סימנים לאוטיזים - שכיחות

הנורה הכי אדומה שהייתה לנו בגיל הזה

הייתה שלא הפנה ראש להצבעה - זוכרת עד היום כאילו זה היה אתמול שניסיתי להראות לו טווס, ואני אומרת לו 'תסתכל, הנה טווס! תסתכל - שמה!!! ' וכלום - כמובן גם שסבתא שלו הייתה הולכת והייתה אומרת שלום והוא לא היה מפנה את הראש - וזה שהיה מסוגל לזחול לו לדרכו, בלי שום תשומת לב לאם הוא קרוב או רחוק אליי - מאידך, כן היה לו קשר עין, כן הביא צעצועים אלינו שנפעיל לו, או ספרים שנקרא לו, כן 'חיקה' למשל כשהראיתי לו איך להפעיל את החיות הקופצות - אבל לא מחא כפיים לבקשה, לא עשה ביי - בקיצור, הילד קיבל תואר חבר מועדון מצטיין בגיל שנה ו-5 בצד החיובי נתגלה שזה לא סוף העולם כמו שחשבתי אז - כן, קשה, כן מאתגר, כן שוחק, כן יקר מאד א-ב-ל אי אפשר לדעת לאן הם יגיעו -
 

דדי110

New member
הרגת אותי עם התגובה הזאת

אני לא בטוח בנושא ההצבעה, אני מבין שזה מושג מקצועי שלא בטוח שאני מבין אותו לגמרי, וגם ממה שקראתי זה נושא שיכול להגיע עד שנה+...אבל נושא הזחילה, כאילו אף אחד לא לידה, כאילו תיארת לי אותה... כשאת אומרת לא עשה ביי, מה הכוונה ? הוא הסתכל עליך ופשוט לא ביצע את הפעולה, או שבכלל לא הסתכל ?
 
מצטערת....

לגבי הצבעה, אני לא מתכוונת שהוא לא הצביע - למרות שהוא לא עשה את זה, אני מתכוונת שהוא לא עקב אחרי הצבעה שלי - זה מה שנקרא תשומת לב משותפת, הייתי מנסה להראות לו משהו - 'תראה הנה X!!' וכלום - שום תגובה, לא מפנה ראש - וביי ביי פשוט לא עשה - לא עשה כלום לבקשה (תעשה ביי-ביי, תעשה כפיים וכו') ועם הזחילה, אני פשוט לא ידעתי למה לייחס את עניין הברחנות הזה, שהתחיל בגיל מאד צעיר (מרגע שהיה נייד בעצם) זוכרת שישבתי איתו במתנ"ס כלשהוא והוא זוחל ליציאה מהבניין, לא משנה לאיפה בלובי (הגדול) לקחתי אותו, הוא זחל בנחישות ליציאה ויהי מה בכל מקרה, התכוונתי לעודד אותך גם, הבן שלי היום בתפקוד מאד גבוה, ורק עין מקצועית מאד רואה עליו את הלקות - לא שהוא לא ילד מאתגר, הוא ילד מאד מאתגר, אבל גם עם יכולות מאד גבוהות
 

דדי110

New member
היא כן מסתכלת על האצבע

רק לא כלכך מבינה מה אני רוצה ממנה, אני מייחס את זה יותר לגיל המוקדם, בתקווה שזה יגיע בקרוב...
 

דדי110

New member
אני יודע את זה

אבל כמו שאמרתי, זה יותר נראה לי שהיא עוד לא מבינה ממתעלמת...
 
ילדים בספקטרום לא מתעלמים בכוונה אף פעם

הם פשוט לא מבינים ובגלל זה נראה כאילו מתעלמים אחד המיתוסים הכי גדולים על אוטיזם זה שאוטיסטים לא רוצים ולא מעוניינים בתקשורת. זה כל כך אבל כל כך הפוך במציאות. אוטיסטים רוצים לתקשר בדיוק כמו כל השאר, אבל הם לא כל כך מבינים איך לעשות את זה בדרך ה"מקובלת".
 
זה לא מוקדם

בגיל הזה תינוקות כבר מסתכלים לכיוון ההצבעה ולא על האצבע. גם אצלנו זה היה אחד הסימנים הבולטים בגיל הזה.
 
