שן. כאב בשן
מכל השבוע הזה, זה הפך לארוע המרכזי.
שן שמציקה לי כבר הרבה זמן. אבל בחמישי-שישי-שבת היא עברה איזה 36 שעות בלהכאיב לי, אז דנתי את עצמי לטיפול שורש. מקוה לשרוד.
אחרי שהכאב בשן עבר, הוא התחלף בכאב ראש
בינתיים גם הוא עבר
מקוה שלא יחזור לי מחר בעבודה.
התחלתי לעבוד בסקרים, בפרקי זמן הולכים ומתארכים. שעה וחצי, אח"כ 4 שעות, מחר 5 וחצי שעות ולמחרת 7 וחצי. עם ארבעה אנשים שונים
בסוף נתנו לי לעבוד יום אחד עם זו שרציתי, אבל זה ביום שהיא כבר עמוסה, ופשוט לא הסכימו להזיז לה את העבודה :X
ביום העצמאות הייתי במנגל טבעוני לחנונים
חשבתי לתומי שהאוכל יהיה בלי הגבלה- טעות חמורה.
בכל מקרה פגשתי שם את memee2 וחברה שהצטרפה אליה
ואם כבר טבעוני- בחמישי הלכתי לבודהה אחרי העבודה, עם השותף היומי, שאשכרה נסע אתי ועוד ליווה אותי ברגל
והפעם לא היה טעים
טוב, אני לא מתבאסת במיוחד, כי עדיין יש שם מלאאן דברים טעימים שמחכים "רק לי"
הייתי בחצי השני של האבחון, ומסתבר שזה בערך משהו שהפסיכולוג בצבא עשה לי ופשוט לא הביא את התוצאות. בכל מקרה המאבחן היה חמוד
מסתבר שהכמו-דודה חצי שכחה חצי לא הצליחה לשמוע את השירים.
זה יצא לטובה, כי היתה לי הזדמנות לסדר אותם כמו שצריך. וגם לשים אותם בנגן שלה, שמחובר לרמקול קטן שמשמיע הרבה יותר טוב מהאוזניות שקניתי לה.
את זה גיליתי בעוד ביקור מוצלח, בחדר הלא-מוצלח ששמו אותה בו...
אבל היא נראתה יחסית אופטימית. ושוב החזקתי לה את היד רוב הזמן
אמא נדנדה לי לגבי התרגיל לקבלה ללימודים. מצד אחד זה בסופו של דבר גרם לי להתקדם בתרגיל, אבל זה שוב החזיר לי את ההרגשה שהיא מתערבת לי יותר מדי.
אין חדש תחת השמש בתחום המוזיקלי. סיימתי את הסבב הראשון, והתחלתי את השני לאט לאט.
ובינתיים, מחוה קטנה לארוע המרכזי:
http://www.youtube.com/watch?v=Ud4HuAzHEUc
מכל השבוע הזה, זה הפך לארוע המרכזי.
שן שמציקה לי כבר הרבה זמן. אבל בחמישי-שישי-שבת היא עברה איזה 36 שעות בלהכאיב לי, אז דנתי את עצמי לטיפול שורש. מקוה לשרוד.
אחרי שהכאב בשן עבר, הוא התחלף בכאב ראש
התחלתי לעבוד בסקרים, בפרקי זמן הולכים ומתארכים. שעה וחצי, אח"כ 4 שעות, מחר 5 וחצי שעות ולמחרת 7 וחצי. עם ארבעה אנשים שונים
בסוף נתנו לי לעבוד יום אחד עם זו שרציתי, אבל זה ביום שהיא כבר עמוסה, ופשוט לא הסכימו להזיז לה את העבודה :X
ביום העצמאות הייתי במנגל טבעוני לחנונים
בכל מקרה פגשתי שם את memee2 וחברה שהצטרפה אליה
ואם כבר טבעוני- בחמישי הלכתי לבודהה אחרי העבודה, עם השותף היומי, שאשכרה נסע אתי ועוד ליווה אותי ברגל
והפעם לא היה טעים
טוב, אני לא מתבאסת במיוחד, כי עדיין יש שם מלאאן דברים טעימים שמחכים "רק לי"
הייתי בחצי השני של האבחון, ומסתבר שזה בערך משהו שהפסיכולוג בצבא עשה לי ופשוט לא הביא את התוצאות. בכל מקרה המאבחן היה חמוד
מסתבר שהכמו-דודה חצי שכחה חצי לא הצליחה לשמוע את השירים.
זה יצא לטובה, כי היתה לי הזדמנות לסדר אותם כמו שצריך. וגם לשים אותם בנגן שלה, שמחובר לרמקול קטן שמשמיע הרבה יותר טוב מהאוזניות שקניתי לה.
את זה גיליתי בעוד ביקור מוצלח, בחדר הלא-מוצלח ששמו אותה בו...
אבל היא נראתה יחסית אופטימית. ושוב החזקתי לה את היד רוב הזמן
אמא נדנדה לי לגבי התרגיל לקבלה ללימודים. מצד אחד זה בסופו של דבר גרם לי להתקדם בתרגיל, אבל זה שוב החזיר לי את ההרגשה שהיא מתערבת לי יותר מדי.
אין חדש תחת השמש בתחום המוזיקלי. סיימתי את הסבב הראשון, והתחלתי את השני לאט לאט.
ובינתיים, מחוה קטנה לארוע המרכזי:
http://www.youtube.com/watch?v=Ud4HuAzHEUc