סיכום חופשה La Grave 7-14.1
חזרנו אתמול מהחופשה ולטובת אלה שנוסעים או סתאם עוד חומר למאמרים סיכום קצר
יצאנו (4 חברה עם 15 עד 20 שנה נסיון גלישה לכל אחד) בטיסת אלעל של 6 בבוקר ביום חמישי (מושבים ליד היציאת חרום) סה"כ אין תלונות - נחתנו בגשם ו 6 מעלות בג'נבה , אוספים את הבורדים ועוברים לצד הצרפתי כדי לקחת את הרכב
כשקיבלנו את הרכב (ביקשנו רכב גדול - אבל גם עם צמיגי שלג) התברר שארבע מזוודות + 4 בורדים לא ניכנסים בו - בלי לבזבז זמן - החלפנו לפג'ו של 9 מקומות (אבל ידנית ובלי צמיגי שלג אלא עם שרשראות) אחרי קיפול המושבים האחוראים הכל נכנס בנוחות ויצאנו לדרך ( עלות רכב 600 יורו לשבוע אחרי השידרוג)
הדרך לאתר בקלות עם וויז תוכננה ל 3 שעות אבל ככל שמתקרבים לאתר (ממש אחרי גרנובל) מתחיל לרדת שלג ואנחנו מבינים שלא נמנע מלהתקין את השרשראות
כשעה לפני ההגעה נאלצנו לעצור - ואז החלה הסאגה של השרשראות - לפני 10 שנים זוכר שהתקנו אותם על רכב פרטי בלי שום בעיה אבל הפעם משהו בהסבר היה דפוק ולא הצלחנו להבין מה לא עובד - בכל מקרה אחרי שעה וחצי של נסיונות (וגם נסיונות כושלים לעצור רכבים שיסבירו לנו איך להרכיב - שזכו להתעלמות מוחלטת) מעצרנו יד רכב שבדיוק ירד מההר ופירק את השרשראות שלו - קפצנו על הבחור הנחמד שהסביר לנו איך להרכיב את הדבר הארור הזה ויצאנו לדרך.
עוד הערה קטנה - ברגע שנעלם השלג מהכביש - חייבים להוריד את השרשראות - כי זה דופק אותם, בקיצור היינו צריכים לפרק ולהרכיב בערך שלוש פעמיים עד שהגענו בשלג קל למלון
קצת רקע - העיירה la grave נחשבת לאחד מאתרי האופיסט הידועים בעולם, וחברות רבות שולחות צוותים עם ציוד חילוץ למפולות כדי לבצע את הבדיקות באתר, העיירה מאוד קטנה , כמעט בלי חנויות אבל התושבים מאוד חביבים ומנסים לעזור בכל צורה - כפי שהגדיר בעל החנות שממנו שכרנו את הציוד - la grave is a place for passion people for ski not for buisness
הגענו למלון ובעלי המלון (L`Edelweiss) הודיעו לנו שמכיוון שהאח במלון לא עובדת (וזה אמור להיות הסלון שלנו כי החדרים במלון (לקחנו 4 חדרי סינגל ב 80 יורו לאדם) דיי קטנים הם מאפשרים לנו לקחת שלה (שנמצאת כ 60 מטר מהמלון) גם בבעלותם עם 4 חדרי שנה + סלון + מטבח מאובזר, שני חדרי שרותים + שתי מקלחות , חדר סקי צמוד פרטי עם מחממי נעלים , מכונת כביסה ומייבש אח עצים מגניבה ובגלל שהם מתנצלים על האי נוחות (אנחנו צריכים ללכת 60 מטר) הם יחיבו כל אחד ב 65 יורו ללילה.
בקיצור קיבלנו שדרוג מדהים , החיסרון היחידי היה שבדירה לא היה WIFI (לי פחות הפריע חבילה מהעבודה) וכשרצינו לגלוש הלכנו לסלון של המלון (שם גם אכלנו)
בעלי המלון היו ממש נחמדים (הם גם מגישים ארוחות ערב מדהימות, ונחשבים למעדה הטובה בכפר) ואמרו לנו שאנחנו האורחים היחידים במלון , וחוץ מאיתנו אין יותר מ 10 אורחים אחרים, הסיבה מזג האויר המשוגע , עם בצורת שלג ארוכה ושלושה ימים של שלג בלי הפסקה כשהגענו.
