השבוע שלי...
התחיל עם אפשרות לעבור לעבוד ליד הבית במשרה חלומית.
לצערי כרגע יש שני כוחות שמושכים לכיוונים נגדיים.
צד אחד מאוד בעדי, אבל הצד השני מאוד לא בעדי....
אז מחכה עדיין לתשובה ומקווה לטוב! (תתפללו בשבילי! אני ממש זקוקה לשינוי הזה!)
המשיך בסיום פרוייקט בקלות ובמהירות בעבודה.
ונגמר בסופ"ש אצל ההורים עם עוד אחים ואחיות.
סיבת ההגעה היתה אזכרה לסבתא שלי ז"ל. רק שרק בשבת התברר לי שהפעם האזכרה בבית הכנסת האשכנזי ולא התמני (כמו שהיה כל שנה עד עכשיו) וששם זה רק לגברים
טוב, מה איכפת לי, יותר טוב. גם ככה הגעתי רק בגלל אבא שלי ושמחתי שאני לא צריכה ללכת לבית הכנסת
סה"כ היה כיף כמו תמיד להיות במחיצת האחים והאחיות שלי ושלל האחיינים כששוב עלתה העובדה שאנחנו צריכים לפתוח סוכנות דוגמנות שבה כולם יככבו!
(לאריק, אתה פשוט פספת דור. זה לא שאני ושאר האחים והאחיות שלי יכולים להיות דוגמנים, זה הילדים שלנו!! ויודע מה? זה דווקא בגלל שכולנו כהים ותחתנו עם בלונדינים שהם לא בקליבר שלנו
ותראה איזה ילדי תערובות מדהימים יצאו! אחת אחד בלי עין הרע!!)
מחר בבוקר טיפול שיניים אחרון, רק שאולי זה לא יהיה אחרון, כי השן מהטיפול הקודם ממש כואב ואני לא יכולה בכלל לאכול עליה!
אוף! כבר היה עדיף שלא יעשו בה סתימה. לפני כן בכלל לא כאבה לי השן
שיר שאני טוחנת מאז שיצא לאוויר העולם:
רוצי ילדה.
