סיכום שבועי

queen helen

New member
איייייייייייייייייייייף, לא כייף איתך!

יש לי הרגשה שלא נטייל ביחד, אפילו לא ביפן!


בהצלחה עם הרופא.
ולמה לעזאזל הלכת לבאג מלכתחילה?
 
אמרתי לך שאני בעייתית לגבי טיולי טבע


בבאג ישבו איתי והסבירו לי על כל הדברים החדשים שיש היום במחשבים. ומה שאני הייתי צריכה לא מוצאים בכל מקום (מחשב נייד, לא נייח). והנחתי שהם יוכלו להראות לי דגמים מתאימים (שאותם אוכל לחפש אח"כ ברשת במחיר יותר זול).

לא סתם ביקשתי "לחשוב" שבוע. כי רציתי לראות אם אוכל למצוא את הדגם בזול במקומות אחרים.

בעיקרון אני מעדיפה לקנות מחנות ולא מהרשת כי כבר נכוויתי משיטת האינטרנט (מכרו לי מחשב יקר בטירוף עם חלקים של "ביבוקס" במקום "ריבוקס").
 
חחחח, המבורגר וטיולי טבע זה שני קווים מקבילים

שיכולים להפגש רק בתנאי שאת משתמשת בגאומטריה של כדור


המבורגר - שיהיה בהצלחה עם הרופא!
אני חושבת שבמקרה הזה בכל מקרה שווה היה ללכת על הרופא בירושלים.
אם אני לא טועה, הנחמדות שלו ככלה גם הסברים על מה כדאי/עדיף/איך וכד', לא?

אם לי היו אומרים שהיום כיף על חשבוני, הייתי אומרת להם שילכו לחפש.
אני שונאת מקומות עבודה שעושים ימי כיף על חשבון ימי החופש של העובדים - זו חוצפה לשמה.
לא חשבתי שמקום העבודה שלך מגיע לרמה כזו.
חשבתי שמקומות גדולים ומסודרים מתנהלים בצורה ראויה יותר ולא כמו חברה קיקיונית.
מאכזב לשמוע...
 
תכלס, אף אחד לא חייב ללכת לגיבושון

בעיקר אם הוא צריך לקח יום חופש בשביל זה. אבל מנהלים בכירים היו עושים "פרצוף" לעובדים שהיו מסרבים ומנסים לשכנע אותם להגיע (עם מניפולציות של: "אפשר לחשוב. זה רק יום חופש אחד").

לכן, בשביל למנוע אי נעימויות שאלו את העובדים מה הם מעדיפים. הרוב העדיפו בסופ"ש ולא לקחת יום חופש. רוב התקציב היה של מקום העבודה (הטיול שטח, הרפטינג והמסעדה). אנחנו רק היינו צריכים להוסיף 100 ש"ח מהצד שלנו לערב הנוסף. עדיף מאשר לקחת יום חופש שזה הרבה יותר יקר.

תראי, בחברה שלי יש חסרונות ויש יתרונות.
הם די קמצנים ואת יכולה למצוא את עצמך 10 שנים עם אותה משכורת שהגעת איתה (במיוחד אם את אישה). הפידבקים שלהם מתחילים ונגמרים בח"ח על השכם.
מצד שני, נשים יכולות להיכנס שם להריון על ימין ועל שמאל. אף אחד לא ימצמץ לעברם שהן על זמן שאול. להיפך, תמיד ישאלו "מתי את חוזרת?". וכמובן אפשר לעבוד שם בשקט עד הפנסיה מבלי לחשוש לפיטורין שניה לפני.

כל אחד עושה את השיקולים שלו. המבוגרים מעדיפים להישאר, הצעירים מוכנים להסתכן ולנסות מקומות אחרים (בעיקר הגברים).
 

queen helen

New member
גם אצלנו זה ככה

מבחינת הקמצנות וההריונות.
מצד שני - ימי הגיבוש הם לחלוטין על חשבון החברה.
 
