סייעת פרטנית בגן

[may may2]

סייעת פרטנית בגן

שלום לכולם,
אני לומדת לתואר שני ואנחנו צריכים לתכנן תכנית התערבות. כחלק ממערך אנשי מקצוע נוספים חשבנו לברר האם יש לסייעות פרטניות שנכנסות לגנים הדרכה אישית ממשרד החינוך או מגוף אחר שנותנת להם מענה לשאלות, צופה בסייעות ונותנת הדרכה.
אני אשמח אם תוכלו לשתף אותי בהודעה פרטית או כאן בפורום לגבי ההדרכה שמקבלת הסייעת כדי שנוכל לראות האם יש צורך בתכנית התערבות מסוג זה.
תודה רבה,
מאיה

 

[1אילת2]

קצת מטריד, חוסר הידע שלך בנושא.

באופן עקרוני, מי שאמור לתת את ההדרכה אלו המתי"אות.
מת"י- מרכז תמיכה יישובי, נמצא בד"כ בערים.
מתי"א- מרכז תמיכה ישובי אזורי, אחרי על מספר יישובים קטנים.
הנה,
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Special/Misgerot/Hazagt/
במתיאות יש מדריכות, אשר מתחלקות לפי גילאים (מדריכה אחת אחראית על כל גני החובה, אחרת על כל היסודיים וכך הלאה) או לפי אזורים. במתיא יש גם אחראית תחום או מפקחת.
המדריכות אמורות להכנס למסגרת הלימודית אחת לתקופה, לצפות בילד ובמשלבת שלו ולהדריך את המשלבת. כמו כן, מתיאות מסוימים מקיימים השתלמויות למשלבות.
בפועל, עקב חוסר תקציב, המדריכות מגיעות למסגרות פעם בחודשיים במקרה הטוב ופעם בשנה במקרה הגרוע. הן מקציבות לנושא שעה אקדמית כך שבפועל הן צופות בילד רבע שעה ומחליפות כמה מילים עם המשלבת.
במקרים בהם יש צורך בהדרכה קבועה ואיטנסיבית של המשלבת, וההורים יכולים לשלם, יש מנחה פרטית אשר מדריכה את המשלבת ואם יש הסכמה מטעם בית הספר, גם מגיעה לתצפיות.
האידיאל (ברב המקרים) הוא הדרכת מתיא קבועה. מדריכה אשר תגיע אחת לשבוע, לשעתיים. תצפה במשך שעה בילד ובשעה הנוספת תדריך את המשלבת. כדאי שהיא תכיר את הילד ואת צרכיו. משלבות זקוקת גם לתמיכה.
עוד שאלות?

 

[may may2]

המשך

הנושא עלה מתוך הכרות שלי עם המערכת, אבל רציתי לראות האם זה שכיח וכן לקבל תגובות על מנת לתמוך בחשיבות של הרעיון שלנו.
אני אשמח לקבל עוד תגובות.
תודה רבה.

 

[TikvaBonneh]

כן, יש צורך כזה

לסייעות ברוב חלקי הארץ יש פחות מידי הדרכה.

 

[אמא לנער אוטיסט]

ואגב, יש צורך כזה לגבי כל הגילאים. לא רק לגן.

 

[רונן שפירא1]

נגעת בנקודה כואבת ובעייתית

בלא מעט מקומות הסייעות מגיעות פשוט מרשימת מבקשי העבודה המקומיים....

 

[bambina האחת]

בעולם המושלם

מדריכת תחום (עם ידע ונסיון בתחום באמת) מטעם מתי"א אמורה להגיע לפחות פעם בשבועיים למסגרת (גם גן וגם בית הספר) לעשות תצפית של לפחות שעתיים בילד, בסייעת הפרטנית ובצוות החינוכי (גננת או מורים). אחרי תצפית צריך לקיים ישבת צוות שכוללת את הצוות החינוכי וסייעת (או סייעות, כי הרבה פעמים לילד אחד יש שתי סייעות) ולדבר עם כולם על מה היה בתצפית, איך הילד מתקדם, איפה כדאי לשנות התנהלות מול הילד, אילו תוכניות מתקדמות ואילו צריך אולי לשנות כי לא מתקדמים. לתת הערות בונות לצוות החינוכי ולסייעות לגבי אופן התנהלותם מול הילד. וכמובן שלכלול גם הורים בשישבות צוות אלו כי כל התערבות מול ילד לדעתי חייבת הסכמה של הורים וגם הורים יכולים לעזור לבנות תוכניות כי יש להם ידע רב לגבי תפקוד הילד.
זה בעולם האידיאלי.
במקום זה מדריכות מטעם מתי"א מגיעות במקרה הטוב פעם בחודשיים, לרוב הן גם לא יודעת הרבה על אוטיזם מעבר לסטיגמות ישנות ולא נכונות, צופות רבע שעה (שזה בדרך כלל לא מייצג שום דבר ולכן אין להן מושג איך באמת הילד מתפקד והאם הוא התקדם), מחליפות כמה מילים עם מורה ו/או סייעת (בדרך כלל זה מסתכם באיזה יופי הילד מתקדם אפשר להוריד לו שעות סיוע או הילד בכלל לא מתקדם צריך להעביר אותו לחינוך מיוחד). וזהו. שום תוכנית אמיתית לא קיימת היום בשילוב. משרד החינוך לא יודע איך לעשות את זה. וגם לא מוכן לקבל עזרה מהורים שכן יודעים איך לעשות את זה במיוחד אם יש מנחה שמנהלת תוכנית ביתית.

 

[מרב געש]

כמו כל דבר במערכת החינוך

יש הדרכה של אנשי מקצוע מנוסים ומקצועיים - אבל על כל איש מקצוע יש יותר מדי ילדים ולכן כל ילד מקבל מעט מדי תשומת לב - וכמו שכתבה במבינה לפני - לא מספיק תצפיות, לא מספיק ישיבות צוות, ולא מספיק זמינות לשאלות שעולות בשוטף.