סיוט ../images/Emo5.gif
חלמתי חלום נוראי. אודה לך מאוד אם תפרש לי אותו. בחלום מודיעים לי שעליי להגיע לטירונות שקשורה במידה מסויימת לחיל המודיעין (אינני יודעת בדיוק כיצד). אני מתלבטת אם להגיע מפני שרבים מחבריי שאמורים להגיע אומרים לי שהם לא יבואו. השלב הבא בחלום הוא שאני מגיעה למקום המפגש. אני נכנסת למקום פתוח שמזכיר מאוד רחבה גדולה ולבנה בכניסה למקדש (מקדש בסגנון יווני: כמו הפרתנון למשל). אני מגיעה למקום עם הכלב שלי.כאשר אני מגיעה נאמר לי שישנה תחרות של סוסים. ובאמת, לנגד עיניי סוגים רבים של סוסים חומים. אני והכלב שלי מתקדמים ואני פוגשת את החברה שהמליצה לי שלא להגיע לטירונות. אנחנו מתקדמות עוד לכיוון המקום שבו ניצב המקדש ( אך המקדש לא קיים בחלום, רק הדרך אליו קיימת. הרחבה שמובילה אליו). אנחנו מגיעות לגרם מדרגות רחב ולבןועולות. פתאום נשמעת צעקה. למטה עומדים שוטרים ואנשים מבוהלים.פתאום אמא שלי (?) שעומדת למטה אומרת לי שיש וירוס וכול מי שבא במגע עמו סופו מוות. אני מסתכלת לכיוון מיקום המקדש ורואה הרבה מאוד סוסים שנראים פצועים. פתאום מתקרב אליי, אל הכלב שלי ואל הסוס שלי (?) אחד מהסוסים הפצועים. אני זוכרת את המבט המפחיד בעיניים שלו. הסוס הפצוע (הוא היה רזה מאוד וברגליים שלו למטה הבשר היה חשוף- כמו מנשיכה). הבנתי שהסוס חולה וירדתי מטה. הסוס בא אחריי. מה שהכי הפחיד אותי בחלום הוא שהסוס כול הזמן הסתכל עלייבמבט יחיד וישיר. כאילו שהוא מהופנט. התחלתי לרוץ לכיוון החניות. עזבתי את הסוס והחזקתי את הכלב שלי (אינני יודעת בדיוק איך כי הוא שוקל 46 קילו)... טיפסתי על הגדר וירדתי יחד עם המון היסטרי לכיוון אחד הרכבים. הכלב בא איתי. פגשתי בשני חבר´ה שלמדו איתי עד לפני זמן קצר בכיתה י"ב. שאלתי את הבחורה מקדימה אם תוכל להסיע אותי ואת הכלב שלי הביתה. היא ענתה שאותי כן אבל את הכלב לא. אני לא יודעת מה גרם לי לבחור כך, אולי מפני שראיתי בפניה שאין שום סיכוי שהיא תקח אותו. עליתי לאוטו והתחלנו לנסוע. הכלב שלי- שצבעו לבן בוהק- עמד בשול המדרכה והסתכל עליי במבט סתום. כול האנשים היו בהיסטריה נוראית ורק הוא עמד שם והסתכל עליי בלי שום הבעה מיוחדת.. כאילו שלא איכפת לו. אני בכיתי בהיסטריה נוראית ולנהגת ולנוסעים שהיו עימי פשוט לא היה איכפת. אני לא מבינה איך יכולתי לעזוב אותו ככה. אני כול כך אוהבת אותו ובחיים לא הייתי משאירה אותו ככה למות. ברגע זה של החלום, אני זוכרת שחשבתי לעצמי שאני רוצה להתעורר. וכך היה. אני חושבת על החלום ולא מצליחה לפרש אותו. הוא כול כך מורכב. בבקשה תעזור לי. אני רק רוצה להגיד כמה דברים קודם: 1)מעולם לא חוויתי מקרה מעורר אימה, לחץ או פוביה כלשהי הקשורה בסוסים. להיפך, הם נראים לי חיות אצילות ואני מאוד מתעניינת בהם. 2)לא קיים בקרבתי וירוס דומה למה שהיה בחלום. 3)מעולם לא חוויתי אירוע מפחיד הקשור בכלב שלי. אני מאוד אוהבת אותו ולעולם לא אפגע בו. לכן אני לא מבינה למה חלמתי דבר נורא כול כך. אינני יודעת אם הנקודות הללו עוזרות לך או פוגעות בפירוש החלום שלי. בכול אופן, בשבילי החלום הזה הוא תעלומה. ואני מקווה שתצליח לפרש אותו. תודה רבה, שירלי