אני חושבת שחברה שעושה ימי גיבוש

על חשבון העובדים, היא לא רק חברה קמצנית, יש הזה גם משהו לא הוגן ביותר.
לא על חשבון הזמן הפנוי שלי ולא מחשבוני הפרטי ולא על חשבון יום חופש.
כל האפשרויות האלה הם פשוט חוסר הגינות כלפי העובדים.
כבר עדיף שלא יעשו בכלל ארועי גיבוש.
זה בעיני סוג של חוצפה שאני מהמרת שקיימת רק בארץ.
 

p019

New member
לא קונים מחשב בבג

הם לוקחים 10-20% יותר מהממוצע במדינה.
אם כי בהחלט זה מיסוג הדברים שצריך לקנות בחול.
שלא תשאיר את זה בתוך הקופסה - כדי שהמכס לא ינסה לגבות על זה מס.
 

Brombit

New member
כותרת


נתתי לעצמי משימה בעקבות הפסיכו'- לסדר את החדר. זה בערך מתקדם

סוף סוף ביררתי את שעות הלימודים שיהיו לי. זה בסה"כ מאוד נח, חוץ מיום שישי

וזה משאיר לי מקום לחוג תאטרון שאני אולי אלך אליו.

התעצבנתי שוב כי הכמו-דודה רוצה שיעזרו לה אבל בעצם מונעת הרבה עזרה בגלל פחד.
אבל כשביקרנו אותה היום, לפני שהלכנו היא בעצמה ביקשה מאתנו עזרה, וזה שימח אותי.

מישהי אחרת שאני דואגת לה הרבה זמן ולא ממש יכולה לעזור, סיפרה על התפתחות מאוד משמחת



עברתי על דיסקים שצרבתי מזמן, אז היתה קצת נוסטלגיה.
זה אחד השירים שזנחתי, מתוך דיסק שיצא שרובו ככולו מלא בפופ.
http://www.youtube.com/watch?v=_ZcmuKsyvzg
 
בהצלחה עם המשימות

נשמע הספור עם הדודה לוקח ממך הרבה כוחות נפש....

לא מכירה את השיר, המילים רדודות לחלוטין, אבל אהבתי מאוד את הקצב (נו, פופ, פשוט עושה שמח
) וריקודים... אין על הריקודים האלה.
הלואי שידעתי לרקוד ככה גם
 

Brombit

New member
תודה


מעולם לא טענתי שהמילים של השיר טובות

וזה עוד היה בתקופה שממש, אבל ממש לא שמתי לב למילים.

את יכולה ללמוד לרקוד, כל החיים לפנייך
 
זה אחד החלומות הכי גדולים שלי מאז שהייתי קטנה

אבל עדיין לא מצאתי את הזמן והאומץ לממש אותו...
 

orald

New member
אני ממליצה על שתייה חריפה בכמויות נאות...

אז לפחות *תחשבי* שאת רוקדת ככה.
 
במקרה שלי זה לא עובד

בפעם היחידה שהשתכרתי, לא חשבתי שאני רוקדת, עשיתי שיחת טלפון שנראתה לי בהתחלה מיותרת, אבל בדיעבד אולי דווקא היתה טובה ואח"כ שבוע הייתי מפורקת פיזית ונפשית.

אז לא תודה.
 
שלי....

אז אחרי שנעלמתי לכם עם האופק, הצלחתי השבוע לחזור חזרה ואני מקווה שלא העלם ככה שוב.

שמחתי לראות שפורום חי וקיים ובועט ותודה לכל העוסקים במלאכה במקומי


בעבודה קיבלתי אחריות על הטמעת כלי חדש למחלקה שלנו (4 איש.. כולל אני)
הבעיה היא שאני עצמי לא ממש מכירה את הכלי ולומדת אותו.
היינו אמורים לסיים את ההטמעה עד יום חמישי שהיה, אבל כמובן שלא הספקנו, אז יום ראשון הולך להיות יום המבחן ואני מקווה שיעבור בשלום.

חוץ מזה אין הרבה חדש.
שקועה בעבודה ובזוגיות. הלימודים התחילו ועזרו ליציבות של חיי לחזור
(אם כי שוב יוצאים לחופשת חגים... אבל הפעם זה קל יותר)
אני בטח יעלם בחגים גם, אבל אח"כ מקווה לחזור להיות נוכחת כראוי.
 
למעלה