סיכום עד כאן

[lightflake]

ומה נעשה עם האין ?

לפעמים נדמה שאין,
זה כל מה שיש.

 

[אבי בכר 2005]

זו האסכולה שלך, תגיד אתה מה עושים עם האין.

אולי תתחיל מלהגדיר מה זה ה"אין" הזה שאתה מתכוון אליו.
ובפרט לאור ה"יש".

 

[lightflake]

אחרי שאנחנו מבינים מה זה ה"יש"

אפשר להכנס לזה יותר לעומק
אבל השאלה קודם כל אם באמת מבינים מה זה ה"יש"
אחרי זה אפשר לבחון את היש
מהו באמת?
ובכן, אני אדלג פה על השלב הראשון
אז בשלב השני של בחינת היש אנחנו מוצאים שכל היש הוא רק אמת מדרגה שניה, ז"א כל היש הוא מה שאני מודע אליו, מודע זה אומר שאין באמת שום "נקודת מגע", אין שום דר שהוא באמת ממשי בכל היש הזה
לדוגמה אני רואה ציפור, אוקיי, זו רק ראיה, אני לא הציפור ואני אפילו לא "נוגע" בה. אבל כנל לגבי חושים אחרים כמו גם חוש המגע עצמו, אני נוגע במשהו זה אומר שאני רק מודע לתחושה מסויימת בדיוק כמו שבראיה אני מודע לתחושה מסויימת פשוט מסוג קצת שונה, כשאתה ממשיך עם זה אתה רואה שבינך לבין כל הדברים ש"יש" ישנו מרחק (הכל זה אומר כל מה שמגיע מהחושים וכל מה שנקרא פנימי, קלומר תחושות רגשות ומחשבות) ואז אנחנו מגיעים אל האין, כי כל מה שאנו חווים הוא לא אנחנו כלומר הוא נמצא מחוץ לנו ואנחנו רק מתבוננים עליו, את עצמנו אנחנו לא מוצאים בשום מקום, כלומר שכל היש הוא רק אמת מדרגה שניה ואמת מדרגה ראשונה היא ריק או אין. וזה האין. הדבר היחיד שלעולם לא השתנה ולעולם לא משתנה ולכן אפשר לומר עליו שהוא אמיתי לחלוטין הוא בעצם הריק שבתוכו כל התופעה הזו מתקיימת.

אז כל מה שיש באמת זה האין
רות עבור

 

[lightflake]

היש הוא הצורה האין הוא הריקות

היש הוא הטבעת
האין הוא הזהב

האם יש זהב ללא צורה כלשהי ?
האם יש טבעת ללא זהב?

הצורה משתנה והריקות לא משתנה אבל שניהם תלויים זה בזה לחלוטין
כל צורה היא ריקות
כל ריקות היא צורה

אז אולי לא נכון לומר על היש "אמת מדרגה שניה"
היש הוא אמת פשוט הפן המשתנה
אבל החלוקה הזו לצורה ולריקות היא מלאכותית, היא נובעת מהאשליה שאני נמצא בצד אחד של המתרס (הצופה) והאובייקטים המשתנים הנצפים נמצאים בצד השני
אך מכיוון שהצופה הוא נעלם (הוא ריקות)
כל מה שיש הוא רק הביטוי
הצורה היא היא הריקות ואלא ניתן להפריד ביניהם באמת
כאן אני חייב לחבר בין אסכולת האין לאסכולת היש ולחזור ולגלות שמדובר כפי שאתה הצעת בתחילה, ב"אחדות"...
האחדות מתבטאת בתלות ההדדית של היש והאין
וזו אחדות שאפילו נפרדות היא רק עוד גל שעולה בתוכה ויורד אל תוכה ולכן אינו משפיע עליה

עכשיו אפשר לסגור את הבסטה

 

[אבי בכר 2005]

Case is closed

 

[neophile]

אי אפשר להגיד את זה

אי אפשר להגיד שהכל כבר קיים ונכון כפי שהוא ללא אם ואבל - כי עצם האמירה שבה אתה מתייחס לאחדות כאובייקט היא אם ואבל ..

אם כבר , גם האם והאבל הם חלק מהאחדות .

 

[lightflake]

בוא נגיד שלרגע אחד אתה לא מאמין לאף מחשבה שלך

האם משהו יכול להיות חסר ברגע זה?
איך אתה יודע שחסר?
כיצד מתאפשרת השוואה כלשהי בכלל אם אתה לא משתמש בזיכרון?

 

[neophile]

אתה מדבר על מצב תודעה אחר

כלומר באמצעות זה שאתה לא מאמין לאף מחשבה שלך - אתה נכנס למצב תודעה אחר .

האם זה באמת אומר משהו לגבי האין או היש אתה לא באמת יכול לדעת .