כששאלנו אותם האם יפתחו את האתר הם אמרו שעד היום הוא לא נפתח בגלל סכנת מפולות.
למחרת קבענו עם המדריך (פייר) שאמר לנו שבגלל שלא גראב לא פתוח , נבוא לפגוש אותו בסייר שבלייר (אתר ענק שכבר גלשתי בו בעבר בחופשת קלאב מד) ונראה איך נגלוש.
לאחר נסיעה של 40 דקות בבוקר (שוב לפרק ולהרכיב שרשראות פעמיים עד שיצאה לנו הנשמה) פגשנו את המדריך וקיבלנו הסבר על תיקי ה ABS כדי להתחיל לגלוש
סקיפאס יומי (47 יורו) ועולים ברכבל - איך שהתיישבנו התחיל לרדת גשם - האמת פעם ראשונה שזה קורה לי - אבל מה שכן המעיל החדש (סהכ 5000MM אטימות) השאיר אותי יבש לגמרי.
מה שכן הגשם הפך את האופיסט לכבד עד בילתי אפשרי לתמרון - לאחר שעתיים של נסיונות כושלים , החלטנו בהתיעצות עם המדריך לעבור לגלישה באזורים שצמודים למסלולים כדי שנוכל לחזור מהר למסלול כשנתקעים בשלג עמוק וכבד.
לאחר הפסקת צהרים באזור 15:30 החלטנו לחתוך כי גם נמאס מהגשם (איך שירדנו מ 2000 מטר השלג הפך לגשם) וגם המסלולים קצת ביאסו אותנו.
קבענו שנדבר עם פייר בערב לגבי מה קורה מחר
שוב חזרה למלון )עם שתי הרכבות של השרשראות בקור וגשם) 40 דקות ואז החלטנו שנמאס לנו ונכנסנו לסופר המקומי (סדר גודל של פיצוציה וחצי) ומצאנו שרשראות אחרות שנראות כמו קנדום פלסטיק שמלבישים ומורידים מהאוטו ב 2 דקות (אמיתי) - עלה לנו 80 יורו ומאז לא היתה שום בעיה
בערב אחרי ארוחת מלכים במלון התיעצנו עם המדריך והוא אמר שמחר צפוי מזג דומה - אז החלטנו לוותר על שרותיו וקבענו שנדבר איתו למחרת בערב.
למחרת יצאנו לגלוש בעמק אחר של סייר שבלייר - שום בגשם קצת אופיסיטים ליד המסלולים אבל לי ולחבר נוסף נמאס באזור 2 בצהרים (עסינו הפסקה ממש מתחת לגונדולה של הקלאב מאד) ושני חברים אחרים המשיכו לגלוש עד 4 שיהנו...
למחרת שוב באתר סגור ויוצאים לגלוש בעמק נוסף של סייר שבלייר אבל הפעם בלי גשם - יום כייפי ברמות וגלשנו עד 4 בצהרים וחזרנו עם הלשון בחוף לחדר.
ביום הרביעי התחזית דיברה על עלייה בטמפ' + רוחות חזקות , המדריך שלנו המליץ לא לצאת כי לא יהיה כיף וסתאם מסוכן, שמענו להמלצתו ולקחנו יום חופש שהועבר בצפייה בסרטים (בתור אחראי בידור הבאתי 9 סרטים חדשים) קריאה וסתם מנוחה.
נשארו יומיים לגלוש ומדד הלחץ עלה - הגענו עד לפה ולא נגלוש בלא גראב?
בערב פייר וגם בעל המלון מעדכנים - תבואו לחנות כנראה פותחים מחר - איזה התרגשות...
קמים בבוקר ליום מלא בשלג (ירד בלילה כמעט חצי מטר טרי) אבל קצת מעונן ולוקחים כיוון לחנות (5 דקות הליכה עם הבורדים) מתישבים וממתינים להודעה האם פותחים את האתר
קצת רקע - בלא גראב יש מעלית אחת שעולה לשלוש תחנות P1 - לא זוכר את הגובה אבל תחנת ביניים שבה בדרך כלל מסיימים את הראנים אם לא רוצים לעלות מחדש מהכפר, P2 בגובה 2400 מטר ו P3 ב 3200 שהיא גם התחנה הסופית.
