סיכום פרק 486

גלינקה2

New member
סיכום פרק 486

רונדה פותחת בהצהרה שעדיין לא מגיעה שותפה לבית. מעניין מה המשמעות של זה? כריסטי מקבלת הזדמנות להצטלם כדוגמנית. אנדי פייג' עוזרת לה להסתרק ולהתלבש בסיגנון עתיק. היא נראית די נחמד. בצילומים שלה הבעת הפנים שלה חמוצה. היא מגלה שלמרות שהשאיפה הנסתרת שלה היתה להיות דוגמנית, הרי שברגע האמת, אין בה להט לעבודה של דוגמנות. הנשים מעלות זיכרונות ילדות שלהם ושל הילדים שלהם מהחגים בעבר בעזרת ד"ר סטן. מה שמעלה שוב את הכאב של בתאני שנזכרת בחג יחד עם ילדתה. קים וקלי האמהות מגלות רגישות לאבל של בתאני. זה באמת הדבר הנורא מכל שיכול לקרות לאם. קים מפתיעה באיכפתיות שלה לבתאני ובהצעתה המעשית לדבר עם ד"ר סטן על רצונה של בתאני לעזוב את הבית. לאחר השיחה ד"ר סטן מעלה את האפשרות להזמין את אחותה התומכת של בתאני לבית למספר ימים כדי להקל עליה ולא להפסיד את ההזדמנות להתפתח. האחות מסכימה לבוא. ד"ר סטן גם מעלה את התחושה הלא נוחה של אנשים שלא יודעים אם מותר לדבר על המת לפני האבל או לא. בתאני אומרת שהיא רוצה מאוד לדבר כל הזמן על שלבי. ג'ודי צובעת את המסכה שעשתה לפנים שלה. שוב זאת קים שקולטת את ג'ודי דרך המסכה. היא רואה שג'ודי השתמשה בצבעים עזים, דומיננטים ואגב, גם די גסים ופשוטים. זאת המסכה שלה. כאשר היא מדברת על האהבה שבתוכה היא מתחילה לבכות כי היא מסתירה את הרגשות העדינים שלה מתחת למסכה. הרבה פעמים אנשים פוגעים באחרים שנראים עדינים ופגיעים אבל מצד שני זאת ההזדמנות להיות אמיתיים.
 

גלינקה2

New member
האם אנשים זקוקים לחברה בחגים?

ד"ר סטן מעלה את הצורך של אנשים להתחלק בחוויה עם הקרובים להם. בתקופה שלנו יש נטייה לומר לאדם להסתפק בעצמו, ואילו חברה או זוגיות זה רק בונוס. היום נראה לי שזה לא כל כך נכון. אפשר לוותר על זוגיות (אם כי עדיף שלא) אבל לא לוותר על מישהו שמתחלק בחוויה שלך, שמאשר את הקיום שלך, ותומך בך ומאפשר לך לתת לו מעצמך ונותן לך תחושה של משמעות. מה דעתכם?
 

Y. Welis

New member
אנשים הם יצורים חברתיים

אין טעם לנסות להאדיר את העצמאות - זה לא ישנה את האמת, שחיים לבד (לאו דווקא ללא בן/בת זוג, אלא ללא אדם קרוב איתך בדירה), פחות טובים מחיים עם אנשים אחרים.
 
מאוד נכון, אבל

תלוי מה היחסים שלך עם אותו אדם שגר איתך. או אותם אנשים וכו'. לפעמים עדיף לגור לבד, ודרך אגב לא לשכוח שיש משפחה חברים שלא גרים איתך. החגים זה זמן שבו אנחנו מותנים מבחינה פסיכולוגית להתקבץ ולהרגיש משהו מסויים, וכשזה לא קורה או לא מתאפשר ההתניה גורמת לנו להרגיש חיסרון מאוד גדול שמתבטא בכאב נפשי. זה קורה גם לאנשים שחוו בילדותם חגים מאושרים וגם לאלה שלא חוו זאת זה.
 
למעלה