הייתה הולכת והייתה אומרת שלום והוא לא היה מפנה את הראש - וזה שהיה מסוגל לזחול לו לדרכו, בלי שום תשומת לב לאם הוא קרוב או רחוק אליי - מאידך, כן היה לו קשר עין, כן הביא צעצועים אלינו שנפעיל לו, או ספרים שנקרא לו, כן 'חיקה' למשל כשהראיתי לו איך להפעיל את החיות הקופצות - אבל לא מחא כפיים לבקשה, לא עשה ביי - בקיצור, הילד קיבל תואר חבר מועדון מצטיין בגיל שנה ו-5 בצד החיובי נתגלה שזה לא סוף העולם כמו שחשבתי אז - כן, קשה, כן מאתגר, כן שוחק, כן יקר מאד א-ב-ל אי אפשר לדעת לאן הם יגיעו -