אתה כתבת בעצמך לאבי בכר - שהתפיסה שלך מוגבלת למה שאתה קולט , ואתה לא באמת יודע מה *יש* מעבר למה שאתה קולט ומסוגל לקלוט ואני בהחלט מסכים עם זה ואכן בטרמינולוגיה הקבלית זה מכונה "אין" כלומר הגבול של התפיסה שלך אבל באותה תפיסה קבלית - אין = כתר .

ובאופן כללי כתר הוא מלכות של דרגה גבוה יותר .

זאת גישה מועדפת עלי , מפני שגם ה"אין" הזה הוא יחסי .

בכל אופן זאת תיאוריה וכפי שאמרתי מה שקורה פראקטית זה שינוי מצב תודעה וזה מה שחשוב !

 

[ינוקא1]

גם וגם.

יש בעולם אנשים כלבים ועצים , המצויירים על בד ה"הויה" - האחדות.

אותם אנשים כלבים ועצים היו לפני זה בתוך האחדות , אך הם נפרדו ממנה כשהפכו לצורה מוגדרת.
העניין הוא שהריחוק מהאחדות יוצר את הרגשת החסרון ---> שיוצרת תשוקות ורצונות ---> שיוצרים סבל.

קיימת דרך "להיבלע" לפחות מהבחינה התודעתית בתוך "הבד" , דהיינו לחזור לאחדות , ובכך להסיר מהעולם את הסבל.

וזו כל התורה על רגל אחת (בספר "התקדשות" זה מוסבר נהדר).

 

[אבי בכר 2005]

האם יש או דרושה שאיפה להיבלע באחדות?

האם האחדות היא מטרה?

 

[למואל א]

אף אחד לא דורש את זה סתם כך

השאיפה היא לצאת מהסבל - שנוצר מהפירוד, ולכן הצורה הטבעית לפתור אותו זו חזרה לאחדות.
כתבתי כאן פעם: סתם פנתאיזם, כמו של שפינוזה, בדומה לדאיזם או אתאיזם, אין לזה משמעות סתם להבין את הדברים האלו מעבר לעיסוק פילוסופי כמו אוננות מחשבתית..

 

[ינוקא1]

לא.

אפשר להמשיך לסבול

 

[שנטידווה]

stick to the method.

stick to the method. זה כל מה שיש ושום דבר אחר לא באמת משנה. ללא הדרך, או ללא ה - לא-דרך, אין באמת שום דבר אחר בעל חשיבות וכל דבר שכן יש לו חשיבות כלשהי נובע רק ממנה.

אני אוהב אותך ידידי היקר כל כך

 

[אבי בכר 2005]

זה נשמע כיוון טוב

אבל בכל זאת שתי שאלות:

1. what is the method to stick to?
2. why should I stick to this method or any method?

|קידה ראש-ראש וחיבוק ממושך|

 

[שנטידווה]

1. כל דרך רוחנית שהופכת אותנו לאנשים טובים יותר, במובן הפשוט והעמוק ביותר של המילה "טוב".

2. הסיבה היחידה לדבוק בדרך אחת על פני האחרת היא באם היא מועילה לנו ומיטיבה עמנו. בשבילי באופן אישי, זוהי הבודהה-דהרמה. בשביל מישהו אחר זאת תהיה דרך אחרת.

 

[אבי בכר 2005]

יפה

אז אתה אומר שיש דרך (בתקווה שיש כזו שמתאימה לנו וגם מצאנו אותה)
והיא יכולה להטיב עימנו
והשאיפה שתהיה דרך שתהפוך אותנו לאנשים טובים.
או בו נאמר אנשים טובים יותר (שהרי אנחנו לא רעים חלילה

)
זאת אומרת יש לאן להשתפר.
מה שיש כרגע הוא לא המצב המושלם, איננו "10" במובן היומיומי של המילה.

אז רק לצורך הדיון הקטן הזה שלנו, האם אפשר לקטלג אותך כאיש אסכולת ה "0" (רק במובן הסימוני כמובן

)?

 

[שנטידווה]

סתם מתוך סקרנות...

למה "0" דווקא?

 

[אבי בכר 2005]

תארתי לעצמי שזו עלולה להיות בעיה

סתם נתתי את 0 ו 10 כמדדים על ציר שקצותיו "0" ו "10" כפי שהוגדרו בהתחלה.

באותה מידה יכולתי לשים את 10 ו 0 בקצוות ההפוכים או להגדיר אותיות.

לא הייתה שום כוונה לצייר זאת כך כאילו "10" הוא בעל ערך גדול יותר מ"0"
רק שיש מרחק בין השניים.

זה היה הסבר למה שחשבתי רגע אחרי ששלחתי את ההודעה.

לאור זה, לשאלתך, לא "0" דווקא, סתם ככה.

 

[שנטידווה]

לא, זו בכלל לא בעיה

השאלה שלי באמת נבעה מסקרנות

 

[אבי בכר 2005]

זה היה תרוץ טוב

לשים את הדימיונות שלי על השולחן.