באיחור אופנתי של ממש...
לחץ לחץ לחץ ועוד לחץ בעבודה.
שבוע מטווווורררף!
צריך לצאת משלוח לגוגל ואסור לפשל!
אם אנחנו מפשלים - הלך עלינו. אבל באמת...
וכמובן שדווקא השבוע העמדה שאני אחראית עליה החליטה לעשות בעיות.
בליתי לילות שלמים בעבודה, היה מעייף בטירוף וקשה בטירוף ולא ממש הצלחנו לפתור משהו.
אבל לשמחתי ביום ראשון דברים התחילו להתייצב והיום עזבתי את העבודה בתקווה שהדברים עובדים וישארו ככה..
גם אני חגגתי יומולדת
(יומיים לפני המכשפה - אני יותר גדולה! שהגובה לא יבלבל אתכם)
בתוך כל הלחץ והמתח בעבודה הצלחנו אני והחבר (שעובד איתי וחגג כמה ימים לפני...) לאסוף את כולם בעבודה ולחגוג עם עוגה.
אז בשלב הנאומים הסמנכ"ל אמר ששנינו הכי צעירים כאן.
בהתחלה כולם חשבו שהוא מדבר על גיל כרונולוגי, אז לא הבנו, אבל אז הוא הסביר שהוא מתכוון לזה שאנחנו האחרונים שנקלטו בפיתוח.
החבר התחיל בדיוק לפני שנה ואני עדיין לא שנה.
כשציינו את זה, הסמנכ"ל אמר: את אפילו לא שנה כאן? כמה רעש את עושה
אי אפשר להגיד שלא הזהרתי אותם בראיון העבודה
אז היה קצת מבאס שדווקא בשבוע של היומולדת הייתי קבורה בעבודה, אבל אני מנסה לפצות על זה השבוע.
החבר קנה לי ארגז כלים מתנה - הרבה זמן אני כבר חולמת על ארגז כלים רציני.
הוא שמח לראות שאני באמת מתלהבת מזה.
המדורה של הכיתה של הבת הקטנה שלי היתה ממש כיפית.
לא חשבתי שאני אהנה בכלל, אבל כל ההורים היו והיה ממש נחמד.
קצת פחות היה נחמד להתעורר משינה טובה אחרי שבוע ללא שינה כדי להחזיר את הבת הגדולה מהמדורה שלה
מקווה שהשבוע להשלים את שעות השינה האבודות.
אה, כן, והיה ממש הזוי לחגוג יומולדת בגשם של אמצע ינואר...