מאיפה אני אביא כותרת?
אנקדוטות
(שונאת את המילה הזאת)
בשלישי הלכנו למסעדה לכבוד יום ההולדת שלי. בתפריט באינטרנט הכל נראה מבטיח, אבל כשראיתי את התפריט במסעדה ראיתי סכנה שלא יהיה לי משהו מגניב לאכול... (שני התפריטים זהים
)
קפצתי למסעדה מתחרה בצד השני של הכביש, לא היה טוב יותר. בסוף לקחתי שני דברים סטנדרטיים שהיו חביבים.
ומסתבר שהיינו במסעדה הזו בשנה שעברה ושכחתי
ברביעי נסעתי לעבר מכללת "ספיר" אי שם בשדרות. בואו נגיד שהתחבורה הציבורית לא מסתירה את סלידתה מהעיר, שכן יש רק אוטובוס אחד מאשדוד שעובר שם, והוא יוצא פעם אחת ביום.
מצאתי דרך עם שני אוטובוסים. כשירדתי בצומת שבו הייתי אמורה לקחת את השני, ראיתי שבשתי התחנות לא מופיע הקו שהייתי צריכה...
אז כבר נסעתי לרחובות, ידעתי שאחד הקוים עובר שם. אבל הפעם הבאה שהוא יצא היתה אחרי המון זמן, אז כבר ויתרתי.
כהרגלי הלכתי לאכול
במזנון שהכריז שהפסטה שלו בלי ביצים
קבעתי פגישה ליום שני, קצת יותר מאוחר, אמצא שילוב אוטובוסים אחר...
בערב של אותו יום הייתי אצל המטפלת. היא נתנה לי שאלון חופר ומגניב, שאמור לתת רושם ראשוני לקראת אבחון "פסיכו דידקטי".
היה מפתיע כמה ההכוונה של המטפלת של איך להתייחס לשאלות, גרמה לי לשנות את התשובות... (בין "בכלל לא מסכימה" ל"למסכימה לחלוטין")
וכשהמשכתי לענות בבית, השאלות הבהירו לי כמה אני מרוכזת בעצמי.
כשאני מסתכלת "מהצד" נראה כאילו יש לי אספרגר...
בחמישי השלמתי את ה"בגידה בעצמי" והצטרפתי סופית לפייסבוק.
גם שם אני brombit, מוזמנים+ות
וביום שישי היה לי יום הולדת
ומעט מדי אנשים אמרו לי מזל טוב
אין שיר.
* אוכל: אמא הכינה "גולש מזויף" כרגיל (עם עגבניות (ורסק עגבניות), תפו"א, כרוב). הוספתי לעצמי "אטריות זכוכית" ששנים שוכבות אצלי, והיה נפלא