סיכוי לפציעות

[מאיה1431]

סיכוי לפציעות

שלום לכולן

אשמח מאד לשמוע כמה שיותר דיעות לגבי סיכוי לפציעות וחומרת הפציעות בסוגים שונים של אמנויות לחימה.

תודה!

מאיה

 

[יובל נחמקין]

שלום מאיה:

ישנן פציעות כתוצאה מהישחקות הגוף בגין מאמץ מוגבר

(סחוסים, רצועות וכיוב') וישנן פציעות שהן תולדה של חבלה מאדם אחר

:
מחבלות ומכות יבשות - ועד מדממות (שפתיים, אף וכד') ובמקרים מסויימים אף יתכנו שברים (אף, גפיים, צלעות וכד').

בכל ספורט בכלל ובספורט של מגע באחרים בפרט - תיווצרנה פציעות עם הזמן. אין מנוס

.

ככל שההדרכה קפדנית: כן יקטן הסיכוי כי יתנהלו במסגרת האימונים - פעילויות בהם מקדם הבטיחות רופף

.
מי שחרד מכל סיכוי לפציעה: אמנויות לחימה (השמות דגש על לחימה ולא תנועה לשם האסטטיקה) אינן בשבילו

.

בגדול ולאורך שנים: נוכח אימון נכון - רבה התועלת הגופנית על הנזק.


בברכה, יובל.

 

[צחי שוחט]

פציעות קורות מחוסר שימת לב - בכל תחום

אם עושים חימום טוב, הסיבה היחידה שבגללה נפצעים היא אי שימת לב - מהירות יתרה, חלימה, תנועה לא נכונה, התלהבות, רגשות שגורמים לתגובה שגויה, חוסר רגישות לעצמך ולבין הזוג. כל פעם שנפצעים, בעצם אפשר למצוא גורם של חוסר שימת לב.
אני לא מדבר על אומנות לחימה ספורטיבית, בה מביאים את היכולת לקצה, מה שמראש מביא לגירוי יתר של הגוף, ולמצב בוא התודעה אינה מסוגלת לעקוב אחריו ולכוון אותו.

ובשביל ל"הוכיח" גישה זו - אם מבצעים פעולה כל שהיא 1000 פעם ולא נפצעים ואז בפעם ה1001 קורת פציעה....מה נשתנה? שימת הלב - או לגבי הביצוע או לגבי העומס. אני כותב עומס, למרות שלי לעולם לא היו לעולם פציעות כתוצאה מעומס.
בכל מקרה - שימת לב.

 

[לוחם רחוב לשעבר]

ד"ר מטראני טוען שחימום אינו חובה

ומאמרים רבים מוכיחים שחימום הוא מיותר
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4009763,00.html

 

[CRAZY BOLI]

צריך להבדיל

בין חימום כללי לספציפי .
ומעבר לכך צריך להבין מהו העצימות של
האתגר העומד לפניי ומה היכולת הבסיסית שלי .

במקרה של אימון הליכה שגרתי לאדם מאומן
בהחלט לא בטוח שצריך חימום .
מצד שני לך תרים 250 קילו סקווט ב rm1 שלך בלי חימום .

 

[צחי שוחט]

המאמר מדבר על מתיחות כמיותרות ולא על חימום.

בו תתאמן בחורף כשהגוף קר ותעשה תנועה פתאומית וחדה ישר על ההתחלה.....רוב הסיכויים שיהיה משהו לא טוב.
ונכון, אני לא תמיד עושה חימום, אבל לא הייתי ממליץ לתלמיד מתחיל לא לעשות חימום. לתלמידים מתקדמים אני לא תמיד עושה חימום.
גם המורה שלי אומר שמיותר למתוח, הוא אומר אל תבזבז זמן על הגמישות, פשוט בעט גבוהה. לך תגיד זאת לתלמיד מתחיל ושהוא יעשה את זה.

 

[CRAZY BOLI]

שלום לך

לא קראתי את המאמר אבל חייב להוסיף כדי שיהיה ברור :
מתיחות זה לאו דוקא דבר סטאטי .
בחימום סטנדרטי כמו עקבים לישבן או ברכיים למותניים וכד׳
זה גם תרגול מתיחות (דינאמי) .

