טוב, אז אני אתן סיכום יותר ארוך.
ביום חמישי חזרתי בבוקר מבאר שבע, ברכיבה ארוכה, ולאחר מנוחה קצרה יצאתי לקניות, כשהמטרה שלי היא לקנות פלאפל ל"פלאפל סושי" המוכר שלי, בתור כיבוד לערב.
דא עקא, שבסופר לא היו פיתות "ביס".
אחרי שיטוט ברחבי תל אביב, לפחות בשני סופרים נוספים ומאפיה, נואשתי, נכנעתי, וקניתי כיבוד במקום להכין אותו (טוב, פלאפל זו בכל מקרה רמאות מצידי) - כמה קישים ומאפי גבינה ממאפיית "לחמים" ברחוב החשמונאים.
הספקתי בקושי לחזור הביתה, להתקלח ולסדר את הבית, והנה הופיע על סף ביתי מישל, ונאלץ להתמודד עם הבדידות בעוד אני עדיין מתרוצצת ומסדרת את הכוסות והכיבוד והשלטים.
אבל הבדידות לא נמשכה זמן רב, delikat ובן זוגה הופיעו, ואחריהם זרמו פנימה אמילי, ואדם וסיוון ו־Born2BAlive, שבשבילו זה מפגש ראשון, וגם Nescio, fighterisr, ו־LucyXX. הפתיע אותי מסקאזו סאן, מקבוצת חילופי השפות של ריוג'י, שלא ידעתי שהוא אפילו מודע לקיום המפגש. אבל אחלה, כל מי שבא ברוך הבא, ובפרט אם הוא יפני במקרה.
בהמשך הגיע גם איש הפייסבוק שלנו 2mnm, והביא לנו את האלבום שהכינו לו התלמידים שלו ביפן. מסתבר שהוא היה מורה לאנגלית בזמן שהותו ביפן, והתלמידים הכינו לו חוברת חמודה מבריסטול עם תמונות שלו מודבקות, וטקסט חמוד בהירגאנה, שמספר כמה ברקוּ סנסיי הוא נחמד ומשתדל וכמה שיתגעגעו אליו.
לשולחן, בנוסף לכל החטיפים שמישל הביא איתו, ולבמבה שאני הוספתי, הגיעו שניים מהקישים (אחרי חימום, בכל זאת פטור בלא כלום אי אפשר
) - קיש בצל וכרישה, שהתקבל בחשדנות מה (אבל כמעט 3/4 נאכל), וקיש גבינות צאן, שהתחסל כאילו הולכות להיגמר הכבשים בישראל.
אני הייתי נחושה שנדבר יפנית לפחות חלק מהזמן, החל מהמפגש הזה, ולאחר דין ודברים התחלנו במשחק המילים שבו אנחנו בדרך כלל מסיימים - לתת הגדרה ביפנית למילה, בלי להגיד את המילה. חלקנו הבאנו מילים מאוצר המילים הפרטי שלנו. אבל נו, אתם מכירים את המשחק.
בהמשך הערב שיחקנו את המשחק המבוסס על הקטע המצחיק של מורנינג מוסומה (people people, party party), אם כי אנשים התקשו למצוא סיפורים לפי הנושאים שנבחרו. בכל מקרה, אנשים סיפרו סיפור בעברית, ומיד אחריו היו צריכים לנסח אותו ביפנית. כך העברנו את הזמן בכיף, וגם ריוג'י הגיע, ועזר למסקאזו בחלק הדידקטי של הערב - הלה שירטט לנו קנג'י על לוח השרטוט שלי ועזר לכל מי ששאל שאלה על מילה ביפנית.
לכיבוד הצטרף קיש פטריות, וכן מאפי הגבינה שדיברתי עליהם קודם, ויותר מאוחר גם פרסנו את העוגה שהביא Born2BAlive, אם כי הוא בעצמו כבר פרש לפני כן.
בעצם, בשלב הזה נשרו חלק מהאנשים, אלה שתלויים בגחמות של התחבורה הציבורית, ואלה שנשארו התחילו לדבר ביניהם, על הצרות של מבחן הJLPT ומה לא, ופחות להתרכז בדיבור יפנית. את המצב הציל דווקא קובי, בן זוגה של delikat, שקרא לאמילי (כמדומני) לחדר השני והראה לה את פוסטר הקנג'י שלי. איכשהו קריאות ההתלהבות משכו לשם את כל מי שנשאר, והתחלנו בסוג של חידון קנג'י מאולתר. לצערי לא מצאתי את מצביע הלייזר שלי, שבטח היה עוזר לנו, אבל בכל זאת היה משעשע, ואנשים הפגינו ידע משובח בקנג'י בכל הרמות.
החגיגה נגמרה מעט לפני חצות כמדומני. בפעם הבאה המפגש יהיה ביום רביעי, כיוון שעונת הכדורסל מתחילה וימי חמישי תפוסים. אבל זה אומר שאני לא יכולה להכין כיבוד רציני, ואם אתם לא רוצים לאכול שוב פיצות, אשמח אם מישהו או מישהם יתנדבו לדאוג לכיבוד.