סיכום בהופעה בקפה ביאליק - 26.12
אמנם עבר רק יום אחד מ"הופעת השנה של ערן ורם", אבל אני כבר מוכן להכתיר את ההופעה אתמול כ"הופעת השנה של ערן ויובל"
מצאתי את עצמי בקפה ביאליק הרבה לפני מועד ההופעה, כל כך הרבה שהייתי שם לפני ערן ולפני תחילת הבאלאנס, מה שאפשר לי להישאר בפנים במהלך הבאלאנס ולשמוע את ערן ויובל מכוונים ומתאמים את הכלים. השלב הזה בהחלט בישר על הבאות, אבל על כך בהמשך. עד תחילת ההופעה היה המקום גדוש ומלא עד אפס מקום, על כל המשתמע מכך. אני ויושבי השולחן עמי לא יכולנו לצאת במהלך כל ההופעה שכן נחסמנו ע"י צופים אחרים, ובאופן כללי לא היה היכן לזוז. גם יובל נאלץ לבצע טריקים אקרובטיים מסובכים כאשר עבר מהצ'לו לקלידים ובחזור. ההופעה נפתחה בקול תרועה רמה עם "בגן שלך", אחד השירים האהובים עליי ובביצוע מרענן ומצוין. האמת שאני לא זוכר מתי שמעתי את השיר שלא בערב פיוט, כך שההפתעה מבחינתי הייתה הגדולה. ההופעה המשיכה עם "פרפרי תעתוע" ו"על קו העימות" (עם הקדמה על ענבל פרלמוטר), ואז הגיע מבחינתי שיא ההופעה, למרות השלב המוקדם כל כך. ערן חשף בפנינו שיר חדש חדש, בהשמעת בכורה. על הפלייליסט המודפס ערן מחק את "תכלית בתחתית" והחליף אותו ב"מישהו", או "מישהו מביט בי מלמעלה", אם תרצו. הוא הקדים ואמר שהשיר מדבר על תחושת המעקב ואין החופש, מעין אנטיתזה מוחלטת ל"אני חופשי". קשה להעביר את התחושות שעוברות למשמע שיר חדש, אבל השיר הזה פשוט לא משאיר מקום לספק: האלבום הקרוב יהיה מעולה, ממש כך. בהמשך ההופעה הגענו ל"הג'ינס הנמוכים", אותו שמעתי לראשונה בעיבוד של הצ'לו ויש לו איכויות אחרות לחלוטין בגרסה הזו, אפילו איזשהי אפילה או דרמטיות. כרגיל ערן שינה פה ושם מילים ומבני משפטים, ואני עדיין לא הצלחתי ללוות אותו מתחילת השיר ועד סופו באף אחת מהפעמים ששמעתי אותו. מעניין אם הוא חושב מראש על השינויים התורנים או שמאלתר על המקום. אחרי הג'ינס בוצעו "שולחן הכתיבה" ו"לשטוף" שהתחילו עם מקצב אחיד ובלבלו אותי, "עלבון" שבו ערן צעק כמו שהוא לא צעק כבר הרבה זמן ו"ערב ב' כסלו" שבו הקהל ליווה את ערן לאורך כל השיר כמעט. אחרי השירים האלו ערן הציג את "אני חופשי" כהרגלו ובאמת שהשיר הזה נשמע מדהים בכל גרסה ועם כל כלי נגינה שאיתו הוא מבוצע. אחרי השיר ערן דיבר על כך שהאלבום החדש בשלבי עבודה. שיא נוסף מבחינתי היה הביצוע של "בדידותי" (אותו שמעתי כבר בבאלאנס) של טאטו. ערן סיפר שהוא כתב את הטקסט באמצע שנות השמונים ומסר אותו ליובל במהלך לימודיהם ברימון. הוא ראה בשיר הזה משהו חשוך וקודר, אבל יובל החזיר לו לחן מקפיץ ושמח. השיר בוצע ע"י יובל שנראה כאילו נהנה ממנו מאוד, לא פחות מאיתנו בקהל (אם כי, נדמה שהייתי בין היחידים במקום שהכירו את השיר). בהדרן ערן ויובל חזרו לבצע את "בחוץ", אותו שמעתי לראשונה באותו המקום לפני כ-4 חודשים. מצחיק אותי בכל פעם לראות ולשמוע את תגובות הקהל שלא מפסיק לצחוק למשמע מילות השיר, עם דגש על הפתיחה ("רק תזכירי לי בבקשה, איפה הצד של הבחוץ") ובחלק מהשורות ("מאבק המורים ביולי תמיר"). כתיבה פשוט גאונית של אתגר קרת וביצוע מושלם של ערן צור. אחרי כן בוצע "נשל הנחש" בהקדשה לבעלת המקום וערן ויובל ירדו מהבמה. גם הפעם, כמו בשבי ציון, היה הדרן שני, שכלל את "הוא והיא" (שמישהו ביקש במהלך ההופעה ולא הופיע בפלייליסט), "פרח שחור" ולסיום - "Rush Time", כשערן סיפר על איזה פאב שהיה פעם בסמוך ושהזכיר לו בית מרזח. הפלייליסט המלא: 1. בגן שלך 2. פרפרי תעתוע 3. על קו העימות 4. מישהו (מביט בי מלמעלה) 5. קיץ 6. חנוך מחנך 7. אליסה + קרבות תרנגולים 8. הג'ינס הנמוכים 9. שולחן הכתיבה 10. לשטוף 11. עלבון 12. ערב ב' כסלו 13. אני חופשי 14. בלילות של ירח מלא 15. בדידותי 16. נשים כותבות שירה + עדות 17. תמונה אימפרסיוניסטית 18. רטוב וחם הדרן: 19. בחוץ 20. נשל הנחש הדרן שני: 21. הוא והיא 22. פרח שחור 23. Rush Time
אמנם עבר רק יום אחד מ"הופעת השנה של ערן ורם", אבל אני כבר מוכן להכתיר את ההופעה אתמול כ"הופעת השנה של ערן ויובל"