 

[CRAZY BOLI]

אגב

גם בעיטה נחשבת למתיחה .

 

[מיתר נדיר]

אם לדייק: מתיחות לפני האימון אינן תורמות

למניעת פציעות באימון וכאבים אחריו.
א. לא מדובר על חימום, כפי שצחי אמר, אלא על מתיחות
ב. המתיחות חשובות מאד, אבל לא בתחילות האימון, אלא דווקא בסופו, כאשר השרירים והגידים חמים.
ציטוט מהמאמר שהבאת:
בשורה התחתונה: מתיחות חיוניות כדי לשמור על טווח תנועה נורמאלי, בעיקר ככל שמתבגרים, וחשוב לעשותן נכון.
טווח תנועה נורמאלי לאדם שרוצה לעשות בעיטות גבוהות, זה ואחד טווח, ומחייב עבודה רצינית על מתיחות, כך או אחרת.

 

[רן גוגיטסו]

חימום הוא לא רק "ריצה מסביב למיזרון"

אלא גם התחלת הפעילות בעצימות נמוכה והגברה בהדרגה.
אם אתה מתחיל פעילות גופנית בעצימות מירבית, שיהיה לך בהצלחה.

 

[saya2]

תלוי.

ככלל, אמנויות לחימה הן עבודה במגע עם אנשים, ובד"כ כדי לפגוע. ככל שמתאמנים יותר זמן הסבירות שתקרה פציעה כזו או אחרת עולה. מורה טוב יודע ללמד כך שהסיכוי לפציעות יהיה מינימלי, בין אם זה ממאמץ יתר, פציעות באשמת בן הזוג (ביצוע תרגיל כזה או אחר עלייך), פציעות באשמתך (ביצוע תרגיל לא נכון), וכן פציעות בגלל המקום (זכוכיות על הרצפה, מנורות רופפות, לא חסר).
ככל שעולה עצימות האימון הסיכוי לפציעה עולה ביחד איתה.
יש שיטות ששמות דגש על תנועה ובהן הסיכוי נמוך, לעומת שיטות שעובדות "כסאח" ושם הסיכוי כמובן גדול יותר. חומרת הפציעות יכולה לנוע מציפורן שבורה, דרך חבורות, נקעים, שברים ואף מוות במידה והכל השתבש מעבר לכל תיאור.
אם לא רוצים להיפצע, צריך למצוא מורה שיודע לעבוד הדרגתי ובאופן בטוח.

 

[sharonei1]

תשובה לעניין

אם את חוששת מפציעות לכי לאומנות לחימה ללא קרבות (ספארינג)
או שהספארינג מבוצע בעצימות נמוכה
בהחלט יש הבדל בין השיטות ומקומות האימון בסיכויים להיפצע

 

[Aquamarin]

או, למשל, אומנויות לחימה

בהן יש ספארינג, אבל אתה משוריין

 

[לי לביא רמירז]

מנסיוני באייקידו ואיאיידו

רוב המתאמנים באמנויות לחימה סובלים מ-aches and pains (כאבים שבאים ונעלמים תוך יומיים עד שבועיים), כגון מתיחות וכיווצי שרירים, מתיחות יתר של רצועות, מכות וחבורות, כאבי מפרקים, כאבי שרירים באיזורים של גב, כתפיים, אגן וכו'.

בחלק גדול מן המקרים רובנו ממשיכים להתאמן עם כאבים אלה, תוך שימת רגישות אליהם ועבודה "סביבם". בחלקם אנו לוקחים הפוגה קצרה מאימונים.

פציעות אייקידו מצויות הן בעיקר בברכיים (קרע במניסקוס וקרעים חלקיים ומלאים של רצועות). אצל מתאמני איאיידו ראיתי בעיקר פציעות מרפק (מרפק טניס).
פציעות מגבילות אלה הן לא עניין שבשגרה.

פציעות הן חלק מהאימון, וניתן ללמוד מהן רבות. בעיקר אם רואים בהן את "המרווחים שבין הצלילים"...

