בחייאת למה יש אייקון "גאווה" אבל אין "א-מיניות"?
מפגש
בגלל ארועי הגאווה למחרת באתי עם האוטו שעה לפני המפגש, אז התיישבתי לי על הדשא ליד תחנות האוטובוס ואכלתי את ה"משך ארוחת הצהרא" מהעבודה שלקחתי עימי (סלט גדול).
אח"כ נפגשנו כל החברה חוץ מהמנצנצת שדפקה איחור אופנתי (כרגיל) של שעתיים. היה כיף עם הרבה צעקות וצחוקים
מצעד הגאווה
התייצבתי בגן מאיר ושם פגשתי את גאיה, niwo ועוד כמה חברים א-מיניים שלא הכרתי וזכיתי להכיר - אנשים מקסימים אחד/ת-אחד/ת.
באתי עם גופייה סגולה שברגע האחרון הדפסתי עליה את הסמל שלנו והכתובת של הפורום. וככה עמדנו בהפנינג איזה 3 שעות כשאנחנו מחלקים פליירים (לא חילקתי ממש, אלא חילקתי למי שביקש) ועונים על שאלות.
אפילו הערוץ הרוסי ביקש לראיין וגאיה ענתה להם על שאלות והם צילמו את כולנו (האמת שאני קצת מתחרטת שנכנסתי לפריים אבל נו שוין).
אח"כ התחלנו לצעוד. החלק הראשון היה "לחוץ בטירוף" כי לא היה מקום והיה שער ממש צר (לא ברור לי למה הם בוחרים את המסלול הזה), ואחורי זה התחיל להיות בסדר. אני ועוד חברה פרשנו על מנת לאכול כי היינו רעבות ואח"כ חזרנו לגוש כשסיימנו.
בסופו של דבר היה נחמד
היו כמה אנשים מגעילים (בעיקר בני נוער מזעזעים עם מוח של אפרוח) אבל בעיקר רוב האנשים היו בוגרים ונחמדים ושאלו שאלות ואישית גם העברתי איתם דחקיות. היה חם אבל כיף ^_^
המון צילמו אותנו (ומשום מה אני לא רואה שום תמונה בשום מקום
) והיו כאלה שפשוט דחפו את המצלמה לפרצוף שלי ותהיתי מה כל כך מעניין לצלם את שערות האף שלי... אבל היי, כשמדובר באמנות - אין מה להתווכח XD ).
בסוף, רוב הגוש חזר לגן מאיר ולא המשיך עם הצעדה, החלק הנותר המשיך - איזה אמיצים!
אח"כ נפגשתי עם הטרול שלי, וישבנו במקס-ברנר לאכול ארוחת שרינג שקיבלתי חינם כמתנת יומולדת מהעבודה (אחרת הטרול לא היה מוכן לשבת שם). יצאנו משם עם הרעלת סוכר, אבל היה נחמד לנוח מכל הצעידה והעמידה. והוא ליווה אותי חזרה לתחנת הרכבת היכן שהאוטו המקסים שלי חנה וזהו, חזרתי עייפה אך מרוצה לחיפה
תודה לקוויני על האירוח