s h o o s h a
New member
סיכומו של יום
שבת יום פחות אהוב עלי למרות שאמור להיות היום הכי יפה בשבוע. אצלי הוא לא. כי ילדיי מפוזרים. בן בצבא ואם לא אז חברים בת עם חבר ואם לא אז עם החבר בת שלא ברור בדיוק היכן היא והקטנה - קטנה ומודה - גם אם הם באים, הסבלנות שלי מאד מוקצבת. כששקט לי אני משוועת לרעש המשפחתיות כשרעש לי אני מחכה בכיליון עיניים שיתפזרו להם. וגם היום לא היה שונה מימים אחרים. כתבי מכתב לאיש אחד יקר סיפרתי, שיתפתי ועל עצמי הוספתי כי אינני מבינה - הרי אין לי יותר מידי סיבות לא לרצות לחיות אולם מאידך, אין לי גם יותר מידי לרצות. בלבול נורא בחיי, ברגשותיי, במאוויי, ברצונותיי. אז כדי לעשות סדר בבאלאגאן יצאתי עם בנותיי לצהרי כייף בבריכה. בחיי שהיה נחמד. אפילו שחינו יחד. וכשעייפתי (ובגילי המופלג לא צריך לחכות הרבה מידי להתעייפות שתגיע) פרשתי לביתי. וכאן בהחלט ציפתה לי הפתעה פרצו לביתי ואני שומעת את הפורצים מתלחשים בתוך הדירה לא מאבדת עשתונות נועלת את הדלת (שוב) רצה לכיוון בו הנחתי שמשם נכנסו תוך כדי מזעיקה משטרה אבל הפורצים כבר אינם מרגע ששמעו את רשרוש המפתחות המנסים לפתוח את דלת הבית, הם זינקו החוצה. ולבית כניסה אין. מנעול "ביטחון" מבפנים - זו השיטה. אז שוטר מטפס מבעד לחבלים ונכנס הביתה. עדות נמסרת ומסקנה חד משמעית כי אכן היתה פריצה, הפורצים הופתעו ולכןלא הספיקו לגנוב דבר, פאת לתיק שלי (שחשבו שימצאו בו את המיליונים המוסתרים שלי ... פחחחחחחח...היום לקחתי אותם איתי..נה נה נה להם) וחוקר מז"פ נחמד שמגיע ומאבק את ביתי בשחור. טביעות אצבעות שמתחילות לבצבץ. שתיים מהן שלי (עפ"י דוגמא שנלקחה ממני) השאר - כנראה שייכים לפורצים. ואם לא נשברתי בזמן נישואיי ואם לא נשברתי בדרך לגירושיי ואם לא נשברתי בעקבות עוד אי אלו מהלכים קריטיים שאירעו בחיי אתם חושבים שפורץ שפל ו....טוווווווווו... יהיה חזק דיו כדי לשבור אותי? אז התלבטתי אם לשתף אתכם באירועי יומי כי אין כאן ולו מוטיב אחד של זוגיות במשבר. ובכל זאת, הפורום הזה הוא עוד בית שלי. ובבית מדברים על הכל. נכון? שבוע נפלא שיהיה לנו
שבת יום פחות אהוב עלי למרות שאמור להיות היום הכי יפה בשבוע. אצלי הוא לא. כי ילדיי מפוזרים. בן בצבא ואם לא אז חברים בת עם חבר ואם לא אז עם החבר בת שלא ברור בדיוק היכן היא והקטנה - קטנה ומודה - גם אם הם באים, הסבלנות שלי מאד מוקצבת. כששקט לי אני משוועת לרעש המשפחתיות כשרעש לי אני מחכה בכיליון עיניים שיתפזרו להם. וגם היום לא היה שונה מימים אחרים. כתבי מכתב לאיש אחד יקר סיפרתי, שיתפתי ועל עצמי הוספתי כי אינני מבינה - הרי אין לי יותר מידי סיבות לא לרצות לחיות אולם מאידך, אין לי גם יותר מידי לרצות. בלבול נורא בחיי, ברגשותיי, במאוויי, ברצונותיי. אז כדי לעשות סדר בבאלאגאן יצאתי עם בנותיי לצהרי כייף בבריכה. בחיי שהיה נחמד. אפילו שחינו יחד. וכשעייפתי (ובגילי המופלג לא צריך לחכות הרבה מידי להתעייפות שתגיע) פרשתי לביתי. וכאן בהחלט ציפתה לי הפתעה פרצו לביתי ואני שומעת את הפורצים מתלחשים בתוך הדירה לא מאבדת עשתונות נועלת את הדלת (שוב) רצה לכיוון בו הנחתי שמשם נכנסו תוך כדי מזעיקה משטרה אבל הפורצים כבר אינם מרגע ששמעו את רשרוש המפתחות המנסים לפתוח את דלת הבית, הם זינקו החוצה. ולבית כניסה אין. מנעול "ביטחון" מבפנים - זו השיטה. אז שוטר מטפס מבעד לחבלים ונכנס הביתה. עדות נמסרת ומסקנה חד משמעית כי אכן היתה פריצה, הפורצים הופתעו ולכןלא הספיקו לגנוב דבר, פאת לתיק שלי (שחשבו שימצאו בו את המיליונים המוסתרים שלי ... פחחחחחחח...היום לקחתי אותם איתי..נה נה נה להם) וחוקר מז"פ נחמד שמגיע ומאבק את ביתי בשחור. טביעות אצבעות שמתחילות לבצבץ. שתיים מהן שלי (עפ"י דוגמא שנלקחה ממני) השאר - כנראה שייכים לפורצים. ואם לא נשברתי בזמן נישואיי ואם לא נשברתי בדרך לגירושיי ואם לא נשברתי בעקבות עוד אי אלו מהלכים קריטיים שאירעו בחיי אתם חושבים שפורץ שפל ו....טוווווווווו... יהיה חזק דיו כדי לשבור אותי? אז התלבטתי אם לשתף אתכם באירועי יומי כי אין כאן ולו מוטיב אחד של זוגיות במשבר. ובכל זאת, הפורום הזה הוא עוד בית שלי. ובבית מדברים על הכל. נכון? שבוע נפלא שיהיה לנו