חלמתי חלום נוראי. אודה לך מאוד אם תפרש לי אותו. בחלום מודיעים לי שעליי להגיע לטירונות שקשורה במידה מסויימת לחיל המודיעין (אינני יודעת בדיוק כיצד). אני מתלבטת אם להגיע מפני שרבים מחבריי שאמורים להגיע אומרים לי שהם לא יבואו. השלב הבא בחלום הוא שאני מגיעה למקום המפגש. אני נכנסת למקום פתוח שמזכיר מאוד רחבה גדולה ולבנה בכניסה למקדש (מקדש בסגנון יווני: כמו הפרתנון למשל). אני מגיעה למקום עם הכלב שלי.כאשר אני מגיעה נאמר לי שישנה תחרות של סוסים. ובאמת, לנגד עיניי סוגים רבים של סוסים חומים. אני והכלב שלי מתקדמים ואני פוגשת את החברה שהמליצה לי שלא להגיע לטירונות. אנחנו מתקדמות עוד לכיוון המקום שבו ניצב המקדש ( אך המקדש לא קיים בחלום, רק הדרך אליו קיימת. הרחבה שמובילה אליו). אנחנו מגיעות לגרם מדרגות רחב ולבןועולות. פתאום נשמעת צעקה. למטה עומדים שוטרים ואנשים מבוהלים.פתאום אמא שלי (?) שעומדת למטה אומרת לי שיש וירוס וכול מי שבא במגע עמו סופו מוות. אני מסתכלת לכיוון מיקום המקדש ורואה הרבה מאוד סוסים שנראים פצועים. פתאום מתקרב אליי, אל הכלב שלי ואל הסוס שלי (?) אחד מהסוסים הפצועים. אני זוכרת את המבט המפחיד בעיניים שלו. הסוס הפצוע (הוא היה רזה מאוד וברגליים שלו למטה הבשר היה חשוף- כמו מנשיכה). הבנתי שהסוס חולה וירדתי מטה. הסוס בא אחריי. מה שהכי הפחיד אותי בחלום הוא שהסוס כול הזמן הסתכל עלייבמבט יחיד וישיר. כאילו שהוא מהופנט. התחלתי לרוץ לכיוון החניות. עזבתי את הסוס והחזקתי את הכלב שלי (אינני יודעת בדיוק איך כי הוא שוקל 46 קילו)... טיפסתי על הגדר וירדתי יחד עם המון היסטרי לכיוון אחד הרכבים. הכלב בא איתי. פגשתי בשני חבר´ה שלמדו איתי עד לפני זמן קצר בכיתה י"ב. שאלתי את הבחורה מקדימה אם תוכל להסיע אותי ואת הכלב שלי הביתה. היא ענתה שאותי כן אבל את הכלב לא. אני לא יודעת מה גרם לי לבחור כך, אולי מפני שראיתי בפניה שאין שום סיכוי שהיא תקח אותו. עליתי לאוטו והתחלנו לנסוע. הכלב שלי- שצבעו לבן בוהק- עמד בשול המדרכה והסתכל עליי במבט סתום. כול האנשים היו בהיסטריה נוראית ורק הוא עמד שם והסתכל עליי בלי שום הבעה מיוחדת.. כאילו שלא איכפת לו. אני בכיתי בהיסטריה נוראית ולנהגת ולנוסעים שהיו עימי פשוט לא היה איכפת. אני לא מבינה איך יכולתי לעזוב אותו ככה. אני כול כך אוהבת אותו ובחיים לא הייתי משאירה אותו ככה למות. ברגע זה של החלום, אני זוכרת שחשבתי לעצמי שאני רוצה להתעורר. וכך היה. אני חושבת על החלום ולא מצליחה לפרש אותו. הוא כול כך מורכב. בבקשה תעזור לי. אני רק רוצה להגיד כמה דברים קודם: 1)מעולם לא חוויתי מקרה מעורר אימה, לחץ או פוביה כלשהי הקשורה בסוסים. להיפך, הם נראים לי חיות אצילות ואני מאוד מתעניינת בהם. 2)לא קיים בקרבתי וירוס דומה למה שהיה בחלום. 3)מעולם לא חוויתי אירוע מפחיד הקשור בכלב שלי. אני מאוד אוהבת אותו ולעולם לא אפגע בו. לכן אני לא מבינה למה חלמתי דבר נורא כול כך. אינני יודעת אם הנקודות הללו עוזרות לך או פוגעות בפירוש החלום שלי. בכול אופן, בשבילי החלום הזה הוא תעלומה. ואני מקווה שתצליח לפרש אותו. תודה רבה, שירלי