מהתחנה הסופית יש לצעוד 20 דקות ולקחת עוד טי באר שהיה סגור ואז ניתן לטפס לקרחון לגובה של 3600
בכל בוקר עוברים ה snow commity ובודקים את מצב באתר (האם יש סכנה למפולות ומה מצב הרוח) לא ניתן לבצע פיצצוים יזומים באתר - כי הוא מוגדר כשמורת טבע ולכן עד שבאנו הם עשו 30 בדיקות ולא אישרו גלישה שם אפילו יום אחד....
למזלנו ב 9:40 מודיעים האתר נפתח עד P2 - התרגשות גדולה ואנחנו יחד עם עוד 10 משוגעים עולים להר (אחרי קניית סקי פס מוזל)
קשה לתאר במילים את היום הזה - אבל במשפט אחד אפשר להגיד שעד שלא עשית את זה אי אפשר להבין
גלישה באופיסטים שאף אחד לא עבר בהם - עומק שלג של יותר ממטר - פשוט חלום
גלישה מדהימה בין עצים ושלג שלא מפסיק לרדת.
לפני כל ראן פותחים את הידית של ה ABS ובעליה חזרה (מ P1) מחזירים אותה למקום (רק לידיעה החלפה של בקבוק גז - במקרה והפעלת את המנגנון עולה 90 יורו) בנוסף סיפור מעניין , כשעצרנו באחד הראנים כדי לנשום אויר , פתאום שומעים רעש של פיצוץ עמום וכל ההר רועד כאילו היתה רעידת אדמה - שאלנו את המדריך האם זאת מפולת - אז הוא אמר שלא - זה יציאה של אויר כלוא מתחת לגושי שלג אדירים מה שמאפיין תקופה לא יציבה של מז"א - נשמע ומרגיש מפחיד מאוד.
סיימנו את היום ב 3 בצהרים בלי הפסקה בכלל (לא אכלנו כלום אחרי ארוחת הבוקר מרוב האטרף) פשוט כי נפלנו מהרגליים.
חזרנו לחנות כדי להשאיר את הבורדים לטיפול (חטפנו כמה שריטות מסלעים שם) והתעדכנו שלמחרת כנראה פותחים את כל ההר
כדי לא להכנס ללחץ זמן ולצאת ב חמש בבוקר ביום הטיסה החלטנו (בהסכמת בעליי המלון שהתגלו כאנשים מדהימים) לקצר לילה אחד באתר ולסוע ביום האחרון לז'נבה כדי לקום בשעה נורמאלית לטיסה - הבעיה שלצורך הנסיעה של הקטע המסוכן יותר באור יום החלטנו על יציאה באזור 4 (כמובן שבעליי המלון אפשרו לנו להשאר עד מאוחר ללא תוספת תשלום להתקלח ואז לעזוב)
בבוקר הגענו לחנות פגשנו את פייר התארגנו על הציוד וממתינים......
בתשע וחצי מדווחים שהסנו קומיטי יורדים - מתחילים ללכת לכיוון הגונדולה (מעבר לכביש 3 דקות הליכה) ופוגשים כ 20 גולשים (מכל המדינות , אוסטרליה, ארה"ב , אנגליה, רוסיה וכמובן צרפת) שלא יכולים להמתין כבר
ב 10:30 יוצא האחראי ומציין שסכנת המפולות היא 3.5 והוא מבקש לא להתקבץ בקבוצות גדולות ולא לעמוד במקום אחד הרבה זמן - אבל פותחים את האתר עד למעלה!!!
קניית סקי פס (48 יורו) ועולים עד למעלה - בדרך פייר מראה לנו כמה מפולות חדשות ונראה דיי מודאג - אנחנו באופורייה ורק מעדכנים אותו שרוצים לחזור לחנות עד שלוש כדח לעמוד בלוחות הזמנים.
יורדים ומתארגנים לגלישה - שוב חוויה מדהימה שלא עברתי עד היום - נראה איך אפשר יהיה לחלוק את הסרט - מקווה שהוא יעביר משהו מהתחושה.
