בעיקר לימודים.
טוב, אצלי זה תמיד הולך להיות לימודים (בתקופה הקרבה, וטוב, בשנים הבאות בכלל). היה לי שבוע די עמוס מבחינת הלימודים. השקעתי את רוב מרצי באחד הקורסים והזנחתי את השאר. מה שדי מעכב אותי בלימודים כרגע. קרו לי הרבה דברים, אני לא יכול לספר את כולם. אני אספר אולי את הדבר הכי מעצבן שקרה לי והוא ניתוק לכמה ימים מהאינטרנט בבית. אתם יודעים מה זה להתחרפן ב-2 בבוקר משום שאתה לא מצליח לשלוח את שיעורי הבית למחר בבוקר דרך אתר הקורס? לא יכולתי לשלוח בבוקר יום המחר את שיעורי הבית כיוון שהייתי אמור למהר ולנסוע לת"א על הבוקר, ולכן השליחה הייתה צריכה להיות עוד באותו הלילה. אנקדוטה נוספת- ביום חמישי ישבתי בבניין של בית הספר למתמטיקה וניסיתי לעזור לאחד הסטודנטים משנה א' בשיעורי הבית שלו בפיסיקה קלאסית 1. יצאנו מהבניין והלכנו אל עבר התחנות שמהן אנחנו אמורים לחזור הביתה. לפתע, הבחור שעבדתי איתו, נזכר שהוא שכח USB שהיה עליו את דו"ח המעבדה שהוא עבד עליו כבר כמה שעות טובות. הוא היה צריך את ה-USB הזה. הוא ניסה להיכנס חזרה לבניין, אלא שהבניין סגור לסטודנטים שהם לא ממתמטיקה או ממדמ"ח. אמרתי לו שאני אנסה להתקשר לאנשים שעדיין נמצאים בבניין ויפתחו לו את הכניסה, אלא שמסתבר שלא היה לי את המספר שלהם. הצעתי לו ללכת מסביב לבניין ולצעוק דרך אחד החלונות של המיקום בו הוא שכח את ה-USB לאחד האנשים שנמצאים בחדר בפנים. אבל הוא כמובן סירב לעשות את זה. עכשיו, את האוניברסיטה אני עזבתי ב-10, הוא נשאר עד 11:30 בלילה. מזל שלפחות הקו של האוטובוס עוד פעל. עכשיו אני יודע שיש קו ב-23:20 לפחות. רק לשם הבהרה, הבחור נזכר שהוא שכח את ה-USB שאני הייתי כבר בנסיעה, אחרת הייתי נשאר איתו (ופותח לו את הדלת, כי אני סטודנט גם ממדמ"ח). דבר שאני מחשיב רע- אני מרגיש שהפסיכיאטר מנסה לגרום לי 'ללכת' בדרך הנורמה. לא סיפרתי את זה כאן, אבל במשך הרבה זמן הוא מציק לי בעניין הזוגיות. קשה לו לקבל את העובדה שאני אסקסואל עם נטיות א-רומנטיות. עליי להבהיר ולומר שהוא מבין את זה שאני לא מעוניין לקיים יחסי מין (וגם לא לדבר על זה), אבל הוא מאמין שאני לא רוצה לקיים יחסי מין כיוון שאני חושש מאינטימיות. הוא חושב שאני יכול 'לפרוח' בזוגיות וכו' וכו'. יש לו דיעות כ"כ סטנדרטיות בקשר לזוגיות שזה מוציא אותי מדעתי. הוא חושב שזה מוזר שאני חושב על 'ילדים' לפני שאני חושב בכלל על זוגיות. הוא חושב שכל מי שמדבר איתי באוניברסיטה רוצה לצאת איתי, ואני פשוט לא שם לב לזה. הוא חושב שאני 'ילדותי' או 'תמים' כי אני לא מעונייו ביחסי מין. הוא גם לא מאמין לי שאין לי את ה'תשוקה המינית'. עכשיו הוא התחיל גם לדבר איתי על טיפוח. הוא ניסה לרמוז לי שכדאי שאני אתחיל להשקיע בעצמי וכו'. אני נשבע, אם הוא יגיד 'אבל אולי תלבש שמלה' אני אשאל אותו בדימיון, 'אולי, אתה, תלבש שמלה!'. דבר שאני מחשיב טוב- פטפטתי עם מישהו ברכבת על המשפט האחרון של פרמה ועל המשפט הקטן של פרמה, ואיזה ערס קרא לי חנון. אני לא סתם חנון (שמקטלג את עצמו כרגע), אלא חנוניותי אינווריאנטית תחת כל טרנספורמציה שהיא! lol. סתם, זה פשוט הצחיק אותי שקיטלגו אותי ככה.
ואצליח לגרום שלא ינתקו לי
(אני מתקשרת קודם לבית שלו כי זה מה שיש לי) אחרי הנסיון הקודם אני כמעט לא מפחדת מהשיחה אתו, שממנה הייתי מאוד לחוצה קודם, אלא בעיקר פוחדת שלא אצליח לדבר מספיק חזק וברור בשביל לעבור את ה"מכשול" של בני הבית... כרגע אני די רגועה בקשר לזה. אבל אני בכל זאת מקוה שלא תענה לי שוב זאת שענתה בפעם הקודמת, כי אולי פיתחה איזו התנגדות, ובכל מקרה נשמעת לא כל כך נחמדה (כמו זו שענתה לי כשהתקשרתי לבחורה ההיא, אגב)
