משהו
טובים: (בנימה שלילית כי אין לי מצב רוח
) טכנית התקשרתי. בדקתי שוב את התמונה מתוך האוטובוס למרות ששכחתי את המשקפיים, וצדקתי. עכשיו נשאר "רק" להביא מצלמה. כלומר, לזכור להביא מצלמה. אוכל טעים. זה תמיד יהיה, יש ביטוח. רעים: לא באמת היתה שיחה. ניתקו לי (גם) בפעם השניה כי התמהמהתי בדיבור, ולא היה לי נעים להתקשר שוב. אני אתקשר מחר, אבל עד אז אני לחוצה כי אני רוצה להגיע לזה כבר. אני מקוה שאוכל להעביר את יום העבודה בלי להיות במצוקה שאני עושה משהו "רדוד", "בִמקום" לעשות את "השיחה הגורלית" (במילא לא הייתי מתקשרת בזמן העבודה, כי יש סיכוי טוב שגם הוא בעבודה...) - (כן, הייתי צריכה את כל המרכאות
). גם בתוך תוכי אני עדיין פוחדת שאני לא אצליח, כי אני יודעת שקשה לי לדבר חזק וברור, ומעצם זה שהשיחה כל כך חשובה לי. ואני לא מצליחה להוריד ממנה משקל, לא לעשות ממנה את הדבר הכי חשוב בעולם... ואני מפליגה הרחק הרחק בפנטזיות. אבל זה דוקא לא מסוכן הפעם, אפילו לא מייאש. -- שכחתי המון דברים
נמאס לי שכל דבר שאני רוצה לעשות אני צריכה לרשום לעצמי, ולפעמים זה לא מספיק. זכרתי לקחת את המשקפיים מהמכונית עשר דקות לפני שיצאתי מהבית, וכשהגעתי למכונית, ברגע האמת, שכחתי. נזכרתי רק כשעליתי לאוטובוס. -- קנאה. נמאס לי