המשך בפוסט הבא
חזרנו אתמול מהחופשה ולטובת אלה שנוסעים או סתאם עוד חומר למאמרים סיכום קצר
יצאנו (4 חברה עם 15 עד 20 שנה נסיון גלישה לכל אחד) בטיסת אלעל של 6 בבוקר ביום חמישי (מושבים ליד היציאת חרום) סה"כ אין תלונות - נחתנו בגשם ו 6 מעלות בג'נבה , אוספים את הבורדים ועוברים לצד הצרפתי כדי לקחת את הרכב
כשקיבלנו את הרכב (ביקשנו רכב גדול - אבל גם עם צמיגי שלג) התברר שארבע מזוודות + 4 בורדים לא ניכנסים בו - בלי לבזבז זמן - החלפנו לפג'ו של 9 מקומות (אבל ידנית ובלי צמיגי שלג אלא עם שרשראות) אחרי קיפול המושבים האחוראים הכל נכנס בנוחות ויצאנו לדרך ( עלות רכב 600 יורו לשבוע אחרי השידרוג)
הדרך לאתר בקלות עם וויז תוכננה ל 3 שעות אבל ככל שמתקרבים לאתר (ממש אחרי גרנובל) מתחיל לרדת שלג ואנחנו מבינים שלא נמנע מלהתקין את השרשראות
כשעה לפני ההגעה נאלצנו לעצור - ואז החלה הסאגה של השרשראות - לפני 10 שנים זוכר שהתקנו אותם על רכב פרטי בלי שום בעיה אבל הפעם משהו בהסבר היה דפוק ולא הצלחנו להבין מה לא עובד - בכל מקרה אחרי שעה וחצי של נסיונות (וגם נסיונות כושלים לעצור רכבים שיסבירו לנו איך להרכיב - שזכו להתעלמות מוחלטת) מעצרנו יד רכב שבדיוק ירד מההר ופירק את השרשראות שלו - קפצנו על הבחור הנחמד שהסביר לנו איך להרכיב את הדבר הארור הזה ויצאנו לדרך.
עוד הערה קטנה - ברגע שנעלם השלג מהכביש - חייבים להוריד את השרשראות - כי זה דופק אותם, בקיצור היינו צריכים לפרק ולהרכיב בערך שלוש פעמיים עד שהגענו בשלג קל למלון
קצת רקע - העיירה la grave נחשבת לאחד מאתרי האופיסט הידועים בעולם, וחברות רבות שולחות צוותים עם ציוד חילוץ למפולות כדי לבצע את הבדיקות באתר, העיירה מאוד קטנה , כמעט בלי חנויות אבל התושבים מאוד חביבים ומנסים לעזור בכל צורה - כפי שהגדיר בעל החנות שממנו שכרנו את הציוד - la grave is a place for passion people for ski not for buisness
הגענו למלון ובעלי המלון (L`Edelweiss) הודיעו לנו שמכיוון שהאח במלון לא עובדת (וזה אמור להיות הסלון שלנו כי החדרים במלון (לקחנו 4 חדרי סינגל ב 80 יורו לאדם) דיי קטנים הם מאפשרים לנו לקחת שלה (שנמצאת כ 60 מטר מהמלון) גם בבעלותם עם 4 חדרי שנה + סלון + מטבח מאובזר, שני חדרי שרותים + שתי מקלחות , חדר סקי צמוד פרטי עם מחממי נעלים , מכונת כביסה ומייבש אח עצים מגניבה ובגלל שהם מתנצלים על האי נוחות (אנחנו צריכים ללכת 60 מטר) הם יחיבו כל אחד ב 65 יורו ללילה.
בקיצור קיבלנו שדרוג מדהים , החיסרון היחידי היה שבדירה לא היה WIFI (לי פחות הפריע חבילה מהעבודה) וכשרצינו לגלוש הלכנו לסלון של המלון (שם גם אכלנו)
בעלי המלון היו ממש נחמדים (הם גם מגישים ארוחות ערב מדהימות, ונחשבים למעדה הטובה בכפר) ואמרו לנו שאנחנו האורחים היחידים במלון , וחוץ מאיתנו אין יותר מ 10 אורחים אחרים, הסיבה מזג האויר המשוגע , עם בצורת שלג ארוכה ושלושה ימים של שלג בלי הפסקה כשהגענו.
