סיוט! טריגר!

Silence angelic

New member
סיוט! טריגר!

המעגל הזה לא נגמר.
היה לי יום זוועתי היום. הדבר הכי קשה היה לתפקד! לשקר לכולם שהכל בסדר..רק קצת עייפה.
אבל אני מותשת!!! כלכך מותשת!
שוב לקחתי משלשלים אתמול..לקחתי ממישהי מהמגירה כי היום כדורים זה עם מרשם..כמה שזה טוב..זה רע.
אז היום עבר בבחילות ובהקאות וגם עכשיו אני עם בחילה קשה וכאבי בטן חריפים. היום בבוקר כלכך לא רציתי שישמעו אותי מקיאה שפשוט איבדתי שליטה ולא הספקתי ללכת לאסלה. זה היה דוחה והייתי צריכה לנקות את הג'יפה שלי. זה החזיר אותי לימי התיכון. תחושת ההשפלה הזו כלפי עצמי. לאן הגעתי?! והאם זה בכלל שווה את זה??!!
אני מרגישה נורא! ממש ממש נורא! אני מפסידה לימודים. אני לא מרוכזת. אני מסתגרת בבית. לא עונה טלפונים. אין לי כוח לכלום ואני פשוט סובלת.
אני לא מתלוננת לאף אחד ואף אחד לא יודע מה עובר עלי..ככה שאני מרשה לעצמי לקחת פה מקום קטן ולרחם על עצמי..למרות שזו אשמתי.
אין לי הרבה פואנטה בהודעה הזה..רק רצון לשתף אחרים..לדבר..להוציא..להגיד שרע לי ומגעיל לי ואני ממש מרגישה רע כרגע! איפשהו אני רוצה לצעוק "תעזרו לי" אבל אני יודעת שרק אני יכולה לעזור לעצמי.

תודה על המקום
 

ל3

New member
שלום לך

כואב לי לקרוא את המצוקה שלך שזועקת מההודעה שלך אבל אני רוצה להתייחס קודם דווקא למה שרשמת בסוף- זה נכון שרק את יכולה לעזור לעצמך אבל לפעמים אנחנו צריכים את הדחיפה הראשונה כמו שתינוק לומד ללכת הרי ברור שלא יוכלו ללכת במקומו אבל בהתחלה מסייעים לו, נותנים לו יד, תומכים בו כדי שיעשה את הצעדים הראשונים ויצעד בבטחה וזה מה שאת צריכה יקירה. ההכרה שרק את יכולה לעזור לעצמך היא חשובה נכונה ואמיתית אבל מה רע בלבקש את אותה דחיפה ראשונית? האם יש מישהו שאת יכולה לפנות אליו לשתף אותו ולבקש את תמיכתו? אני ממש חושבת לפי מה שכתבת שאת לא במצב להתמודד עם זה עכשו לבד- הכל גדול ומאיים והאם זה באמת שווה את ההסתגרות ואיבוד הקשר עם החברה- עם החיים שלך עצמך? את לא מרחמת על עצמך כשאת כותבת את זה את כן זועקת לעזרה , מוציאה את הכאב החוצה וזה טוב אבל את צריכה מסגרת יותר תומכת מאשר על דפי הפורום פה. בתור מישהו שחייה את הסיוט הזה עם המשלשלים וכל מה שכתבת אני יכולה להבין אותך ואני יודעת כפי שאת בתסר ליבך כנראה גם יודעת שזה לא שווה את זה. מגיע לך חיים שלמים ומאושרים והדרך לשם לא קלה. הלוואי שנמצא אותה. שולחת לך
. אנא שתפי מישהו שיוכל לתת את הכתף התומכת. דואגת לך
 

תמרה45

New member
אוי חומד

נשמע ממש ממש לא פשוט!!! קשה לי להאמין שאף אחד לא רואה.. שאדם קורס, אז הוא קורס, ואפשר להרגיש, לפחות זה מהנסיון שלי... אז מצד אחד גרוע להסתיר כי אז יש לזה מחיר גבוה של פגיעה בגוף.. אבל מצד שני קשה לתמלל וקשה להיעזר..
אבל חשוב!! אולי תפני את הקושי שלך ואת הכאב שלך למחוזות אחרים? מה עם טיפול? מה עם מקום לצעוק בו את עצמך? את ראויה לריפוי ואת ראויה להרגיש הרבה יותר טוב ממה שעכשיו!!
 
אשמה היא לא העניין

אני לא יודעת אם את אשמה.
דווקא מניחה שיש הרבה אחרים שאפשר להאשים אותם.
מי שפגע בך, מי שלא ראה כשפגעו בך, מי שלא שמר עלייך.
כל אלו אשמים.
אני לא חושבת שלהאשים את עצמך מקדם במשהו.
אבל כן חושבת שיש לך אחריות. ויכולת בחירה.
לא תמיד היו לך, לא את זה ולא את זה.
אבל עכשיו, לגבי החולי, לגבי המשך החולי, יש לך.
את מאמינה שיש לך אפשרויות בחירה? מאמינה שיכול להיות לך אחרת?
 
למעלה