רבוטה:
אנחנו עושים שלב של רשיון אזרחי לתוכנה. זה אומר הרבה מסמכים ומבדקים לראות שהכל תקין. הדד-לין שלי נקבע ליום ראשון הקרוב, אז בתחילת השבוע קבעתי עם הבחורה שתפקידה להכין אותנו למבדקים.
הבעיה שכל הזמן היא דחתה את הפגישות שלי לטובת פגישות דחופות עם הבוסית שלי. ומה שיצא זה שחיכיתי כל השבוע להכנה וזה לא קרה.
אז ביום חמישי הבחורה אומרת לי בערב כששוב לא הגיעה לפגישה שנשב על זה ביום שישי - ואני כל כך כעסתי ואמרתי לה:" כל השבוע אני מחכה לך וכל פעם קרייסיס אחר. אין סיבה שאני אבוא יום שישי בגלל זה. אני את שלי עשיתי ולא אכפת לי אם לא אעבור את המבדק ביום ראשון".
אני לא אצא מגדרי ואבוא יום שישי בגלל בוסים שלא נותנים לי עדיפות ובמקביל משאירים את הדד-ליין כאילו הכל מוכן. שיחפשו.
הגירה:
שלב ראשון: הכרה במקצוע.
הסוכנת שלי ניסחה המלצה וביקשה שאתן למקום העבודה להדפיס באופן רשמי. באתי לבוס והוא הודיע לי חגיגית שמקום העבודה לא נותן המלצות בגלל שאנשים שעזבו ניצלו את זה לרעה.
בנוסף הוא הדגיש שברגע שאני רוצה המלצה ממשאבי אנוש הם "מסמנים" אותי ככה שאם למשל תהיה העלאה כללית לכולם, הם ימנעו ממני את ההעלאה כי מבחינתם אני "עוזבת" (לא משנה שזה רק תחילת תהליך ובכל שלב אני יכולה לקבל סירוב, וויזה אני אולי אקבל רק בעוד איזה שנה וחצי). אמרתי לו שזה לא הוגן וזו נקמנות. הוא הרגיע אותי ואמר שכל אפלייה שהוא יוכל למנוע הוא ימנע.
סיפרתי את זה לסוכנת והיא הציעה שאבקש אישור עבודה (מה שמבקשים לקבלת ויזת תייר לארה"ב) ושהבוס שלי יחתום על ההמלצה מטעמו האישי.
הבוס הסכים ואמר שיברר במשאבי אנוש אם יוכלו להנפיק לי אישור "כללי" שלא ממוען רק לקונסוליית ארה"ב. כך הם גם לא יחשדו שאולי אעזוב.
הבוס כמובן שאל לגבי זמנים, ואמרתי לו שיש הרבה זמן - שנה-וחצי שנתיים, וזה הרגיע אותו.
הוא התחיל לצחוק עלי שאני רוצה לברוח מהמדינה לפני המלחמה הבאה, והודיתי שכן
אבל לא חושבת שאספיק...
מחשב:
איזה חוט ברזל שהיה מחובר לאחד ההיטסינק על לוח האם החליט להשתחרר ונגע בכרטיס המסך שגרם לקצר שהרס לי את הכרטיס.
איזה מזל שקניתי לפני כמה שנים כרטיס מסך שיתאים ללוח האם (המאוד ישן שלי) לפני שיאזל מהמלאי (שיהיה ליתר ביטחון) והוא נח לו אי שם מתחת למיטה, מוכן ומזומן לקרייסיס.
לצערי לא מצאתי זמן לטפל במחשב במשך השבוע, וזה מהסיבה שאם אני כבר מתעסקת איתו, אני מפרקת ומנקה אותו ומחליפה ל- CPU משחה מוליכת חום. עניין של איזה שעה+.
אז היום הצלחתי למצוא את הזמן ועשיתי לו טיפול 10,000. והכרטיס החדש היה ממש חמוד, אדום וחתיכי (ראו תמונה) והכל עבד מצויין אחרי שחיברתי לחשמל. איזה כיף
ניקוי רעלים:
תהליך מדכא ותפל.
שעה וחצי ראשונות בבוקר היו התעסקות עם האוכל של הניקוי. בין השאר להכין סלט למשך היום, לשים בקופסאות קטנות את המנות המבושלות שאמא שלי הכינה והכנת מיץ גזר-סלרי-לימון עם מסחטת מיצים קשים. איזה רעש. הייתי צריכה לחכות ל- 7:00 על מנת לעשות את המיץ. קיצר, בסביבות 8:00 הייתי מצליחה לצאת.
יאמר לזכותה של אמי שהצליחה לעשות אוכל "אכיל" בלי מלח ובלי טיגון.
אחרי שבוע הניקוי יש שלושה ימים "גמילה מהניקוי" שבו מתחילים לשלב בכל יום עוד משהו (בראשון - ביצה, בשני - דגים, בשלישי - עוף). בגמילה כבר מותר לתבל עם מלח.
הסיבה לכך היא למנוע מהגוף להיכנס לשוק אחרי הניקוי שכלל גם את התמציות.
מכיוון שיום שישי כבר לא נשאר לי אוכל ואמא שלי הזמינה אותי לארוחת שישי, החלטתי להתחיל את הגמילה בערב שישי בארוחה. אז בארוחה כולם אכלו את האוכל הרגיל ואני קיבלתי מנה מיוחדת שהפעם היתה מתובלת וטעימה לשם שינוי XD
קיצר, עכשיו קיבלתי תפריט נורמלי, אני צריכה בעיקר להימנע מאכילת קמח לבן, קופאין מאכלים עתירי סוכר (חלווה, שוקולד וכו'). ומכיוון שהיא ידעה שאני אוהבת שוקולד, היא הסכימה שאוכל שתי קוביות ביום משוקולד מריר 70%
ובמקום סוכר להשתמש בסילאן...
הציפייה היא שהעור שלי יראה יותר טוב ושאני אשמין תוך כמה חודשים...
מה שמצחיק אותי זה שאולי ארוחות לא ממש אכלתי עד היום, אבל כן אכלתי הרבה "ארוחות ביניים" משמינות.
לא חושבת שהתפריט ישמין אותי (אבל כן אבלה יותר בשירותים) XDDDDD
אין לי שיר ^_^
