cyber lonely
New member
סיום פרויקט
לא חשבתי שזה מה שיקרה.
בסה"כ נגמר יום העבודה הרשמי.
כבר 19:00 ונשארתי עד עכשיו במשרד כי תכננתי לקחת מחר יום מחלה רציתי לסיים את הפרויקט שחייב להסתיים עד סוף השבוע.
כאב לי הראש מרוב לחץ, אבל הצלחתי לסגור את כל הקצוות ולסיים את העבודה. נשיפת הקלה ועליתי לקומה השלישית למסור את העבודה לרוית מנהלת הפרוייקטים.
הקומה הייתה ריקה ואפילו האור במסדרון היה חלש והנורה הבהבה. קצת הרגשה כמו בסרט אמריקאי במסדרון של בונקר מלחמתי מתחת לפנטגון או משהו כזה, רק שהייתי בלב ראשל"צ ובקומה שלישית.
מתוך הרגל נכנסתי לחדרה של המנהלת בלי לדפוק על הדלת.
שניה ראשונה עוד סונוורתי מהאור הבוהק שבמשרדה, ובשנייה שלאחר מכן מוסמרתי לרצפה וכל הדם ירד לי מהפנים.
היא ישבה על כסאה עם רגליה מפושקות מונחות על השולחן כשהחצאית מופשלת עד לבטן ואצבעותיה מלטפות בין רגליה.
היא שתקה ללא נשימה
אני שתקתי ללא נשימה
היא סמוקה
אני סמוק
שנינו לא זזים
היא עם רגליים מפושקות מולי
אני חצי מעולף עם ברכיים רועדות
ואז היא לחשה "אני מתה"
ואני גמגמתי
לא חשבתי שזה מה שיקרה.
בסה"כ נגמר יום העבודה הרשמי.
כבר 19:00 ונשארתי עד עכשיו במשרד כי תכננתי לקחת מחר יום מחלה רציתי לסיים את הפרויקט שחייב להסתיים עד סוף השבוע.
כאב לי הראש מרוב לחץ, אבל הצלחתי לסגור את כל הקצוות ולסיים את העבודה. נשיפת הקלה ועליתי לקומה השלישית למסור את העבודה לרוית מנהלת הפרוייקטים.
הקומה הייתה ריקה ואפילו האור במסדרון היה חלש והנורה הבהבה. קצת הרגשה כמו בסרט אמריקאי במסדרון של בונקר מלחמתי מתחת לפנטגון או משהו כזה, רק שהייתי בלב ראשל"צ ובקומה שלישית.
מתוך הרגל נכנסתי לחדרה של המנהלת בלי לדפוק על הדלת.
שניה ראשונה עוד סונוורתי מהאור הבוהק שבמשרדה, ובשנייה שלאחר מכן מוסמרתי לרצפה וכל הדם ירד לי מהפנים.
היא ישבה על כסאה עם רגליה מפושקות מונחות על השולחן כשהחצאית מופשלת עד לבטן ואצבעותיה מלטפות בין רגליה.
היא שתקה ללא נשימה
אני שתקתי ללא נשימה
היא סמוקה
אני סמוק
שנינו לא זזים
היא עם רגליים מפושקות מולי
אני חצי מעולף עם ברכיים רועדות
ואז היא לחשה "אני מתה"
ואני גמגמתי