כששאלנו אותם האם יפתחו את האתר הם אמרו שעד היום הוא לא נפתח בגלל סכנת מפולות.
למחרת קבענו עם המדריך (פייר) שאמר לנו שבגלל שלא גראב לא פתוח , נבוא לפגוש אותו בסייר שבלייר (אתר ענק שכבר גלשתי בו בעבר בחופשת קלאב מד) ונראה איך נגלוש.
לאחר נסיעה של 40 דקות בבוקר (שוב לפרק ולהרכיב שרשראות פעמיים עד שיצאה לנו הנשמה) פגשנו את המדריך וקיבלנו הסבר על תיקי ה ABS כדי להתחיל לגלוש
סקיפאס יומי (47 יורו) ועולים ברכבל - איך שהתיישבנו התחיל לרדת גשם - האמת פעם ראשונה שזה קורה לי - אבל מה שכן המעיל החדש (סהכ 5000MM אטימות) השאיר אותי יבש לגמרי.
מה שכן הגשם הפך את האופיסט לכבד עד בילתי אפשרי לתמרון - לאחר שעתיים של נסיונות כושלים , החלטנו בהתיעצות עם המדריך לעבור לגלישה באזורים שצמודים למסלולים כדי שנוכל לחזור מהר למסלול כשנתקעים בשלג עמוק וכבד.
לאחר הפסקת צהרים באזור 15:30 החלטנו לחתוך כי גם נמאס מהגשם (איך שירדנו מ 2000 מטר השלג הפך לגשם) וגם המסלולים קצת ביאסו אותנו.
קבענו שנדבר עם פייר בערב לגבי מה קורה מחר
שוב חזרה למלון )עם שתי הרכבות של השרשראות בקור וגשם) 40 דקות ואז החלטנו שנמאס לנו ונכנסנו לסופר המקומי (סדר גודל של פיצוציה וחצי) ומצאנו שרשראות אחרות שנראות כמו קנדום פלסטיק שמלבישים ומורידים מהאוטו ב 2 דקות (אמיתי) - עלה לנו 80 יורו ומאז לא היתה שום בעיה
בערב אחרי ארוחת מלכים במלון התיעצנו עם המדריך והוא אמר שמחר צפוי מזג דומה - אז החלטנו לוותר על שרותיו וקבענו שנדבר איתו למחרת בערב.
למחרת יצאנו לגלוש בעמק אחר של סייר שבלייר - שום בגשם קצת אופיסיטים ליד המסלולים אבל לי ולחבר נוסף נמאס באזור 2 בצהרים (עסינו הפסקה ממש מתחת לגונדולה של הקלאב מאד) ושני חברים אחרים המשיכו לגלוש עד 4 שיהנו...
למחרת שוב באתר סגור ויוצאים לגלוש בעמק נוסף של סייר שבלייר אבל הפעם בלי גשם - יום כייפי ברמות וגלשנו עד 4 בצהרים וחזרנו עם הלשון בחוף לחדר.
ביום הרביעי התחזית דיברה על עלייה בטמפ' + רוחות חזקות , המדריך שלנו המליץ לא לצאת כי לא יהיה כיף וסתאם מסוכן, שמענו להמלצתו ולקחנו יום חופש שהועבר בצפייה בסרטים (בתור אחראי בידור הבאתי 9 סרטים חדשים) קריאה וסתם מנוחה.
נשארו יומיים לגלוש ומדד הלחץ עלה - הגענו עד לפה ולא נגלוש בלא גראב?
בערב פייר וגם בעל המלון מעדכנים - תבואו לחנות כנראה פותחים מחר - איזה התרגשות...
קמים בבוקר ליום מלא בשלג (ירד בלילה כמעט חצי מטר טרי) אבל קצת מעונן ולוקחים כיוון לחנות (5 דקות הליכה עם הבורדים) מתישבים וממתינים להודעה האם פותחים את האתר
קצת רקע - בלא גראב יש מעלית אחת שעולה לשלוש תחנות P1 - לא זוכר את הגובה אבל תחנת ביניים שבה בדרך כלל מסיימים את הראנים אם לא רוצים לעלות מחדש מהכפר, P2 בגובה 2400 מטר ו P3 ב 3200 שהיא גם התחנה הסופית.