לא אל תעשה את זה לעצמך

בשלב כזה... אפילו אני שאני פאסימית עם תעודות לא חשדתי באוטיזם בגיל כזה צעיר. בכל מקרה אף אחד לא יאבחן אוטיזם לפני גיל שנה וחצי מינימום, אז כמו שהציעה לך "אמא חמסה" תחכה עד שנה וחצי תקרא שוב על אוטיזם ואז תראה אם הסימנים מתאימים לך בראש. אני יכולה להגיד לך שבגיל 8 חודשים הילד שלי עשה כל מה שאמור לעשות בן גילו מבחינה תקשורתית בשלב הזה, הוא היה יוצר קשר עין מסתכל לאן שאני מצביעה, צוחק ומשחק איתנו, נהנה מחברת אנשים, התחיל אפילו את השלב של חרדת זרים של להיצמד לאמא ולא לתת לזרים לגעת בו, הוא היה זוחל אחרי בכל הבית כמו כלבלב קטן ומנסה לתפוס אותי כשהיתי הולכת מהר. באמת אני אומרת לך מכל הלב אל תשב עכשיו 8 חודשים בציפיה ליום האיבחון (כי כאמור לפני שנה וחצי לא ידברו איתך על אוטיזם) כי הלחכות הזה זה הכי גרוע בעולם (אני היום במצב של איכחונים סותרים לגבי הבן שלי ואני רק מחכה ומחכה שיגדל עוד קצת ואז יהיה ברור לכל אם כן או לא, זה הכי קשה החוסר ודאות, אני מנסה לשחרר...) אפשר בינתיים לשים לב יותר שיהיו סביבה אנשים שיתקשרו איתה וישחקו איתה, לא לתת לה לשקוע לעולם משלה או מול הטלוויזיה. לדעתי גם תקשורת זה דבר שככל שמתרגלים אותו אז הכישורים מתחדדים, זה סוג של למידה.
 

דדי110

New member
האמת שהיום אני קצת יותר אופטימי

יצאנו והיינו עם חברים, היא בהחלט הגיבה לכולם, לתינוקות, לאנשים, הסתכלה עלינו ל"אישור", ענתה לשם...ממש מושלם :) אולי אני מגזים, מקווה שאני מגזים, אולי זה רק בבית מהשיגרה...
 
דדי יקר בניגוד לקודמותיי אגיד לך שהיא קטנטונת

עדיין ואני חושבת שכרגע אפשר להמשיך לגדל אותה בשמחה ובנחת נכון לעקוב ולראות איך היא מתקדמת ולהניח לדאגות לשנה הבאה וכן לבדוק שמיעה [בכל מקרה יבדקו בטיפת חלב] אני התחלתי לדאוג לקראת גיל שנה אצל החברה שלי שהגיעו אחרי הא"ס
 

shapira6

New member
בטעות פתחתי הודעה חדשה, רושמת שוב היכן שצריך.

דדי שלום, אני חדשה בתחום, בתי אובחנה רק לפני חודש בגיל חמש וקצת. לפני 11 חודשים נולד לי בן נוסף (אני אמא ל- 3, הגדול 7.5 בסדר, האמצעית אובחנה) היום אני בודקת את הקטן שלי בזכוכית מגדלת!!! הילדה רק בת 8 חודשים, תן לה קצת זמן. הבן שלי (הקטן) בגיל הזה לא מחא כפיים ולא הסתכל על אור, לעומת זאת בגיל 9 חודשים החל למחוא כפיים ולהסתכל על אור כשהפנתי אותו לשם. לך לבדיקת שמיעה, תתיעץ עם קלינאית תקשורת מומחית לגיל הזה ולא יותר!! היא עוד פיצקל'ה, כל חודש בגיל הזה זה עולם ומלואו!!! אני מאחלת לך שלא נפגש יותר בפורום הזה. הרבה בריאות, תהנה מגידולה!!!
 

דדי110

New member
בוקר טוב ותודה על התגובה !

רציתי לשאול, האם יכול להיות הבדלים מהותיים בין התנהגות בבית ובחוץ ? בחוץ עם אנשים הילדה פורחת ! מסתכלת, צוחקת משחקת...בבית לעומת זאת הרבה פחות קשובה, הרבה פחות קשר עין, אני כבר לא יודע מה לחשוב...
 

AutismTimesTwo

New member
זה לא נשמע סביר בעיני

הכל אפשרי כמובן, אבל זה תמיד היה הפוך, בבית פורח (יחסית) ובחוץ הכל נהיה יותר גרוע.
 

TikvaBonneh

New member
אנחנו כל הזמן רואים הבדלים מהותיים בהתנהגות

שלהם בין סיטואציות שונות וגם באותה סיטאציה. יש כאוס התנהגותי ואני אף לא יודעת למה לצפות.
 

dina199

New member
ילדים מרגישים מתח.

בחוץ אין מתח והילדה פורחת. ובבית היא מרגישה שאתם במתח ובוחנים אותה בשבע עיניים. לכן אפילו אם יש משהו זה לא מחייב אוטיזם (יש גם מספיק דברים אחרים) אז בינתיים רצוי להירגע , להנות מהילדה (היא הרי תהיה תמיד אותה ילדה מתוקה) ולנסות להעריך את המצב בעוד 3-4 חודשים.
 

דדי110

New member
אני לא חושב שזה קשור למתח

מאחר ורק אני מודאג כרגע...מצד שני - היא יוצרת קשר עין מעולה עם האמא אבל איתי פתאום זה פחת... תודה לכולם, אני אנסה להניח לנושא קצת, לראות אם הכל אצלי בראש, לפחות עד הביקור הבא בטיפת חלב... שתהיה לכם שבת כיפית ושבוע טוב !
 
למעלה