 

[ETZ301]

כשאני בוחן לאחור את כל הפציעות היותר חמורות

שהיו לי.
אני יכול להצביע על שתי סיבות עיקריות.
1. אימון אינטנסיבי ללא חימום יסודי: מתיחת שרירים ונקעים מציקים.
2. פציעות שנגרמות על ידי אנשים שלא יודעים לעבוד בזוג, בד"כ מדובר פשוט במתאמנים חדשים, אך לעתים גם במתאמנים ותיקים, שמחפשים את הנוקאוט בכל הזדמנות:
זה די משעשע, אבל הפציעה הכי גדולה שהייתה לי בג'יו ג'יטסו ברזילאי (שמכות אסורות בה כלל וכלל) היא בגלל יריב שנלחץ מריתוק קרב, והכניס לי מרפק בכל הכח... פתיחת שפה טוטאלית ודימום מאד חזק

 

[מבקרת פנימית]

רוב הפציעות שראיתי/חוויתי

היו בכדורגל...
פעם ראסיה בטעות, פעם רגל שהושמה לרץ (כנראה לא בטעות), פעם מרפק... אולי בגלל שלא אמורים לגעת אחד בשני, כללי הזהירות לא נוקשים כמו באומנויות לחימה.
מעבר לזה, אני מסכימה לגמרי עם האבחנות של ETZ. פציעות בא"ל קורות או מאימון ללא חימום (בעיה בכל סוג של אימון) או מבן זוג לאימון שלא יודע לעבוד.

הדרך להימנע מפציעות מהסוג השני היא לבחור היטב את המאמן. מאמן טוב יודע לכוון את המתאמנים להיזהר ולשמור שלא לפצוע.
אם את עדיין לא מתאמנת המלצתי היא לבדוק כמה מאמנים ולראות את הגישה שלהם לחדשים ולותיקים. איך הותיקים עובדים? איך החדשים עובדים? בד"כ חדשים לא יודעים לעבוד נכון וזה התפקיד של הותיקים למשוך אותם לעבודה נכונה ולא להיגרר אחריהם לעבודה חזקה ומבולגנת (שגורמת לפציעות).
.

 

[CRAZY BOLI]

אממ

זה מאוד תלוי באינטנסיביות, בפרטנר באימון ובמורה .
חוויתי המון פציעות במהלך האימונים שלי
ברובן אני יכול להאשים רק את עצמי .

 

[העוג]

סחטיין על עיתוי השאלה

את כאבי הגב הכי חמורים שלי - כאלה שמשביתים אותי מאימונים ל3 שבועות, אפילו, אני מקבל מרביצה מול המחשב כשהכיסא מכוון לגובה של אשתי. מסקנות: א: צחי שוחט צדק לגבי נושא שימת הלב, ב: גם חוסר פעילות גופנית כרביצה מול הצג - מעלה את הסיכון לפציעה.
אם מדברים על הפגיעה הכי נפוצה שלי מאימוני הצהריים של שישי- זה התחממות יתר בקיץ - את ארוחת ערב שבת ביליתי כמו הרבה ערבי שבת עם ידידו הטוב ביותר של האדם - כדור אופטלגין. לא משנה כמה אני שותה- זו התחממות יתר - וגילוי נאות, כל עבודה מאומצת שאני עושה בחום הקיץ עושה את אותו הדבר [הוכחה חיה של דורות של רביית צברים שרובם עוד עבדו בחוץ ללא מזגן, חלקם אפילו סללו כבישים וייבשו ביצות, שאבולוציה נוסח לישנקו ולמארק לא עובדת].
מה שמשאיר אצלנו, באמת פציעות של מאמץ ייתר וחוסר תשומת לב של מתיחת ייתר - כמו המרפק שדפקתי אתמול פשוט מתוך רצון להגיע בספארינג אל יריב רחוק [=פשיטת היד לכל האורך], בעוד הוא מפתיע וסוגר את כל המרחק עד אלי כך שהזרוע פגעה בו בעצם בזמן שהאמה נפשטה והתוצעה היא שבלי להתכוון כאילו הפעלתי על עצמי בריח על המרפק. במקרה שלי, זה יכאב כנראה באימון של יום רביעי בערב, אולי אפילו קצת בשישי הבא - וזהו.
מאחר והנשק אצלנו מרופד- מכות בד"כ לא מהוות בעייה כמו מכרעים ארוכים מדי וגם אלו בד"כ כמעט ולא גורמים לפגיעות ממש.
הרבה לפני זה מכרע ארוך מדי פשוט מפוצץ את התפר במכנסיים