מהתחנה הסופית יש לצעוד 20 דקות ולקחת עוד טי באר שהיה סגור ואז ניתן לטפס לקרחון לגובה של 3600
בכל בוקר עוברים ה snow commity ובודקים את מצב באתר (האם יש סכנה למפולות ומה מצב הרוח) לא ניתן לבצע פיצצוים יזומים באתר - כי הוא מוגדר כשמורת טבע ולכן עד שבאנו הם עשו 30 בדיקות ולא אישרו גלישה שם אפילו יום אחד....
למזלנו ב 9:40 מודיעים האתר נפתח עד P2 - התרגשות גדולה ואנחנו יחד עם עוד 10 משוגעים עולים להר (אחרי קניית סקי פס מוזל)
קשה לתאר במילים את היום הזה - אבל במשפט אחד אפשר להגיד שעד שלא עשית את זה אי אפשר להבין
גלישה באופיסטים שאף אחד לא עבר בהם - עומק שלג של יותר ממטר - פשוט חלום
גלישה מדהימה בין עצים ושלג שלא מפסיק לרדת.
לפני כל ראן פותחים את הידית של ה ABS ובעליה חזרה (מ P1) מחזירים אותה למקום (רק לידיעה החלפה של בקבוק גז - במקרה והפעלת את המנגנון עולה 90 יורו) בנוסף סיפור מעניין , כשעצרנו באחד הראנים כדי לנשום אויר , פתאום שומעים רעש של פיצוץ עמום וכל ההר רועד כאילו היתה רעידת אדמה - שאלנו את המדריך האם זאת מפולת - אז הוא אמר שלא - זה יציאה של אויר כלוא מתחת לגושי שלג אדירים מה שמאפיין תקופה לא יציבה של מז"א - נשמע ומרגיש מפחיד מאוד.
סיימנו את היום ב 3 בצהרים בלי הפסקה בכלל (לא אכלנו כלום אחרי ארוחת הבוקר מרוב האטרף) פשוט כי נפלנו מהרגליים.
חזרנו לחנות כדי להשאיר את הבורדים לטיפול (חטפנו כמה שריטות מסלעים שם) והתעדכנו שלמחרת כנראה פותחים את כל ההר
כדי לא להכנס ללחץ זמן ולצאת ב חמש בבוקר ביום הטיסה החלטנו (בהסכמת בעליי המלון שהתגלו כאנשים מדהימים) לקצר לילה אחד באתר ולסוע ביום האחרון לז'נבה כדי לקום בשעה נורמאלית לטיסה - הבעיה שלצורך הנסיעה של הקטע המסוכן יותר באור יום החלטנו על יציאה באזור 4 (כמובן שבעליי המלון אפשרו לנו להשאר עד מאוחר ללא תוספת תשלום להתקלח ואז לעזוב)
בבוקר הגענו לחנות פגשנו את פייר התארגנו על הציוד וממתינים......
בתשע וחצי מדווחים שהסנו קומיטי יורדים - מתחילים ללכת לכיוון הגונדולה (מעבר לכביש 3 דקות הליכה) ופוגשים כ 20 גולשים (מכל המדינות , אוסטרליה, ארה"ב , אנגליה, רוסיה וכמובן צרפת) שלא יכולים להמתין כבר
ב 10:30 יוצא האחראי ומציין שסכנת המפולות היא 3.5 והוא מבקש לא להתקבץ בקבוצות גדולות ולא לעמוד במקום אחד הרבה זמן - אבל פותחים את האתר עד למעלה!!!
קניית סקי פס (48 יורו) ועולים עד למעלה - בדרך פייר מראה לנו כמה מפולות חדשות ונראה דיי מודאג - אנחנו באופורייה ורק מעדכנים אותו שרוצים לחזור לחנות עד שלוש כדח לעמוד בלוחות הזמנים.
יורדים ומתארגנים לגלישה - שוב חוויה מדהימה שלא עברתי עד היום - נראה איך אפשר יהיה לחלוק את הסרט - מקווה שהוא יעביר משהו מהתחושה.
המשך בפוסט הבא
